ביקור בגן אקזוטי

אמא אהבה ורדים וגידלה אותם.‏ בילדותי נהגנו לבלות יחד שעות ארוכות בגן שלה.‏ ניכשנו עשבים שוטים,‏ גזמנו צמחים,‏ קטפנו פרחים וטיפלנו בצמחים.‏ היא לימדה אותי שגננות היא עבודה מהנה.‏ זרעי העניין שזרעה נותרו בי עד עצם היום הזה.‏

ימי הגננות שלי חלפו עברו כשעזבתי את הבית ולמדתי במכללה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.‏ למדתי הנדסה ובו בזמן שבו את לבי הגנים היפים של הקמפוס.‏ המלחמה השתוללה בוייטנאם ותוך זמן קצר נקרתה לפני הזדמנות גדולה.‏

התנדבתי לחיל השלום ונשלחתי לאוניברסיטת וושינגטון לשם אימונים.‏ הקמפוס נראה לי כגן עדן.‏ בכל עבר היו פרושים לעיניי אגמים,‏ גנים,‏ מדשאות ופסגות הרים מושלגות.‏ ב־1964,‏ עקרתי ללָה פַּס שבבוליביה ועבדתי כמרצה באוניברסיטת סאן אנדרֶס.‏ איזה הבדל!‏ עברתי ממקום הנמצא בגובה פני הים לגובה 500,‏3 מטר מעל פני הים.‏ היתה שם צמחייה דלילה מאוד והגננות היתה עבורי זיכרון ותו לא.‏

כעבור שנתיים בבוליביה נתקבלתי לעבודה כמורה בהוואי,‏ בחטיבת הביניים שבוַהִיאַוַה.‏ גרתי בבית כפרי קטן ממש על החוף בסנסט פוינט,‏ והתאהבתי בדקלים ובשאר הצמחים הטרופיים.‏ הרגשתי שאני בגן עדן.‏ ואז צץ במוחי הרעיון שיבוא יום ואטע לי גן של דקלים.‏ ובכן,‏ כל דבר בזמנו.‏

חזרתי לסֶן דייגו וב־18 החודשים שלאחר מכן נסעתי בטרמפים מקליפורניה לטיירה דל פואגו שבארגנטינה.‏ בתקופה ההיא התחלתי לקרוא את המקרא.‏ בנדודיי ביליתי שעות ארוכות בג׳ונגלים,‏ בגנים ובפארקים והרהרתי במה שקראתי במקרא.‏ לבסוף שבתי לסֶן דייגו ב־1972 והתחלתי בקריירה ארוכה ומספקת של הוראת מתמטיקה בקורונדו,‏ קליפורניה.‏ הרעיון של גן טרופי בחצר משלי החל לקרום עור וגידים.‏

הגן הראשון שלי

במאי 1973 קניתי בית קטן ליד האוקיינוס השקט באושן ביץ’‏,‏ קליפורניה.‏ והנה אני,‏ גר בבית קטן על ראש גבעה המוקף חצר גדולה,‏ כשאהבתי לגננות רבה כשהיתה.‏ התנאים היו אידיאליים לשלב הבא,‏ הגן הייחודי שלי.‏

בתחילה הגננות שלי לא היתה מאורגנת.‏ זה היה ניסוי וטעייה.‏ אם צמח כלשהו מצא חן בעיניי קניתי ושתלתי אותו.‏ במשך 12 שנה שתלתי כל מה שצד את עיני או את לבי.‏ צפיתי בהם גדלים — עצי פרי,‏ עצי אורן,‏ עצים נשירים,‏ עצים ירוקי עד,‏ שיחים,‏ פרחים.‏ מה שרק תרצו,‏ את כולם גידלתי.‏

צמחים רבים היו מוכרים לי מהילדות.‏ גידולם השרה עלי שלווה,‏ הנאה,‏ תרפיה וסיפוק.‏ נהגתי להרהר ביופי,‏ בעיצוב,‏ במורכבות ובמטרה של ברואים אלה.‏

לא כל צמח מצא חן בעיניי או התאים לעיצוב שלי,‏ לכן נפטרתי מצמחים רבים.‏ חיפשתי מראה מיוחד.‏ צמחים שגדלו בצורה לא מסודרת והתפשטו מהר מדי לא היו רצויים.‏ הם דרשו עבודה ותחזוקה רבות מדי!‏ רציתי צמחים נדירים — לא מן הסוגים השכיחים או המצויים בגנים.‏ חיפשתי תחום ספציפי שיאפיין את הגן.‏ והנה זה קרה!‏

הדקל הראשון שלי

ב־1974 הלכתי למשתלה באיזור מגוריי ושם צדה עיני את התשובה לחיפושיי.‏ הוא היה כל כך יפה.‏ האמיר החינני שלו היה מעוטר בעלי דקל כחלחלים־ירוקים מקושתים ומנוצים,‏ כלומר דמויי נוצה.‏ היה זה,‏ העץ בּוּטִיָה (‏Butia capitata‏)‏,‏ שלדעת רבים הוא הדקל היפה בעולם.‏ הוא נקרא לעתים ’‏דקל הריבה’‏ בשל הזרעים המתוקים והעסיסיים שלו.‏ מוצאו באמריקה הדרומית,‏ קל לגדלו והוא מתנשא לגובה של 5 מטרים.‏ סוף סוף מצאתי נושא או תחום לגן שלי — דקלים טרופיים נדירים מרחבי העולם!‏ בחרתי לגדל את ה”‏נסיכים של ממלכת הצומח”‏.‏

תוך זמן קצר התחלתי לרכוש דקלים נדירים או אקזוטיים מכל מיני משתלות.‏ בפינת אחת המשתלות הוא ניצב ממש ממולי — דקל מניפה כחולה מכסיקני.‏ העלים שלו נוקשים,‏ צבעם כחול־ירוק,‏ צורתם דמוית מניפה (‏או כף)‏ והם יוצאים מראש הגזע בצורת כתר.‏ זרעי התפרחת המשוננים בולטים החוצה בקשתות יפות שצבען צהוב בהיר.‏ עץ מפותח מגיע לגובה של כ־12 מטר.‏

עתה הייתי ממש מכור לדקלים.‏ אך היכן ניתן להשיג עוד עצים נדירים שכאלה?‏ התחלתי להתעניין באיזור סן דייגו,‏ אך ללא הצלחה יתרה.‏ ואז מצאתי אוצרות של מידע — סניף חברת הדקלים הבינלאומית בדרום קליפורניה.‏ בחברה זו חברים אלפי אנשים ב־81 מדינות.‏ יש בה מידע עשיר על כל סוג דקל הידוע לאדם — יותר מ־200 סוגים וכ־000,‏3 מינים.‏ הסניף בדרום קליפורניה מוציא לאור עבור חבריו את כתב־העת לדקלים‏,‏ וזהו מקור מידע עדכני יקר לאין ערוך.‏

בעזרת מידע זה הצלחתי להשיג ולגדל יותר מ־150 מיני דקלים בגן הקטן שלי.‏ אני קורא לו ’‏קטן’‏ מפני ששטחו רק כ־650 מטר מרובע.‏ הדקלים שלי מהווים רק חלק קטן מהמינים שנתגלו עד עתה.‏ ואילו מהם החביבים עלי ביותר?‏

כמה מהיפהפיים שבגני

למען האמת אני אוהב את כל הצמחים שלי,‏ אבל כמה מהם ממש בולטים.‏ חלק מהם מוצאים חן בעיניי בשל מראם האקזוטי או המעטה הקוצני שלהם;‏ אחרים על שום צבעם או גודלם או אף בשל האתגר לגדל אותם באקלים השורר בדרום קליפורניה,‏ שדומה לאקלים הים־תיכוני.‏

אחד הדקלים המיוחדים שלי הגיע ממדגסקר,‏ סמוך לחופה המזרחי של אפריקה,‏ והוא נקרא Bismarkia nobilis.‏ הוא מיוחד לדעתי בשל צבעו,‏ סגלגל־כחול,‏ נדירותו ומבנה העלים שלו.‏ כל אחת מכפותיו שוקלת כ־9 קילוגרמים ועובדה זו הופכת אותו לאחד הדקלים הגדולים בעולם.‏

דקל אחר,‏ דקל זנב הדג (‏obtusa Caryota‏)‏,‏ מוצאו באזורים ההרריים בצפון הודו,‏ במיינמר ובסרי לנקה.‏ הוא מתפתח יפה בגן שלי בסן דייגו למרות החורפים הקרים יחסית.‏ למעשה אני נהנה מהאתגר שבגידול דקלים כאן.‏ לכן הייתי כל כך מרוצה שהשגתי ושתלתי בגן עץ מבורנֶאוֹ ושמו Arenga undulatifolia.‏ העלים רחבים וצורתם הגלית בולטת בבירור.‏

תוספת חדשה לאוסף הדקלים שלי הוא Burretiokentia hapala שמוצאו בקלדוניה החדשה,‏ טריטוריה צרפתית בדרום האוקיינוס השקט.‏ עד היום הוא התפתח יפה.‏ אני יכול להוסיף לרשימת העצים המיוחדים בעיניי את Pritchardia hildebrandii הידוע גם כדקל הלולו מהוואי,‏ שעליו הצהובים־ירוקים דמויי מניפה.‏ הדקל מתפתח יפה בשמש והוא אקזוטי בהחלט.‏

דקל מפחיד הוא Trithrinax acanthacoma,‏ המוכר גם כדקל הקוצני.‏ הגזע מכוסה קוצים דמויי מחטים שכאילו מזהירים,‏ ”‏שמור מרחק!‏”‏

לאחרונה התחלתי לגדל את צמח הצִיקַס.‏ הוא אינו ממשפחת הדקליים אך דומה להם בצורתו,‏ אם כי קטן בהרבה.‏ עוד אחד מהחביבים עלי הוא Encephalartos gratus,‏ בעל עלים מדהימים שנראים כאילו מזנקים אל האוויר.‏ המראה שלהם מושך את תשומת לבם של הכל.‏ הענבות שהן בתי גלעין הן גדולות על פי רוב ויוצאות מצדי הצמח.‏ הן נראות כמו אננס או איצטרובל.‏

האם הדקלים שלי מושכים מבקרים?‏ ועוד איך!‏ לעתים קרובות אני רואה אנשים שעוצרים ומתפעלים ממנו.‏ מהמדרכה שבחזית הבית הם יכולים לראות את הגן הטרופי האקזוטי שמשתפל במורד הגבעה.‏ במרס 1997 נבחר הגן שלי לאחד משלושה גנים שסניף חברת הדקלים הבינלאומית בדרום קליפורניה פתחה למבקרים.‏ הוא תואר כ”‏שיעור בלתי נשכח באוסף מגוון ויפה של דקלים”‏.‏ כיצד מהווה הגן ברכה לי ולאחרים?‏

הגן שלי נותן עדות

למדתי את המקרא עם עדי־יהוה ונטבלתי ב־1991.‏ כיום פרשתי לגימלאות ואינני עוסק בהוראה,‏ אך אני די עסוק בתפקידיי כזקן קהילה וכחלוץ.‏ אני אוהב להשתמש בגן שלי כקרש קפיצה לשיחה עם אנשים על הבורא,‏ ולתאר בפניהם את העיצוב הנפלא שהעצים והצמחים המגוונים שלי מהווים לו עדות.‏ אני מעלה לפעמים את הנושא כשאני מציין לפני המבקרים את הדקלים המוזכרים במקרא (‏שופטים ד׳:‏5;‏ תהלים צ״ב:‏13‏)‏.‏ הגן עזר לי בהחלט לקרוב אל אלוהים ולהבין את מטרתו הנפלאה שעושי רצונו יחיו בגן עדן.‏ אחרי הכל,‏ גן העדן המקורי היה גן או פארק מרהיב עין (‏בראשית ב׳:‏8‏)‏.‏

לפי נבואות המקרא ישובו תנאי גן עדן לקדמותם כשיהוה ישחית את משחיתי הארץ בני זמננו (‏ההתגלות י״א:‏18;‏ ט״ז:‏14,‏ 16‏)‏.‏ בעת ההיא נוכל כולנו להשתתף בהפיכתו של כדור הארץ לגן נפלא.‏ ובינתיים,‏ חלקת האדמה הקטנה שלי ממשיכה להסב תהילה לבורא (‏תרומת עט‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

פרח על דקל מברשת הגילוח

‏[‏שלמי תודה]‏

Encephalartos ferox

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

דקל זנב הדג

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

דקל מניפה כחולה מכסיקני

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

משמאל לימין:‏ פַּנְדָנוּס אדום,‏ רוּסְטוֹנֵיאָה מלכותית,‏ דקל המטיילים (‏קנה המידה שונה)‏

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

כלי הגננות שלי