שאלות של קוראים
לאור העובדה שיהוה אוסר עבודת אלילים, מדוע הוא לא העניש את אהרון על שעשה את עגל הזהב?
כאשר עשה אהרון את עגל הזהב, כמתואר בשמות פרק ל״ב, הוא הפר את חוק אלוהים באשר לעבודת אלילים (שמ׳ כ׳:3–5). כתוצאה מכך ”התאנף יהוה מאוד [באהרון] להשמידו”, אך משה ’התפלל גם בעד אהרון בעת ההיא’ (דב׳ ט׳:19, 20). האם היה ”גדול כוחה” של התחינה אשר נשא משה הצדיק בעבור אהרון? (יעקב ה׳:16) אכן כן. נראה שיהוה לא העניש את אהרון עקב תחינתו של משה וגם בשל שתי סיבות נוספות לפחות.
סיבה אחת נעוצה בנאמנותו ארוכת השנים של אהרון. כאשר ציווה אלוהים על משה להתייצב לפני פרעה ולהוציא את בני ישראל ממצרים, הוא גם מינה את אהרון להתלוות אליו ולהיות דוברו (שמ׳ ד׳:10–16). שני גברים אלה צייתו לאלוהים והתייצבו פעמים רבות בפני פרעה מלך מצרים, ונאלצו להתמודד ישירות עם קשי ליבו. אם כן, עוד בתקופה שחי במצרים הוכיח אהרון את עצמו כמשרת יהוה נאמן ומסור (שמ׳ ד׳:21).
חשוב גם מה היו הנסיבות שהובילו את אהרון ליצירת עגל הזהב. משה היה על הר סיני במשך 40 יום, וכאשר ’ראה העם כי בושש משה לרדת מן ההר’, שכנעו בני ישראל את אהרון לעשות להם פסל. אהרון שיתף איתם פעולה ויצר את עגל הזהב (שמ׳ ל״ב:1–6). אולם, הפעולות שנקט אהרון לאחר מכן מצביעות על כך שהוא לא עשה זאת בלב שלם. הוא ככל הנראה נכנע ללחץ. כשמשה הביא את הפרשה לשיאה הדרמטי, כל בני לוי — ואהרון בתוכם — צידדו נחרצות ביהוה. שלושת אלפים עובדי האלילים אשר נשאו באחריות העיקרית לפרשה הוצאו להורג (שמ׳ ל״ב:25–29).
משה אמר לעם: ”אתם חטאתם חטאה גדולה” (שמ׳ ל״ב:30). מכאן שאהרון לא היה היחיד שנשא באשמה. גם הוא וגם העם זכו לרחמיו הרבים של יהוה.
לאחר פרשת עגל הזהב הורה יהוה למנות את אהרון לכוהן גדול. אלוהים אמר למשה: ”והלבשת את אהרון את בגדי הקודש ומשחת אותו וקידשת אותו וכיהן לי” (שמ׳ מ׳:12, 13). לפיכך, יהוה סלח לאהרון על חטאו. בתוך תוכו היה אהרון תומך נאמן של עבודת אלוהים הטהורה ולא עובד אלילים מרדן.