סיפור 33
חציית ים־סוף
הבט מה קורה פה! בתמונה רואים את משה מושיט את המטה שלו על ים־סוף. אלה שנמצאים איתו בצד השני הם בני־ישראל. אבל פרעה וכל צבאו טובעים בים. הבה נראה איך קרה הדבר.
כפי שלמדנו, פרעה ציווה על בני־ישראל לצאת ממצרים אחרי שאלוהים הביא על המצרים את המכה העשירית. כ־000,600 גברים עברים יצאו, וגם הרבה נשים וילדים. יחד עם בני־ישראל עזבו את מצרים הרבה אנשים אחרים, שהתחילו להאמין ביהוה. כולם לקחו איתם את עדרי הצאן והבקר שלהם.
לפני שיצאו, ביקשו בני־ישראל מן המצרים בגדים ודברים עשויים מכסף וזהב. המצרים פחדו מאוד, בגלל המכה האחרונה שירדה עליהם. לכן, הם נתנו לבני־ישראל את כל מה שביקשו.
לאחר כמה ימים הגיעו בני־ישראל לים־סוף. שם הם הקימו מחנה ונחו. אבל בינתיים התחילו פרעה ואנשיו להתחרט על ששלחו את בני־ישראל. ’הרשנו לעבדים שלנו ללכת!’ אמרו הם.
לכן, שוב שינה פרעה את דעתו. הוא ציווה מייד להכין את המרכבה שלו ואת חייליו. ואז הוא התחיל לרדוף אחרי בני־ישראל עם שש־מאות מרכבות מיוחדות, ועם כל המרכבות של מצרים.
כאשר ראו בני־ישראל את פרעה ואת צבאו רודפים אחריהם, אחז אותם פחד נורא. לא היה לאן לברוח. ים־סוף היה מצידם האחד, ומן הצד השני באו המצרים. אבל יהוה שם עמוד ענן בין עמו לבין המצרים. וכך לא יכלו המצרים לראות את בני־ישראל ולהתקיף אותם.
אז אמר יהוה למשה להושיט את המטה שלו על ים־סוף. כאשר משה עשה זאת, הביא יהוה רוח מזרחית חזקה שנשבה כל הלילה. המים נבקעו לשניים ועמדו כמו שתי חומות משני הצדדים.
בני־ישראל התחילו לחצות את הים ביבשה. זה לקח הרבה שעות למיליוני האנשים, ולכל הבהמות שלהם, לעבור את הים ולהגיע בשלום אל הצד השני. לבסוף הצליחו המצרים לראות שוב את בני־ישראל. הם ראו שהעבדים שלהם מתרחקים מהם! אז הם התחילו לרדוף אחריהם ביבשה שבתוך הים.
אבל כאשר עשו זאת, אלוהים הפיל את הגלגלים של מרכבותיהם. המצרים התחילו לפחד מאוד וצעקו: ’יהוה נלחם נגדנו בעד בני־ישראל. הבה נצא מכאן!’ אבל זה היה מאוחר מדי.
עכשיו אמר יהוה למשה להושיט את המטה שלו על ים־סוף, כפי שאתה רואה בתמונה. וכאשר עשה זאת משה, התחילו חומות המים לחזור ולכסות את המצרים ואת מרכבותיהם. כל הצבא של פרעה רדף אחרי בני־ישראל בתוך הים. ולכן, אף מצרי לא נשאר בחיים!
עד כמה שמחו בני־ישראל על שניצלו! הגברים שרו שיר תודה ליהוה, ואמרו: ’הניצחון הגדול ליהוה! הוא השליך את הסוסים ואת רוכביהם בים’. ומרים, אחותו של משה, לקחה את התוף, וכל הנשים הצטרפו אליה בתופים ובמחולות. הן שרו אותו שיר ששרו הגברים: ’הניצחון הגדול ליהוה! הוא השליך את הסוסים ואת רוכביהם בים’.
(שמות פרקים י״ב עד ט״ו)