”לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם”
’ויהי לי יה לישועה’
עם יהוה עמד בפני בחירה. האם יציית לדרישותיו של שליט מצרים המרושע, או ישמע בקול יהוה אלוהים, יעזוב את בית העבדים ויתיישב בארץ המובטחת?
פרעה, מלך מצרים המרדן, סירב לשחרר את עם יהוה. בעקבות זאת הנחית אלוהים על הארץ את עשר המכות. איזו הפגנת כוח אדירה מצידו! לא היה בכוחם של אלי מצרים לעשות דבר וחצי דבר נגד המכות.
כאשר נאמר לפרעה לשלח את עם אלוהים לחופשי, הוא לגלג: ”מי יהוה, אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל? לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלֵח” (שמות ה׳:2). כתוצאה מכך, חזתה מצרים מבשרה את המכות הבאות: (1) המים הפכו לדם, (2) צפרדעים, (3) כינים, (4) ערוב, (5) דֶבֶר שפשט בצאן ובבקר, (6) שחין שפגע באדם ובבהמה, (7) ברד, (8) ארבה, (9) חושך ו־(10) מכת בכורות בקרב המצרים, לרבות בן פרעה. בסופו של דבר שילח פרעה את העברים — וגדולה מזו, הוא אפילו דחק בהם לעזוב! (שמות י״ב:31, 32).
שלושה מיליון איש בקירוב — גברים, נשים וטף מבני ישראל וכן ערב רב — עזבו ללא דיחוי (שמות י״ב:37, 38). אבל עד מהרה, דלק אחריהם פרעה מלווה בחילו האימתני. נראה היה כי ים סוף, המדבר האכזרי וצבא פרעה סגרו על בני ישראל. חרף זאת, אמר משה לעם: ”אל תירָאו, התייצבו וראו את ישועת יהוה” (שמות י״ד:8–14).
באורח נס בקע יהוה את מימיו של ים סוף ופילס דרך מילוט עבור בני ישראל. וכשהמצרים רדפו ובאו אחריהם, השיב אלוהים את המים לקדמותם. ”מרכבות פרעה וחילו ירה [יהוה] בים” (שמות י״ד:26–28; ט״ו:4). סירובו לכבד את יהוה הוביל לסופו המר של פרעה הגאוותן.
יהוה הוכיח בים סוף שהוא ”איש מלחמה” (שמות ט״ו:3). ”וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה יהוה במצרים”, אומר הכתוב, ”וייראו העם את יהוה, ויאמינו ביהוה” (שמות י״ד:31; תהלים קל״ו:10–15). העם הביע את הערכתו העמוקה לאלוהים; הגברים צירפו קולם לשירת הניצחון של משה, ומרים אחותו הובילה את הנשים במחולות.a
יהוה מושיע גם בימינו
משרתי יהוה בימינו יכולים להפיק לקחים מחזקי אמונה ממעשה הישועה היוצא מגדר הרגיל שהפגין אלוהים. אחד הלקחים הוא שיש ליהוה כוח בלתי מוגבל וביכולתו לתמוך תמיכה מלאה במשרתיו. בשירת הים, ריננו משה ובני ישראל בשמחת ניצחון: ”ימינך, יהוה, נאדָרִי בכוח, ימינך, יהוה, תִרעץ אויב” (שמות ט״ו:6).
לקח נוסף הוא שהאל הכול יכול רוצה בכל מאודו להגן על משרתיו. בני ישראל זימרו: ”עָזי וזמרת יה, ויהי לי לישועה, זה אלי, ואנְוֵהו [אהללו]”. לקח אחר הוא שאין מי שיכול לשים לְאַל את רצון יהוה אלוהים. בשירת הניצחון שלהם שר עמו של אלוהים שזכו לישועה: ”מי כמוכה באלים, יהוה? מי כמוכה, נאדר בקודש? נורא תהילות, עושה פלא” (שמות ט״ו:2, 11).
בדומה לפרעה מלך מצרים, גם כיום יש שליטים שרודפים את משרתי יהוה. ליטים יהירים אולי ’מדברים דברים נגד העליון, ומענים קדושי עליונים’ (דניאל ז׳:25; י״א:36). אלא שיהוה מבטיח למשרתיו: ”כל כלי יוצר עלייך לא יצלח, וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי. זאת נחלת עבדי יהוה” (ישעיהו נ״ד:17).
מי שמתנגדים לרצון אלוהים כשול ייכשלו, בדיוק כשם שפרעה וחילו נכשלו. ישועות יהוה, כגון יציאת מצרים, מעידות שנבון לנהוג על־פי העיקרון אותו הצהירו תלמידי ישוע: ”לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם” (מעשי השליחים ה׳:29).
[הערת שוליים]
a ראה לוח השנה של עדי־יהוה לשנת 2006, ינואר/פברואר.
[תיבה/תמונה בעמוד 9]
הידעת?
• יהוה גרם לרוח עזה לנשוב כל הלילה כדי שבני ישראל יוכלו לחצות את ים סוף בחרבה (שמות י״ד:21, 22).
• היה צורך בנתיב ברוחב של 5.1 קילומטר או יותר כדי שמיליוני בני ישראל יחצו את ים סוף בזמן כה קצר.
[תמונות בעמוד 9]
לא היה בכוחם של אלי הכזב המצריים לעצור את עשר המכות שהנחית יהוה
[שלמי תודה]
שלושת הפסלונים: צולם באדיבות המוזיאון הבריטי