הממשלה העולמית הנכנסת – מלכות אלהים
(חלק ח׳ בסידרה)
פרק ז׳
בחירת השותפים לשלטון העולמי
1. אילו שאלות בנוגע לשותפים לשלטון העולמי היו פעם בבחינת תעלומה?
מי יהיו שותפיו של היורש הנצחי של דוד המלך בממשלה העולמית המובטחת? מה יהיה מספרם? היכן ימשלו – כאן עלי־אדמות, או שמא בשמים? פעם היו שאלות אלה בבחינת תעלומה. אך, שוב אין הדבר כך!
2, 3. היכן היה יוחנן בקבלו את החזון, ומדוע?
2 בשלהי המאה הראשונה לספירה, הבהיר היורש התמידי של מלכות בית־דוד את התשובות לסוגיות אלה. הוא גילה בחזון פלאי מן השמים את המידע לבן־תמותה, לא בירושלים, כי אם באי־העונשין פטמוס, שבים האגאי, לא הרחק מאפסוס הקדומה שבאסיה הקטנה. האיש היה בן לעם היהודי. אך, האם הוגלה לאי־העונשין הרומי עקב השתתפותו במרד היהודי, בשנת 66 לספירה, שהביא לחורבן ירושלים ב־70 לספירה? הבה נשמע את התשובה מפי האסיר היהודי עצמו:
3 ”אני,יוחנן, אחיכם ושותף בצרה ובמלכות ובסבלנות בישוע, הייתי באי הקרוי פטמוס, בעבור דבר־אלהים ועדות ישוע. הייתי בהשראת הרוח ביום האדון [יום יהוה], ושמעתי מאחורי קול גדול כקול שופר, אומר” ’את אשר אתה רואה כתוב בספר ושלח אל שבע הקהילות: אל אפסוס, אל זמירנה, אל פרגמוס, אל תיאטירה, אל סרדיס, אל פילדלפיה ואל לאודיקאה.’” – חזון־יוחנן א׳:9–11.
4, 5. (א) מה היתה מידת היכרותו של יוחנן את ישוע המשיח? (ב) במה היה יוחנן שותף אותה עת לאלה שאליהם כתב?
4 יוחנן בן־זבדי, לשעבר דייג בים־כינרת, נטש את מלאכת הדייג ונעשה לאחד משנים־עשר השליחים של המשיח. (מתי ד׳:18–22; לוקס ה׳:1–11) הוא נעשה, איפוא, תלמיד נאמן של ישוע, שנמשח ברוח אלהים להיות למלך המשיח. יוחנן היה עד־ראייה להוקעתו של ישוע על העמוד בגולגלתא, וביום השלישי לאחר המאורע ראה את ישוע שהוקם לתחייה. כעבור ארבעים יום ראו הוא וחבריו השליחים את המשיח עולה השמיימה כדי לשבת לימין אלהים, אביו שבשמים, כמנובא בתהלים ק״י:1.
5 השליח יוחנן נכח, כמו־כן, בירושלים בחג־השבועות של שנת 33 לספירה, כששפך יהוה אלהים את רוח־הקודש, באמצעות המשיח, על מאה־ועשרים התלמידים שהתכנסו שם. (מעשי־השליחים א׳:1 עד ב׳:36) אם כן, עד שכתב יוחנן את החזון שנגלה לו ב־96 לספירה, ידע את טעמן של צרות ומצוקות כמשיחי במשך ששים־ושלוש שנה. הוא תיאר את עצמו כ”שותף” למלכות עם חבריו, תלמידי המשיח. כמה חברים נועדו, אם כן, להיות בממשלת המלכות הכלל־עולמית? יוחנן, המתייחס אל עצמו כאל ”התלמיד שהיה אהוב על ישוע,” זכה לקבל מידע על כך. – יוחנן י״ג:23; כ״א:20.
6, 7. (א) על איזה הר עמד פעמים רבות יוחנן עם השה ישוע המשיח? (ב) כמה ראה יוחנן עומדים על הר־ציון השמימי?
6 השליח יוחנן זכר, ללא ספק, כיצד הצביע יוחנן המטביל על ישוע המשוח ברוח, בשנת 29 לספירה, ואמר: ”הנה שה האלהים!” משום כך נהה יוחנן בן־זבדי אחריו. (יוחנן א׳:36–39) לכן, כאשר ראה ושמע יוחנן, לאחר ששים־ושלוש שנה, את החזון המדבר על ”השה” – ידע בבירור אל מי הכוונה. לא היה זה אלא ישוע המשיח, אשר בהיותו על הארץ הוקרב על מזבח אלהים כשה תמים. (ישעיהו נ״ג:7; פטרוס א׳. א׳:18, 19) בשנים 30 עד 33 לספירה, עמד יוחנן פעמים רבות עם ישוע המשיח, השה הסמלי, על הר־ציון הארצי שעליו נבנתה ירושלים. אך, הר־ציון הפך סמל לאותו מקום בשמים אשר יהיה מושב הממשלה המשיחית. אם כן, מי יעמדו שם כשותפים ל”שה” בממשלה העולמית? יוחנן ראה את מספרם ואמר:
7 ”ראיתי והנה השה עומד על הר־ציון ואתו מאה וארבעים וארבעה אלף, אשר שמו ושם אביו כתובים על מצחותיהם. הם שרו שיר חדש לפני הכסא ולפני ארבע החיות והזקנים, ואין איש יכול ללמוד את השיר זולתי מאה וארבעים וארבעה אלף הפדויים מן הארץ. אלה הם אשר לא נטמאו בנשים, כי בתולים הם. אלה הם ההולכים אחרי השה לכל אשר יילך. אלה נפדו מבני־אדם, ביכורים לאלהים ולשה. מירמה לא נמצאה בפיהם, נקיים הם מדופי.” – חזון־יוחנן י״ד:1, 3–5.
8. מה רמז לכך שמספר השותפים למלכות יהיה מועט?
8 ובכן, רק מאה וארבעים וארבעה אלף ’נפדו מן הארץ,’ ”נפדו מבני־אדם, ביכורים לאלהים ולשה,” כדי לעמוד על הר־ציון, מושב הממשלה השמימי. אך, האמנם רק 000,144 מתוך המיליארדים שחיו ומתו במרוצת אלף ותשע־מאות השנים שעברו מאז תקופת השליחים? האמנם קומץ כה קטן יחסית? עד כמה שונה עובדה מקראית זו מן הרעיון הנפוץ בנצרות, שמאות מיליונים ישכנו בשמים לאחר מותם! אך, הבה נזכור ש’ביכורי’ הקציר אינם מהווים את כלי היבול כולו, אלא רק מבחר קטן וסמלי. המשיח רמז כי החברים במלכות יהוו רק מיעוט, באמרו לתלמידיו: ”אל תירא עדר קטון, כי חפץ אביכם הוא לתת לכם את המלכות. מיכרו את אשר לכם ותנו לאביונים. עשו לכם צרורות אשר לא ייבולו ואוצר בשמים אשר לא ייגרע ממנו לעולם.” – לוקס י״ב:32, 33, ג”צ.
בני־ישראל הרוחניים
9, 10. (א) במה צריכים היו ה־000,144 להיות חתומים? (ב) מאיזה עם נחתמו הם, וכמה היו בכל קבוצה?
9 מספר קטן יחסית זה, המונה 00,144, איננו טעות־חישוב. שהרי יוחנן מזכיר אותו קודם־לכן בחזון־יוחנן ז׳:1–8. הקטע הזה מבהיר היטב, שכדי להימנות על ’העדר הקטן’ של השותפים למלכות, חיוני שמצחם יהיה חתום לשם זיהוי ב”חותם אלהים חיים,” בנוסף לשם ”השה” ולשם האלהים, הכתובים אף הם על מצחותיהם. כמה עונים על הדרישה הזאת, ולאיזה עם וגזע משתייכים הם? יוחנן משיב לנו גם על כך, ואומר:
10 ”ושמעתי את מספר החתומים – מאה וארבעים וארבעה אלף חתומים מכל שבטי בני־ישראל. משבט יהודה שנים־עשר אלף חתומים, משבט ראובן שנים־עשר אלף, משבט גד שנים־עשר אלף, משבט אשר שנים־עשר אלף, משבט נפתלי שנים־עשר אלף, משבט מנשה שנים־עשר אלף, משבט שמעון שנים־עשר אלף, משבט לוי שנים־עשר אלף, משבט יששכר שנים־עשר אלף, משבט זבולון שנים־עשר אלף, משבט יוסף שנים־עשר אלף, משבט בנימין שנים־עשר אלף חתומים.” – חזון־יוחנן ז׳:4–8.
11, 12. (א) לאיזה עם צריכים ה־000,144 להשתייך? (ב) כמה יהודים מלידה היו כשירים לכך, על־פי רומיים ט׳:29 ו־י״א:5?
11 שמות שנים־עשר השבטים הללו שונים במקצת מרשימת שנים־עשר שבטי־ישראל המקוריים, כפי שהיא מופיעה בבראשית מ״ט:3–28. וזאת בצדק, משום שבחזון־יוחנן ז׳:4–8 מופיעים שמות שבטי עם־ישראל הרוחני. על־מנת שיעמדו עם ”השה” על הר־ציון השמימי, עליהם להימנות על בני־ישראל הרוחניים. (חזון־יוחנן י״ד:1–3; עברים י״ב:22) בהקשר זה יש להביא את המלים שנאמרו ל”שה” בחזון־יוחנן ה׳:9, 10: ”אתה נשחטת ובדמך קנית לאלהים, מבני כל שבט ולשון, מכל עם ואומה; ועשית אותם ממלכת כהנים לאלהינו וימלכו על [כל] הארץ.” מכתבי־הקודש אנו למדים, שהיתה רק ”שארית” של יהודים שנעשו משיחיים. זאת, כשם שאמר היהודי המשיחי פאולוס, בצטטו מנבואת ישעיהו א׳:9:
12 ”לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד, כמעט כסדום היינו, לעמורה דמינו.” וכמו־כן: ”כן גם בימינו נשארה שארית, על־פי בחירה של חסד [ולא משום שמוצאם מעם־ישראל הגשמי].” – רומיים ט׳:29; י״א:5.
13, 14. (א) האם על ה־000,144 להיות מעם־ישראל הגשמי? (ב) עד לאיזו מידה עליהם להשתייך לעם־ישראל הרוחני?
13 כדי ש־000,144 האנשים הלקוחים מ”כל שבט ולשון, מכל עם ואומה” ייחשבו ל”בני־ישראל,” עליהם להיות כאלה באורח סמלי, כלומר, להיות בני־ישראל בתוכם פנימה. זאת, כשם שמציין לנו הכתוב ברומיים ב׳:29: ”יהודי הוא זה שבפנימיותו הוא יהודי ומילה היא זו שבלב, לפי הרוח.”
14 יתר כל כן: יש צורך בדבר נוסף כדי ששותפיו של המשיח בשלטון העולמי יהיו מבני־ישראל הרוחניים. ישוע הביא לתשומת־לבו של המושל היהודי נקדימון את העובדה החיונית הזאת, באמרו: ”אם לא יוולד אדם מלמעלה, לא יוכל לראות את מלכות האלהים. . . . אם לא ייוולד איש מן המים והרוח, לא יוכל להכנס למלכות האלהים. הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא. . . . כך כל מי שנולד מן הרוח.” (יוחנן ג׳:3–8) כיון שכך, הן היהודים מלידה והן הלא־יהודים, הנעשים תלמידים מוקדשים וטבולים של המשיח ואשר אלהים בוחר בהם כשותפים לשלטו משיחו, נולדים ברוח אלהים. כך נעשים הם בני־ישראל הרוחניים.
15. ממי מורכב כעת ”ישראל השייכים לאלהים”?
15 אנו מבינים, איפוא, מדוע המשיחיים ילודי־הרוח (המורכבים מיהודים וגויים כאחד), מהווים ”בריאה חדשה”. הללו מתנהגים על־פי ה”כלל” האלוהי הזה, ולא על־פי התורה שנתן אלהים למשה בהר־סיני. לאלה המשתייכים ל’בריאה החדשה’ מתייחס, לפיכך, היהודי המשיחי פאולוס בכתבו: ”כל הנוהגים לפי כלל זה, שלום ורחמים עליהם ועל ישראל השייכים לאלהים.” – גלטיים ו׳:15, 16.
16. האם יהיו עמי הגויים תחת שלטון היהודים בירושלים הארצית?
16 לכן, טעות בידי אותן כיתות נוצריות הטוענות שהיהודים מלידה, ”ישראל הגשמי,” נועדו להיות שליטי העולם, מירושלים הבירה. (קורינתיים א׳. י׳:18) עמי הגויים לעולם לא יהיו נתונים לשלטון כלל־עולמי בידי עם־ישראל הגשמי. שהרי אנשי כל הלאומים, כולל היהודים מלידה, יחיו בקרוב תחת שלטונם השמימי של ’שנים־עשר שבטי ישראל’ הרוחני, במלכות המשיח, במועד שקבע אלהים.
מוקמים־לתחייה כדי לשלוט בממשלה העולמית
17, 18. מה גזר אלהים מראש בנוגע לשותפים לשלטון העולמי?
17 יהוה אלהים, הריבון האוניברסלי, גזר מראש את מספר השותפים־לשלטון במלכות המשיח הכלל־עולמית. כן קבע הוא מראש את הדרישות והכישורים שיעשו את בני־האדם ראויים ליטול חלק בשלטון העולמי. משום כך יהיו רק 000,144 שותפים לממשלה העולמית שבידי המשיח. כאמור, עליהם להימנות על עם־ישראל הרוחני. אך, יהוה לא בחר ולא קבע מראש את גורל האנשים המסוימים שיטלו חלק בשלטון, להוציא את ישוע המשיח. רק הדרישות והכישורים האישיים של יורשי המלכות נקבעו מלכתחילה. לאור הדברים האלה יש להבין את הכתוב ברומיים ח׳:29, 30:
18 ”שכן את אלה שהכיר מקדם, אותם גם יעד להידמות לצלם בנו. כדי שיהיה הבכור בין אחים רבים. ואת אלה שיעד, להם גם קרא; ואת הקרואים גם הצדיק; ואת המוצדקים אף פיאר בכבודו.”
19. ממה על השותפים לממשלה העולמית לסבול, על־פי הנבואות?
19 על־פי הדרישות שנקבעו מראש, צריכים אלה ש”יעד להידמות לצלם בנו” לסבול יחד עימו עתה, ממש כשם שציין השליח יוחנן באי פטמוס. הם נדר־שים להחזיק מעמד, אפילו עד מוות. אך, לנחמתם כתב השליח פאולוס: ”מהימן הדבר: אם מתנו אתו, גם נחיה אתו; אם אנו סובלים, גם נמלוך אתו.” (טימותיוס ב׳. ב׳:11, 12) והאסיר יוחנן נצטווה לכתוב לקהילת זמירנה: ”אל תירא מפני מה שאתה עתיד לסבול. הנה עתיד השטן להשליך אנשים מכם כדי שתנוסו, ותהיה לכם צרה עשרת ימים. הייה נאמן עד מוות ואתן לך עטרת־חיים.” – חזון־יוחנן ב׳:10.
20, 21. מאיזה סוג צריכה להיות תחייתם? מדוע?
20 מאחר ש־000,144 בני־ישראל הרוחניים הם ”הפדויים מן הארץ,” אשר ”נפדו מבני־אדם,” שוב אין הם עתידים לחיות בקרב האנושות עלי־אדמות. בתור ”ביכורים לאלהים ולשה,” עליהם להיות מוגשים בשמים. לכן, לאחר שיהיו נאמנים עד מוות, הם יוקמו לתחייה רוחנית בשמים. התחייה הרוחנית הנזכרת בקורינתיים א׳. ט״ו:42–55 מתייחסת, איפוא, אליהם. (חזון־יוחנן י״ד:3, 4) כיון שסבלו כמשיחיים והוכיחו את נאמנותם לאלהים עד מוות, זוכים 000,144 בני־ישראל הרוחניים לגמול נעלה ביותר מאת האלהים, שבכוחו להקים מתים לתחייה. השכר הצפוי לאנשים נאמנים אלה מתואר למעננו בחזון־יוחנן כ׳:4–6. שם כותב השליח יוחנן, שאף הוא ציפה לגמול שמימי, לאמור:
21 ”ראיתי כסאות; התיישבו עליהם ומשפט ניתן בידם. ונפשות הנערפים [על מה?] על עדות ישוע ועל דבר אלהים, ואלה אשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קיבלו את התוו על מצחם ועל ידם – חיו ומלכו עם המשיח אלף שנים. . . . זאת התחייה הראשונה. מאושר וקדוש מי שחלקו בתחייה הראשונה, על אלה אין למוות השני שלטון, כי יהיו כהנים לאלהים ולמשיח וימלכו אתו אלף שנים.”
22–24. כיצד אין הם סוגדים ל”חיה” ול”צלם” החיה?
22 למן המאה הראשונה לספירה ועד היום, מסרבים 000,144 בני־ישראל הרוחניים, הנבחרים כדי למלוך עם המשיח במלכותו השמימית, לסגוד ל”חיה” הסמלית – לאירגון הפוליטי השולט על העולם כולו באמצעות ממשלות אנוש. במהלך חייהם של בני־ישראל הרוחניים, מאז ימי השליחים ועד ימינו אנו, היו המעצמה העולמית הרומית והמעצמה האנגלו־אמריקנית הכפולה, שתי מרכיבות בולטות של ה”חיה” הפוליטית, בדומה לשני ה”ראשים” האחרונים של החיה בעלת שבעה הראשים.
23 המעצמה האנגלו־אמריקנית, שהיא המעצמה העולמית השביעית בנבואות המקרא, היתה התומכת הראשית בהקמת ”צלם” החיה. ”צלם” השלטון העולמי, שבידי ממשלות אנוש, היה בהתחלה חבר־הלאומים, וכיום הינו אירגון האומות המאוחדות לשמירת השלום והביטחון בעולם. יש לזכור, שאת המעצמה האנגלו־אמריקנית הכפולה סימלה הקרן ה”קטנה” בעלת העיניים והפה שעל ראש ”חיה רביעית”, שנראתה לדניאל בחזון על ארבע החיות.
24 השארית הנאמנה של 000,144 בני־ישראל הרוחניים סירבה לסגוד ל”חיה” הפוליטית על־ידי השתתפות בפולחן המדינה או בפולחן אחד מסמליה. כן סירבה היא לסגוד ל”ראש” הבולט במיוחד של ה”חיה”, כלומר, למעצמה האנגלו־אמריקנית. ומאחר שחברי השארית מסרבים לסגוד ל”חיה”, כן ממאנים הם לסגוד ל”צלם” שאת הקמתו יזמה המעצמה השביעית, הקרן ה”קטנה” בעלת העיניים והפה. – חזון־יוחנן י״ג:1–17.
25. כיצד סבלו הם במלחמת־העולם הראשונה עקב סירובם להשתתף בסגידה?
25 עקב סירובם לסגוד למדינה הפוליטית באורח לאומני, החליטה הקרן ה”קטנה” הסמלית, המעצמה האנגלו־אמריקנית, לנקוט פעולה. היא הציקה לשארית של ”קדושי עליון”, כפי שנובא על כך בדניאל ז׳:25. כדי לבחון את מסירותם למלכות המשיח, שנוסדה בתום ”עתות הגויים” ב־1914, נתן האל העליון את ’קדושיו’ בידי הקרן ה”קטנה” הסמלית לתקופה של ”עידן ועידנים וחצי עידן,” כלומר, למשך שלוש שנים וחצי במלחמת־העולם הראשונה. אך, על אף סיבלותיהם מני אז ועד היום, לא נכנעו ”קדושי עליון” ולא התפשרו.
26. איזה מן מוות טועמים השותפים לשלטון העולמי?
26 ”קדושי עליון” אלה יודעים היטב, שאפילו אם בני־אדם ישימו קץ לחייהם עקב נאמנותם למלכות אלהים המשיחית, יזכו הם לתחיית המתים. אין מותם מהווה את ”המוות השני” שאין ממנו תקומה. (חזון־יוחנן ב׳:10, 11; כ׳:6; כ״א:8) באותם משיחיים ילודי־הרוח, שמסירותם שלימה, בוחר האל העליון כשותפים לישוע המשיח בממשלה העולמית הממשמשת ובאה. ענייני האנושות לא יוכלו להיות בידיים נאמנות יותר מידיהם של נבחרי אלהים אלה.
27. מדוע תהיה ממשלת אלהים הממשלה הטובה ביותר שניתן להעניק לאנושות?
27 מסיבה טובה זו יכולים כל שוחרי הצדק, הדוגלים בממשלה חסרת־דופי, לשאת עיניהם אל מלכות אלף השנים של המשיח ו־000,144 חבריו לשלטון. יהוה אלהים, כריבון היקום, הועיד לאנושות כולה את הממשלה המעולה ביותר. תהא זו ממשלה עולמית על־אנושית, שבידה הסמכות המליאה לרפא את כל תחלואי השלטון הכושל והעקר של בני־אנוש, שנמשך זה אלפי שנים. המעצמה השביעית האדירה וכל שאר עמי העולם, הן בתוך אירגון האומות המאוחדות והן מחוצה לו, ייאלצו להיכנע תוך תבוסה לפני הממשלה העולמית הבלתי־מנוצחת ולהיעלם מזירת המאורעות ב”צרה הגדולה” הממשמשת ובאה. אפילו השטן ומלאכי־החבלה שלו, שהם הכוח הסמוי שמאחורי ה”חיה” בעלת שבעה הראשים (השלטון הפוליטי), ייווכחו שהתנגדותם תעלה בתוהו. שלטונם העולמי הסמוי־מן־העין יישלל מהם לחלוטין והם ייכלאו בתהום חתומה וסגורה למשך אלף שנות שלטון המשיח ו־000,144 המלכים והכהנים, שותפיו. – חזון־יוחנן כ׳:1–3.
28. מדוע מצפים אנו בלהיטות למלכות זו הממשמשת ובאה?
28 אנו מצפים, אם כן, בלהיטות ותוך תפילה כנה ליהוה אלהים, להתגשמות הבטחת המלאך לדניאל: ”והמלכות והשלטון וגדולת הממלכות תחת כל השמים ייתנו לעם קדושי עליון. ממלכתו תהיה ממלכת עולם וכל השלטונות יעבדו ויישמעו לו.” (דניאל ז׳:27) המועד בו ימסור יהוה את השלטון העולמי לידי המשיח ולכל ”קדושי עליון” קרוב עתה מאוד. מזה למעלה מאלף ותשע־מאות וארבעים שנה, מאז חג־השבועות של ה־33 לספירה, בוחר יהוה את ה־000,144 השותפים לשלטון מלכות המשיח. ההיגיון מחייב, שאנו חיים עתה בימי השארית שנותרה מן הגוף הנבחר הזה, המורכב מ־000,144 ”קדושי עליון”. יתר על כן: הנה חלפו עברו כבר למעלה מששים שנה מאז נסתיימו ”עתות הגויים” באוקטובר 1914. כיון שכך, קרובה השעה בה ’ינפץ’ המלך השמימי המוכתר את הגויים, בצרה הגדולה ביותר שידעה האנושות מעודה. – תהלים ב׳:5–9.
29. מדוע משתוקקים אנו להינצל מ”עת הקץ” של אומות העולם?
29 ’עת הקץ’ של אומות העולם עומדת, איפוא, להגיע לסיומה! הבה לא נרשה למאורע זה לציין את קיצנו אנו יחד עם האומות. (חזון־יוחנן י״ט:11–21) הבה נקיים מדי יום ביומו את חובותינו כלפי יהוה האל העליון, כדי שנזכה, אם יהא זה לרצונו, לחיות וליהנות מאלף שנות מלכות המשיח, שתפרוש כנפיה על הכול.
(המשך יבוא)