הערך המעשי של הבשורה הטובה לחברה
בעולם של ימינו לא אחת נשמעת הדעה: ”עקרונות המקרא אינם מעשיים ואינם יעילים בחברה המורכבת של ימינו”. אך אישים ידועים, כגון המנהיג ההודי מוהנדס ק. גנדי ולֶב טולסטוי, דיברו בשבחם של עקרונות כדוגמת אלה שהציג ישוע בדרשת ההר. מדוע התרשמו הם כל כך מן ההדרכה המוסרית שבמקרא?
בדרשה זו מדובר על חיפוש רוחניות, על ענווה, מתינות, רחמנות, רדיפת שלום ואהבת צדק. היא אינה מגנה רק רצח אלא גם כעס על הזולת, היא אינה מגנה רק ניאוף אלא גם מחשבות תאוותניות. היא שוללת גירושין שיש בהם משום התנערות מאחריות, המפרקים משפחות ופוגעים בילדים. נאמר בה ’לאהוב את שונאינו, לפתוח ידנו לנזקקים ולנהוג בזולת כפי שהיינו רוצים שינהגו בנו’. אם תיושמנה עצות אלה, תצמח מכך תועלת רבה מאוד. פני החברה שבה אתה חי ישתפרו ככל שיותר אנשים באזור מגוריך יישמעו לעצות אלה.
ההשפעה של עדי־יהוה היא בכיוון הזה. המקרא מלמד אותם לכבד את מוסד הנישואין. ילדיהם מקבלים חינוך טוב. הם מייחסים חשיבות רבה למשפחה. משפחות מאוחדות הן ברכה לציבור ולמדינה שבה אתה חי. ההיסטוריה רצופה מקרים של מעצמות עולם שהתמוטטו, כאשר נחלשו בהן קשרי המשפחה ורבתה בהן ההפקרות המינית. ככל שיותר יחידים ויותר משפחות יבחרו, בהשפעת עדי־יהוה, לחיות לפי עקרונות המקרא, כך יפחתו העבריינות, ההפקרות המינית והפשע שבשכונתך.
אחת הבעיות הקשות ביותר המטרידות קהילות ומדינות רבות היא דעות קדומות גזעניות. לעומת זאת, השליח פטרוס אמר: ”רואה אני שאלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו”. גם פאולוס כתב: ”אין יהודי אף לא גוי, אין עבד אף לא בן חורין, לא זכר אף לא נקבה, משום שכולכם אחד במשיח ישוע” (מעשי השליחים י׳:34, 35; גלטים ג׳:28). עובדה זו מקובלת על עדי־יהוה. בני כל הגזעים והצבעים מתגוררים ועובדים יחד במרכז העולמי ובסניפים של עדי־יהוה, ומתאספים יחד בקהילותיהם.
יש שבטים באפריקה שכל מגע ביניהם מסתיים בסכסוכים. אלא שבכינוסים של עדי־יהוה באפריקה בני שבטים שונים אוכלים, ישנים ועובדים את אלוהים יחד, בהרמוניה מוחלטת ובידידות לבבית. פקידי ממשל נדהמים לראות זאת. דוגמה להשפעה המאחדת שיש לדת המשיחית האמיתית היא מה שנכתב ב־2 באוגוסט 1958 באמסטרדם ניוז היוצא לאור בניו־יורק. דברים אלה נאמרו בעקבות הכינוס הבינלאומי שהוזכר קודם לכן, כינוס שבו נכחו יותר מרבע מיליון עדים בעיר ניו־יורק.
”לאן שהיבטת, ראית שחורים, לבנים ואסיאתיים מכל רבדי החברה ומכל קצוות תבל כשהם יחד, מתנהגים בחופשיות ובשמחה. ... העדים שהגיעו מ־120 מדינות, התגוררו ועבדו את אלוהים יחד ובשלום, והראו לאמריקנים כמה זה קל. ... הכינוס הוא דוגמה מצוינת כיצד אנשים יכולים לעבוד ולחיות יחד”.
רבים טוענים שעקרונות המקרא אינם מעשיים בעולם של ימינו. אך היש דבר אחר שהועיל או יועיל? אם מיישמים את עקרונות המקרא, יש להם ערך רב לחברה. הם הבסיס שיאחד את כל ”האומות והשבטים והעמים” ברחבי העולם תחת מלכות אלוהים (ההתגלות ז׳:9, 10).
[קטע מוגדל בעמוד 23]
בני כל הגזעים והצבעים עובדים יחד
[קטע מוגדל בעמוד 24]
עקרונות המקרא מעשיים. היש דבר אחר שהועיל?