הנחה את צעדיך לפי עקרונות אלוהים
”[יהוה] מלמדך להועיל” (ישעיהו מ״ח:17).
1. כיצד מדריך הבורא את בני האדם?
מדענים המתאמצים לפענח את סודות היקום נדהמים מן הכמות העצומה של האנרגיה האצורה בקוסמוס הסובב אותנו. השמש שלנו — כוכב בגודל בינוני — מייצרת אנרגיה השווה ל”מאה מיליארד פצצות מימן המתפוצצות כל שנייה”. הבורא מסוגל לשלוט בגרמים שמימיים עצומים אלה, ולהנחותם באמצעות כוחו הבלתי מוגבל (איוב ל״ח:32; ישעיהו מ׳:26). אך מה לגבינו — בני אדם שניחנו בבחירה חופשית, בכושר אבחנה מוסרי, ביכולת חשיבה ובפוטנציאל לרוחניות? כיצד בוחר הבורא להנחות אותנו? הוא מדריכנו באהבה על־ידי חוקיו המושלמים ועקרונותיו הנעלים, וזאת בשילוב עם מצפוננו המודרך כהלכה (שמואל ב׳. כ״ב:31; רומים ב׳:14, 15).
2, 3. איזו צייתנות משביעה את רצון אלוהים?
2 אלוהים שמח לראות שיצורים תבוניים בוחרים לציית לו (משלי כ״ז:11). במקום לתכנת אותנו להיכנע בצורה עיוורת כמו רובוטים חסרי שכל, חנן אותנו יהוה בבחירה חופשית, המאפשרת לנו להחליט באופן מודע לעשות את הטוב (עברים ה׳:14).
3 ישוע, ששיקף בצורה מושלמת את אישיות אביו, אמר לתלמידיו: ”ידידיי אתם — אם תעשו את אשר אני מצווה אתכם. לא אוסיף לקרוא לכם עבדים” (יוחנן ט״ו:14, 15). לעבד בימי קדם לא היתה הרבה ברירה אלא לציית להוראות אדונו. לעומת זאת, ידידות נוצרת כתוצאה מגילוי תכונות שובות־לב. ביכולתנו לפתח יחסי ידידות עם יהוה (יעקב ב׳:23). ידידות זו מתהדקת בזכות אהבה הדדית. ישוע העיד על הקשר בין ציות לאלוהים ובין אהבה כשאמר: ”מי שאוהב אותי ישמור את דברי ואבי יאהב אותו” (יוחנן י״ד:23). יהוה אוהב אותנו ומעוניין להנחות את צעדינו בבטחה, ולכן הוא מזמין אותנו לחיות על־פי עקרונותיו.
עקרונות אלוהים
4. כיצד תתאר עקרונות?
4 מה הם עקרונות? עיקרון מוגדר כאמת כללית או בסיסית; חוק, עיקר אמונה או השערה בעלי אופי מקיף ויסודי, שעליהם מתבססים או שמהם נובעים חוקים אחרים. מחקר מעמיק במקרא מגלה כי אבינו השמימי מספק הנחיות בסיסיות המקפלות בתוכן מגוון מצבים והיבטים בחיים. הוא עושה כן למען טובתנו הנצחית, כפי שמשתמע מן הדברים שכתב שלמה, המלך החכם: ”שמע, בני, וקח אמָרָי. וירבו לך שנות חיים. בדרך חוכמה הורֵתִיך; הדרכתיך במעגלי יושר” (משלי ד׳:10, 11). עקרונות המפתח שהעניק לנו יהוה משפיעים על יחסינו עימו ועם הזולת, על שירותנו לו ועל חיינו היומיומיים (תהלים א׳:1). הבה נבחן כמה מאותם עקרונות יסוד.
5. הבא דוגמאות לכמה עקרונות יסוד.
5 ישוע ציין בנוגע ליחסינו עם יהוה: ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך” (מתי כ״ב:37). מלבד זאת, אלוהים סיפק עקרונות הנוגעים להתנהגותנו כלפי בני אדם, כמו למשל את כלל הזהב: ”כל מה שתרצו שיעשו לכם בני האדם, כן גם אתם עשו להם” (מתי ז׳:12; גלטים ו׳:10; טיטוס ג׳:2). בעניין עבודת אלוהים נאמר לנו: ”נשים לבנו איש אל רעהו, לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים. בל נזניח את התכנסותנו” (עברים י׳:24, 25). השליח פאולוס התייחס להיבטים היומיומיים של חיינו ואמר: ”אם תאכלו או תשתו, או כל מה שתעשו — עשו את הכול למען כבוד אלוהים” (קורינתים א׳. י׳:31). דבר־אלוהים מכיל אינספור עקרונות נוספים.
6. במה שונים עקרונות מחוקים?
6 עקרונות הם אמיתות בסיסיות ופעילות, ומשיחיים נבונים לומדים לאהוב אותם. שלמה כתב בהשראת יהוה: ”לדבריי הקשיבה. לאמריי הט אוזנך. אל יליזו מעיניך. שמרם בתוך לבבך. כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא” (משלי ד׳:20–22). במה שונים עקרונות מחוקים? עקרונות משמשים בסיס לחוקים. חוקים נוטים להיות מוגדרים, והם מוגבלים לתקופה מסוימת או למצב כלשהו. אך העקרונות נצחיים (תהלים קי״ט:111). עקרונות אלוהים לעולם אינם מאבדים מתוקפם או מתבטלים. נכונים הדברים שכתב הנביא ישעיהו בהשראה: ”יבש חציר, נבל ציץ, ודבר אלוהינו יקום לעולם” (ישעיהו מ׳:8).
חשוֹב ופעל בהתאם לעקרונות
7. כיצד מעודד אותנו אלוהים לחשוב ולפעול בהתאם לעקרונות?
7 ”דבר אלוהינו” מעודד אותנו שוב ושוב לחשוב ולפעול בהתאם לעקרונות. כשהתבקש ישוע לסכם את התורה, הוא עשה כן בשתי הצהרות תמציתיות. האחת הדגישה אהבה כלפי יהוה, והשנייה הבליטה את אהבת הרֵע (מתי כ״ב:37–40). ישוע למעשה ציטט חלק מסיכום קדום יותר של עקרונות יסודיים בתורת משה, ככתוב בדברים ו׳:4, 5: ”יהוה אלוהינו יהוה אחד. ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך”. ישוע התייחס ככל הנראה גם למצוותו של אלוהים בויקרא י״ט:18. דבריו של שלמה המלך בסיום הברור, התמציתי והחזק של ספר קהלת, מקיפים רבים מחוקי אלוהים: ”סוף דבר, הכול נשמע: את האלוהים ירָא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. כי את כל מעשה האלוהים יביא במשפט על כל נעלם, אם טוב ואם רע” (קהלת י״ב:13, 14; מיכה ו׳:8).
8. מדוע הבנה טובה של עקרונות מקראיים בסיסיים יכולה להגן עלינו?
8 הבנה טובה של אותם עקרונות בסיסיים יכולה לעזור לנו להבין וליישם הנחיות מוגדרות יותר. יתר על כן, אם לא נבין לעומק את העקרונות הבסיסיים ולא נאמץ אותם, ייתכן שלא נוכל לקבל החלטות נבונות, ואמונתנו תתערער בקלות (אפסים ד׳:14). אך אם נחדיר עקרונות אלה היטב לשכלנו וללבנו, נהיה מוכנים להיעזר בהם כשנצטרך לקבל החלטות. כאשר מיישמים אותם בתבונה, התוצאה היא הצלחה (יהושע א׳:8; משלי ד׳:1–9).
9. מדוע אין זה תמיד קל להבחין בעקרונות מקראיים וליישמם?
9 קשה יותר להבחין בעקרונות מקראיים וליישמם מאשר לציית למערכת חוקים. ייתכן שכאנשים לא־מושלמים אנו נרתעים מן המאמץ הדרוש כדי להסיק מסקנות על בסיס עקרונות. אולי נוח לנו יותר להסתמך על כלל מסוים כדי להגיע להחלטה או להתמודד עם דילמה כלשהי. ייתכן שאנו מבקשים מדי פעם הדרכה ממשיחי בוגר — אולי מזקן־קהילה — ומצפים לשמוע כלל מוגדר שנוגע למצבנו. אך לפעמים המקרא או פרסומים מקראיים אינם מציינים כלל מוגדר, ואפילו אם כן, ייתכן שהוא אינו כלל גורף המתאים לכל הזמנים והנסיבות. אולי זכור לך המקרה שבו איש אחד ביקש מישוע: ”הגד נא לאחי שיחלק איתי את הירושה”. במקום לפסוק מייד כדי ליישב את המחלוקת בין האחים, הזכיר ישוע בתשובתו עיקרון כללי יותר: ”שימו לבכם והיזהרו מכל חמדנות”. כך סיפק ישוע קו מנחה שהיה מעשי אז ונשאר כך עד ימינו (לוקס י״ב:13–15).
10. כיצד התנהגות בהתאם לעקרונות חושפת את מניעי לבנו?
10 ודאי ראית אנשים הנוטים לציית בחוסר רצון לחוקים מחשש לעונש. אך כבוד לעקרונות מונע גישה כזו. עצם טבעם של העקרונות מניע את מי שפועלים לפיהם לעשות כן מקרב לבם. לאמיתו של דבר, רוב העקרונות אינם כרוכים בעונש מיידי לאלה שאינם נוהגים על־פיהם. כך ניתנת לנו הזדמנות להראות מדוע אנו מצייתים ליהוה ולחשוף את מניעי לבנו. דוגמה בעניין זה היא יוסף, שדחה את גישושיה הלא־מוסריים של אשת פוטיפר. באותה עת יהוה עדיין לא מסר חוק כתוב נגד ניאוף ולא פירט את העונש הצפוי למי ששוכב עם אשת איש. אף־על־פי־כן, יוסף היה מודע לעקרונות שקבע אלוהים לגבי נאמנות בנישואין (בראשית ב׳:24; י״ב:18–20). תגובתו מגלה שעקרונות אלה השפיעו עליו עמוקות: ”איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים?” (בראשית ל״ט:9).
11. באילו תחומים רוצים המשיחיים לפעול על־פי עקרונותיו של יהוה?
11 משיחיים בימינו רוצים לפעול על־פי עקרונותיו של יהוה בתחומים אישיים, כגון בחירת חברים, בידור, מוסיקה וחומר קריאה (קורינתים א׳. ט״ו:33; פיליפים ד׳:8). אם נוסיף ידע על יהוה ועל הסטנדרטים שלו, נבין אותם טוב יותר ונעמיק את הערכתנו כלפיהם, מצפוננו — החוש המוסרי שלנו — יעזור לנו ליישם את עקרונות אלוהים בכל מצב, אפילו בעניינים אישיים ביותר. כאשר נפעל בהתאם לעקרונות המקרא, לא נחפש אחר פרצות בחוקי אלוהים ולא נחקה את מי שמנסים לראות עד כמה אפשר להרחיק לכת מבלי להפר חוק מסוים. ידוע לנו שקו חשיבה זה אינו פועל לטובתנו ואף מזיק לנו (יעקב א׳:22–25).
12. מהו המפתח להנחיית צעדינו על־פי עקרונות אלוהים?
12 משיחיים בוגרים מבינים שכדי לפעול על־פי עקרונות אלוהים, חיוני לשאוף להכיר את דעתו של יהוה על עניינים שונים. ”אוהבי יהוה, שינאו רע”, קרא מחבר התהלים (תהלים צ״ז:10). במשלי ו׳:16–19 מפורטים כמה דברים שאלוהים מגדירם כרעים: ”שש הנה שנא יהוה; ושבע תועבת נפשו: עיניים רמות, לשון שקר, וידיים שופכות דם נקי, לב חורש מחשבות אוון, רגליים ממהרות לרוץ לרעה, יפיח כזבים עֵד שקר, ומשלח מדנים בין אחים”. כאשר חיינו מתאפיינים בשאיפה לאמץ את דעתו של יהוה על עניינים יסודיים אלה, אנו מתרגלים לחיות על־פי עקרונות (ירמיהו כ״ב:16).
דרוש מניע טוב
13. איזו דרך חשיבה הדגיש ישוע בדרשת ההר?
13 כמו כן, הכרת העיקרון ויישומו מונעים מאיתנו ליפול במלכודת של עבודת אלוהים פורמאלית וריקה מתוכן. קיים הבדל בין יישום עיקרון ובין ציות דקדקני לכללים. ישוע הראה זאת בבירור בדרשת ההר (מתי ה׳:17–48). עלינו לזכור שמאזיניו של ישוע היו יהודים, ולכן היו אמורים לשמור על חוקי תורת משה. אך למעשה היתה להם השקפה מסולפת לגבי התורה. הם שמו דגש בשמירת חוקי התורה ככתבם וכלשונם במקום להביא בחשבון את רוח הדברים. הם הבליטו את מסורותיהם וייחסו להן חשיבות גדולה יותר מאשר למצוות אלוהים (מתי י״ב:9–12; ט״ו:1–9). כתוצאה מכך, העם ככלל לא למד לחשוב במונחים של עקרונות.
14. כיצד עזר ישוע למאזיניו לבסס את חשיבתם על עקרונות?
14 לעומת זאת, ישוע כלל בדרשת ההר עקרונות הנוגעים לחמישה תחומי מוסר: כעס, נישואין וגירושין, הבטחות, נקמה, ואהבה ושנאה. בכל מקרה העיד ישוע על התועלת שביישום עיקרון, וכך העלה את הרמה המוסרית של תלמידיו. למשל, בעניין הניאוף סיפק לנו ישוע עיקרון המרסן לא רק את מעשינו, אלא גם את מחשבותינו ותשוקותינו: ”כל המביט באשה מתוך תאווה אליה כבר נאף אותה בלבו” (מתי ה׳:28).
15. כיצד נימנע מן הנטייה לדקדק בחוק כחוט השערה?
15 דוגמה זו מראה שלעולם אל לנו לשכוח את הכוונה האמיתית של עקרונות יהוה ואת מטרתם. בשום פנים ואופן לא ננסה ’להרוויח’ את חסדו של אלוהים על־ידי התנהגות מוסרית רק למראית עין. ישוע חשף את הטעות שבגישה זו כשהצביע על רחמי אלוהים ואהבתו (מתי י״ב:7; לוקס ו׳:1–11). אם נפעל בהתאם לעקרונות מקראיים, לא ננסה לנהל את חיינו (או את חייהם של אחרים) על־פי קובץ מקיף ונוקשה של חוקי ’עשה’ ו’אל תעשה’, אשר למעשה חורגים מן הכתוב במקרא. אנו נהיה מעוניינים יותר בעקרונות האהבה והציות לאלוהים, במקום בעשיית רושם חיצוני במסגרת עבודתנו את אלוהים (לוקס י״א:42).
תוצאות מבורכות
16. הבא דוגמאות לעקרונות המשמשים בסיס לכמה חוקים במקרא.
16 כאנשים המשתדלים לציית ליהוה, חשוב שנבין שחוקיו מבוססים על עקרונות יסוד. למשל, על המשיחיים להימנע מעבודת אלילים, מאי־מוסריות מינית ומשימוש פסול בדם (מעשי השליחים ט״ו:28, 29). מהו היסוד לעמדת המשיחי בסוגיות אלו? אלוהים דורש מסירות בלעדית; יש לשמור אמונים לבן או בת הזוג; יהוה הוא מקור החיים (בראשית ב׳:24; שמות כ׳:5; תהלים ל״ו:10). כשמבינים את עקרונות היסוד האלה, קל יותר לקבל את החוקים הקשורים אליהם ולנהוג על־פיהם.
17. מאילו תוצאות טובות עשויים ליהנות מי שמבינים את עקרונות המקרא ומיישמים אותם?
17 כתוצאה מהבנת עקרונות היסוד ויישומם, אנו רואים שהם למעשה לטובתנו. לברכות הרוחניות של משרתי אלוהים מתלווים פעמים רבות יתרונות ממשיים. לדוגמה, מי שלא מעשנים, שמנהלים חיים מוסריים ושמכבדים את קדושת הדם, אינם נופלים קורבן למחלות מסוימות. כמו כן, התנהגות התואמת את האמת המקראית עשויה להצמיח לנו תועלת כלכלית, חברתית או משפחתית. כל אותם יתרונות ממשיים מעידים על ערכם המעשי של אמות המידה של יהוה. אך המניע ליישום עקרונות אלוהים אינו רק הרצון לזכות לתועלת זו. משיחיים אמיתיים נשמעים ליהוה משום שהם אוהבים אותו, מכיוון שהוא ראוי לכך שיעבדו אותו ומפני שזהו הדבר הנכון לעשות (ההתגלות ד׳:11).
18. מה צריך להנחות את חיינו אם ברצוננו להצליח כמשיחיים?
18 דרך חיים המבוססת על עקרונות המקרא היא דרך נעלה, שעשויה כשלעצמה למשוך אחרים אל דרכו של אלוהים. אך חשוב מכול, חיים כאלה מסבים כבוד ליהוה. אנחנו מבינים שיהוה הוא אכן אל אוהב המעוניין בטובתנו המרבית. כשאנו מקבלים החלטות התואמות את עקרונות המקרא ורואים כיצד יהוה מברך אותנו, אנו חשים קרבה רבה יותר אליו וממשיכים לטפח יחסים אוהבים עם אבינו שבשמים.
האם אתה זוכר?
• מהו עיקרון?
• במה שונים עקרונות מחוקים?
• מדוע יועיל לנו לחשוב ולפעול בהתאם לעקרונות?
[תיבה בעמוד 20]
וילסון, משיחי מגאנה, קיבל הודעה שבתוך מספר ימים יפוטר מעבודתו. ביום האחרון לעבודתו הוא התבקש לרחוץ את מכוניתו הפרטית של מנהל החברה. כאשר מצא וילסון סכום כסף בתוך המכונית, אמר לו הממונה עליו שאלוהים שלח לו את הכסף משום שעומדים לפטר את וילסון באותו יום. אך וילסון יישם את העיקרון המקראי הנוגע ליושר והחזיר את הכסף למנהל. המנהל הופתע והתרשם מאוד. לא רק שהוא מייד הציע לווילסון משרה קבועה, אלא גם קידם אותו לעמדה בכירה בסגל העובדים (אפסים ד׳:28).
[תיבה בעמוד 21]
רוּקְיָה היא אשה אלבנית בשנות השישים לחייה. עקב ויכוח משפחתי, היא לא דיברה עם אחִיה למעלה מ־17 שנה. היא החלה ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה, ולמדה שמשיחיים אמיתיים צריכים לחיות בשלום עם אחרים ולא לנטור טינה. היא התפללה לילה שלם, וכשלבה הולם בחוזקה, הלכה לבית אחיה. אחייניתה פתחה את הדלת. היא הופתעה מאוד ושאלה את רוקיה: ”מי מת? מה את עושה פה?” רוקיה ביקשה לראות את אחיה. היא הסבירה ברוגע שמה שלמדה על עקרונות המקרא ועל יהוה הניע אותה לכונן יחסי שלום עם אחיה. אחרי החיבוקים והנשיקות, הם חגגו את האיחוד המיוחד! (רומים י״ב:17, 18).
[תמונה בעמוד 23]
[תמונה בעמוד 23]
[תמונה בעמוד 23]
[תמונה בעמוד 23]
”כראותו את המון העם עלה במעלה ההר וישב, ותלמידיו ניגשו אליו. פתח פיו ולימד אותם” (מתי ה׳:1, 2).