עשר המכות

התבונן בתמונות האלה.‏ כל תמונה מתארת אחת מן המכות שהביא יהוה על מצרים.‏ בתמונה הראשונה רואים את אהרון מכה את היאור במטה שלו.‏ כאשר עשה זאת,‏ הפכו כל המים שבנהר לדם.‏ הדגים מתו,‏ וריח רע עלה מן היאור.‏

אחר־כך היכה יהוה את המצרים בצפרדעים.‏ הצפרדעים עלו מן היאור והיו בכל מקום — בתנורים,‏ בסירים,‏ במיטות — ממש בכל מקום.‏ כאשר מתו הצפרדעים,‏ עשו מהן המצרים ערימות ערימות,‏ וכל ארץ מצרים הסריחה מהן.‏

אחרי המכה הזאת,‏ היכה אהרון במטה שלו באדמה,‏ והעפר נהפך לכינים.‏ אלה הם חרקים קטנים שעוקצים.‏ הכינים היו המכה השלישית שבאה על מצרים.‏

שאר המכות פגעו רק במצרים,‏ ולא בבני־ישראל.‏ המכה הרביעית היתה עָרוב.‏ הערוב היה יתושים וזבובים גדולים שמילאו את כל בתי המצרים.‏ המכה החמישית היתה הדֶבֶר,‏ והיא פגעה בבעלי־החיים.‏ רבים מן הפרות,‏ הסוסים,‏ הכבשים והעיזים של המצרים מתו.‏

אחר־כך לקחו משה ואהרון מעט אֶפֶר מן התנור וזרקו אותו באוויר.‏ כך בא על המצרים השְחִין,‏ שהיה בצורת אבעבועות ופצעים בכל גופם של האנשים ושל בעלי־החיים.‏ זאת היתה המכה השישית.‏

אחרי המכה הזאת,‏ הרים משה את ידו אל השמים,‏ ויהוה המטיר על המצרים ברד כבד מאוד,‏ עם ברקים ורעמים.‏ זאת היתה סופת הברד הקשה ביותר שהיתה אי־פעם במצרים.‏

המכה השמינית היתה מכת האַרְבֶּה.‏ הארבה בא בלהקות גדולות.‏ אף פעם לא היה כל־כך הרבה ארבה במצרים,‏ לא לפני־כן ולא אחרי־כן.‏ הם אכלו את כל מה שהשאיר הברד.‏

המכה התשיעית היתה חושך.‏ במשך שלושה ימים כיסה חושך כבד את הארץ,‏ אבל אצל בני־ישראל היה אור בכל מקום.‏

לבסוף אמר אלוהים לעמו להתיז דם של שֶׂה על שתי מזוזות הדלת ועל המשקוף.‏ באותו לילה עבר מלאך אלוהים בכל ארץ מצרים.‏ בבית שבו ראה המלאך את הדם,‏ הוא לא המית אף אחד.‏ אבל בכל בית שבו לא היה דם על המשקוף ועל המזוזות,‏ המית מלאך אלוהים את הבכור של כל אדם ושל כל בהמה.‏ זאת היתה המכה העשירית.‏

אחרי המכה האחרונה הזאת,‏ ציווה פרעה על בני־ישראל לצאת ממצרים.‏ בני־ישראל היו מוכנים ומזומנים לצאת,‏ ובאותו לילה הם התחילו את יציאתם ממצרים‏.‏