עגל־הזהב

אוי!‏ מה עושים האנשים שבתמונה?‏ הם מתפללים לעגל!‏ אבל,‏ מדוע?‏

לאחר שמשה נשאר על ההר זמן רב,‏ העם התחיל לומר:‏ ’‏איננו יודעים מה קרה למשה.‏ אז הבה נעשה לנו אל שיוציא אותנו מן המדבר הזה’‏.‏

‏’‏אם כך אתם רוצים’‏,‏ אמר אהרון,‏ אחיו של משה,‏ ’‏הסירו את עגילי הזהב שלכם,‏ והביאו אותם אלי’‏.‏ לאחר שהעם הביא לו את הזהב,‏ הוא המיס אותו באש ועשה ממנו עגל זהב.‏ אז אמר העם:‏ ’‏זה אלוהינו,‏ אשר הוציא אותנו ממצרים!‏’‏ אחר־כך עשו בני־ישראל חגיגה גדולה ועבדו את עגל־הזהב.‏

כאשר ראה זאת יהוה,‏ הוא התמלא כעס.‏ לכן,‏ הוא אמר למשה:‏ ’‏רד מהר מן ההר.‏ העם עושה רעה גדולה.‏ הם שכחו את מצוותיי ומשתחווים לעגל זהב’‏.‏

משה מיהר לרדת מן ההר.‏ כאשר התקרב,‏ הוא לא האמין למראה עיניו.‏ העם שר ורקד סביב עגל־הזהב!‏ משה כעס עד כדי כך שהשליך מידיו את שני לוחות־הברית,‏ והם נשברו לרסיסים.‏ אחר־כך הוא לקח את עגל־הזהב והמיס אותו,‏ ואת הזהב טחן לאבקה.‏

העם עשה מעשה נורא.‏ לכן,‏ משה ציווה על כמה גברים לאחוז בחרבותיהם,‏ ואמר:‏ ’‏יש להמית את האנשים הרשעים שהשתחוו לעגל־הזהב!‏’‏ והגברים היכו בחרב 000,‏3 איש!‏ האין זה מלמד אותנו להיזהר ולעבוד רק את יהוה,‏ ולא אף אל־כזב?‏