שש המכות הבאות

משה ואהרון הלכו לפרעה עם מסר נוסף מאלוהים:‏ ’‏אם לא תשחרר את העם שלי,‏ אשלח את העָרוֹב אל ארצך’‏.‏ ערוב הוא סוג של זבוב עוקץ.‏ כמויות אדירות של זבובים מילאו את בתיהם של המצרִים,‏ גם של העשירים וגם של העניים.‏ הארץ כולה התמלאה בזבובים!‏ זו הייתה המכה הרביעית.‏ אבל בארץ גוֹשֶן,‏ איפה שבני ישראל חיו,‏ בכלל לא היו זבובים.‏ מהמכה הזו והלאה,‏ רק המצרִים נפגעו מהמכות.‏ פרעה ביקש ממשה:‏ ’‏תתחנן ליהוה שיסלק את הזבובים האלה,‏ ואני אשחרר את העם שלו’‏.‏ אבל אחרי שיהוה סילק את הזבובים,‏ פרעה שינה את דעתו.‏ האם הוא אי פעם ילמד את הלקח?‏

יהוה אמר:‏ ’‏אם פרעה לא ישחרר את העם שלי,‏ אני אגרום לבעלי החיים של המצרִים להיות חולים ולמות’‏.‏ למוחרת זה אכן קרה.‏ אבל בעלי החיים של בני ישראל לא מתו.‏ בכל זאת,‏ פרעה המשיך להתעקש ולא ויתר.‏

יהוה אמר למשה לחזור לפרעה ולהעיף אֵפֶר לאוויר.‏ הוא התפזר כמו אבק ונפל על כל המצרִים.‏ בעקבות זאת גופם של המצרִים ושל בעלי החיים שלהם התכסה בפצעים מוגלתיים וכואבים.‏ אבל גם לאחר המכה הזו פרעה סירב לשחרר את בני ישראל.‏

יהוה שוב שלח את משה אל פרעה כדי שיגיד לו:‏ ’‏האם אתה עדיין מסרב לשחרר את עמי?‏ מחר אני אוריד ברד על הארץ’‏.‏ למוחרת יהוה שלח מן השמיים ברד,‏ רעמים ואש.‏ זו הייתה הסופה הכי קשה שהייתה אי פעם במצרים!‏ כל העצים והשדות נהרסו,‏ אבל בארץ גושן לא נגרם שום נזק.‏ פרעה אמר:‏ ’‏תתחנן ליהוה שיעצור את זה,‏ ואז אני אשחרר אתכם’‏.‏ אבל ברגע שהברד והגשם הפסיקו,‏ פרעה שוב שינה את דעתו.‏

משה אמר:‏ ’‏עכשיו האַרְבֶּה יאכל כל צמח ששרד את סופת הברד’‏.‏ להקות גדולות של ארבה התחילו לאכול את כל מה שנשאר בשדות ועל העצים.‏ פרעה ביקש ממשה:‏ ’‏תתחנן ליהוה שיגרש את הארבה מכאן’‏.‏ אבל אפילו לאחר שיהוה עשה זאת,‏ פרעה נשאר עקשן.‏

יהוה אמר למשה:‏ ’‏תרים את ידך אל השמיים’‏.‏ מייד נפל חושך מוחלט על הארץ.‏ במשך שלושה ימים המצרִים לא יכלו לראות כלום.‏ רק לבני ישראל היה אור בבתים שלהם.‏

פרעה אמר למשה:‏ ’‏אתה ובני עמך יכולים ללכת.‏ אבל תשאירו את בעלי החיים שלכם כאן’‏.‏ משה ענה:‏ ’‏אנחנו חייבים לקחת איתנו את בעלי החיים,‏ כי אנחנו צריכים להקריב אותם לאלוהינו’‏.‏ פרעה כעס מאוד.‏ הוא צעק:‏ ’‏הסתלק מכאן!‏ אם אראה אותך שוב,‏ אהרוג אותך’‏.‏