שיעור 22
הנס בים סוף
ברגע שפרעה שמע שבני ישראל יצאו ממצרים, הוא שינה את דעתו והתחרט שהוא הרשה להם ללכת. הוא ציווה על לוחמיו: ’תכינו את כל מרכבות המלחמה שלי ונצא לתפוס אותם. לא היינו צריכים לשחרר אותם’. הוא ואנשיו החלו לרדוף אחרי בני ישראל.
יהוה השתמש בעמוד ענן ביום ובעמוד אש בלילה כדי להדריך את העם שלו. הוא הוביל אותם אל ים סוף ואמר להם להקים מחנה.
פתאום בני ישראל שמו לב שפרעה והצבא שלו רודפים אחריהם. הם היו לכודים בין הים לבין הצבא המצרי והתחילו לצעוק למשה: ’אנחנו עומדים למות! היית צריך להשאיר אותנו במצרים!’ אבל משה אמר: ’אל תפחדו. חכו ותראו איך יהוה יציל אותנו’. שמת לב שמשה סמך על יהוה לחלוטין?
יהוה אמר לבני ישראל לפרק את המחנה. באותו לילה יהוה הזיז את עמוד הענן ושם אותו בין המצרִים לבין בני ישראל. בצד של המצרִים היה חושך, אבל בצד של בני ישראל היה אור.
יהוה אמר למשה להושיט את ידו אל הים. ואז הוא גרם לרוח חזקה לנשוב כל הלילה. הים נחצה לשניים, ובני ישראל יכלו לעבור באמצע. מיליוני אנשים הלכו על קרקעית הים החשופה בין חומות המים כדי להגיע לצד השני.
הצבא של פרעה רדף אחרי בני ישראל על קרקעית הים שהייתה כעת יבשה. ואז יהוה גרם למהומה בצבא המצרי. הגלגלים של המרכבות שלהם התנתקו ונפלו, והחיילים צעקו: ’בואו נברח מכאן! יהוה נלחם למענם’.
יהוה אמר למשה: ’הושט את ידך אל הים’. בבת אחת חומות המים התמוטטו על הצבא המצרי. פרעה וכל אנשיו מתו. אף אחד מהם לא שרד.
בצד השני של הים המוני אנשים היללו את אלוהים ושרו: ”שירו ליהוה, כי [הוא] נעשָה מרומם עד מאוד. סוס ורוכבו השליך לים”. בזמן השירה הנשים רקדו וניגנו בתופים. כולם היו מאוד שמחים שעכשיו הם באמת חופשיים.
”על כן נִהְיֶה מלאי ביטחון ונֹאמַר: ’יהוה עוזרי; לא אירא [אפחד]. מה יעשה לי אדם?’” (עברים י״ג:6)