עקרונות אלוהים יכולים להועיל לך
ודאי ידוע לך שבעלי חיים פועלים על־פי אינסטינקט. מכונות רבות תוכנתו לציית להוראות. אך בני האדם נבראו כך שיוכלו לכוון את חייהם בעזרת עקרונות. מניין לנו שכך הדבר? ובכן, יהוה, מקור כל עקרונות היושר והצדק, הכריז בעת שעשה את האנשים הראשונים: ”נעשה אדם בצלמנו כדמותנו”. הבורא הוא ישות רוחנית; אין לו גוף בשר ודם כמו שלנו. לפיכך, נבראנו ’בצלמו’ במובן שביכולתנו לשקף את אישיותו ולתת ביטוי לתכונותיו במידת מה. בני האדם ניחנו ביכולת להדריך את חייהם על־פי עקרונות, כלומר, על־פי מה שלדעתם הוא קובץ הכללים להתנהגות נאותה. רבים מעקרונות אלה נכתבו בהכוונת יהוה בדברו (בראשית א׳:26; יוחנן ד׳:24; י״ז:17).
’אבל המקרא מכיל מאות עקרונות’, יטען מישהו. ’אין סיכוי שאכיר את כולם’. נכון. אך תן דעתך לעובדה זו: כל עקרונות אלוהים מועילים, אך לכמה מהם נודעת חשיבות רבה יותר. אפשר להיווכח בכך מן הכתוב במתי כ״ב:37–39. ישוע הסביר שם שבין כל המצוות בתורת משה והעקרונות המקבילים להן, אחדים חשובים יותר מאחרים.
מה הם העקרונות החשובים יותר? עקרונות המפתח במקרא הם אלה שנודעת להם השפעה ישירה על יחסינו עם יהוה. אם אנו פועלים על־פי עקרונות אלה, הבורא הופך להיות גורם ההשפעה העיקרי על המצפן המוסרי שלנו. הללו כוללים גם עקרונות המשפיעים על יחסינו עם הזולת, ויישומם יעזור לנו לעמוד בפני הגישה של ”קודם אני”, תהא אשר תהא הגדרתה.
נבחן תחילה את אחת האמיתות החשובות ביותר במקרא. מהי אמת זו, וכיצד היא נוגעת לחיינו?
”עליון על כל הארץ”
כתבי־הקודש מבהירים היטב שיהוה הוא בוראנו האדיר, אל שדי, האל הכול־יכול. אין שני לו ואין מי שיכול לתפוס את מקומו. זו אמת יסוד הכתובה במקרא (בראשית י״ז:1; קהלת י״ב:1).
אחד ממחברי ספר תהלים כתב על יהוה: ”אתה... לבדך עליון על כל הארץ”. דוד המלך אמר: ”לך יהוה הממלכה, והמתנשא לכול לראש”. הנביא הידוע ירמיהו חש צורך לכתוב: ”מאין כמוך, יהוה. גדול אתה וגדול שמך בגבורה” (תהלים פ״ג:19; דברי הימים א׳. כ״ט:11; ירמיהו י׳:6).
כיצד עלינו לפעול בהתאם לאמיתות הללו?
ברור מי אמור להיות מוקד חיינו — בוראנו ומקור חיינו. האין זה ראוי אפוא שנדחה כל נטייה להסב תשומת לב לעצמנו — נטייה שאולי חזקה יותר אצל כמה מאשר אצל אחרים? עיקרון מנחה שיש בו מן התבונה הוא ’לעשות את הכול למען כבוד אלוהים’ (קורינתים א׳. י׳:31). הנביא דניאל הציב דוגמה טובה בעניין זה.
ההיסטוריה מספרת שחלום הטריד את רוחו של נבוכדנאצר מלך בבל, והוא תבע לדעת את פתרונו. הכול התקשו לפרש את החלום, אך דניאל אמר למלך בדיוק את מה שביקש לדעת. האם דניאל זקף את הפתרון לזכות עצמו? לא. הוא הסב כבוד ל”אלוהים בשמים המגלה סודות”. דניאל המשיך ואמר: ”סוד זה נגלה לי לא בחוכמה שיש בי מעל לכל חי”. דניאל היה איש עקרונות. אין תימה שבספר דניאל הוא מתואר שלוש פעמים כאיש ”חמודות”, איש יקר ורצוי בעיני אלוהים (דניאל ב׳:28, 30; ט׳:23; י׳:11, 19).
טוב תעשה אם תנהג כדניאל. הגורם המכריע בדוגמתו הוא המניע. מי ראוי לקבל את הכבוד על מעשיך? יהא אשר יהא מצבך בחיים, ביכולתך לפעול בהתאם לעיקרון מקראי חיוני זה — יהוה הוא האדון והריבון. אם תעשה כן, תהיה ”איש חמודות”, אדם יקר ורצוי בעיניו.
נבחן כעת שני עקרונות יסוד שיכולים להנחות אותנו בתחום של יחסי אנוש. בהתחשב בדגש הרב המושם כיום על ה”אני”, יש בהיבט זה משום אתגר מיוחד.
”בנמיכות רוח”
אנשים החושבים קודם כול על עצמם בדרך כלל אינם רווים נחת. רובם רוצים איכות חיים טובה יותר, והם רוצים אותה עכשיו. לדידם, צניעות היא סימן לחולשה. הם חושבים שרק אחרים צריכים לגלות סבלנות. אבל כשמדובר בהתקדמותם הם, הכול מותר. האם יש לדעתך ברירה להתנהגות שכזו?
משרתי אלוהים נתקלים בגישה זו מדי יום, אך אל לה לתת בהם אותותיה. משיחיים בוגרים מסכימים עם העיקרון האומר ש”לא המשבח את עצמו מהימן, אלא מי שיהוה משבחו” (קורינתים ב׳. י׳:18).
יישום העיקרון שבפיליפים ב׳:3, 4 יכול לעזור בעניין זה. הפסוק מעודד אותך ’לא לעשות דבר מתוך תחרות, אף לא מתוך כבוד שווא, אלא בנמיכות רוח לחשוב את רעך לנכבד ממך’. כך ’לא תדאג רק לענייניך, אלא גם לענייניו של זולתך’.
גדעון, שופט בעם ישראל הקדום היה אדם בעל גישה בריאה ושקולה אשר העריך עצמו נכונה. הוא לא חתר להיות מנהיג ישראל. כאשר נבחר לאייש את התפקיד, ציין גדעון שאין הוא ראוי לכך. ”אלפִּי הדל במנשה, ואנוכי הצעיר בבית אבי”, הסביר (שופטים ו׳:12–16).
יתרה מזו, אחרי שהנחיל יהוה ניצחון לגדעון, החלו אנשי אפרים לריב ולהתווכח איתו. כיצד הגיב גדעון? האם הניצחון גרם לו לחשוב גדולות על עצמו? לא. הוא השיב בענווה ומנע אסון: ”ומה יכולתי עשות ככם?”, כלומר ’במה נחשב מה שעשיתי לעומת מה שעשיתם אתם?’ גדעון היה נמוך רוח (שופטים ח׳:1–3).
המאורעות הקשורים לגדעון קרו אומנם לפני זמן רב. אך בכל זאת, חשוב לתת את הדעת למה שנכתב עליו. ניתן לראות שגישתו של גדעון היתה שונה מאוד מהתפיסה הנפוצה בימינו, ושהוא חי על־פיה וראה בכך ברכה.
הגישה הרווחת המתמקדת בקידום ה”אני” עלולה לגרום לנו להעריך את עצמנו שלא כשורה. עקרונות המקרא מתקנים השקפה מוטעית זו ומלמדים מהו ערכנו האמיתי ביחס לבוראנו ולזולת.
תודות ליישום עקרונות המקרא, אין אנו מושפעים מהלך הרוח הנוכחי. רגשות ודפוסי אישיות אינם שולטים עוד בחיינו. ככל שאנחנו לומדים על עקרונות הצדק והיושר, אנו מכירים טוב יותר את מי שקבע אותם. אכן, הקדשת תשומת לב מיוחדת לעקרונות המקרא בעת הקריאה בו שווה כל מאמץ. (ראה מסגרת.)
יהוה עשה את בני האדם נעלים על בעלי החיים, שפועלים בעיקר על־פי אינסטינקט. כדי לעשות את רצון אלוהים, יש ליישם את עקרונותיו. כך נוכל לשמור על מצפן מוסרי תקין, והוא ינחה אותנו אל סדר עולמי חדש שיכונן אלוהים. המקרא נותן לנו יסוד להאמין שבקרוב מאוד ייכון על הארץ סדר חדש ”אשר צדק ישכון” בו (פטרוס ב׳. ג׳:13).
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
כמה עקרונות מקראיים מועילים
במשפחה:
”איש אל יבקש את טובת עצמו אלא את טובת זולתו” (קורינתים א׳. י׳:24).
”האהבה... לא תדרוש טובת עצמה” (קורינתים א׳. י״ג:4, 5).
”איש איש יאהב את אשתו כאהבתו את עצמו” (אפסים ה׳:33).
”הנשים, היכנענה לבעליכן” (קולוסים ג׳:18).
”שמע לאביך זה יְלָדֶךָ, ואל תבוז כי זָקנה אמך” (משלי כ״ג:22).
בבית־הספר, בעבודה או בענייני עסקים:
’מאזני מרמה תועבה... רָשע עושה פעולת [שכר] שקר’ (משלי י״א:1, 18).
”הגונב אל יוסיף לגנוב, כי אם יעמול” (אפסים ד׳:28).
”מי שאינו רוצה לעבוד, גם אל יאכל” (תסלוניקים ב׳. ג׳:10).
”כל מה שאתם עושים, עשו בכל נפשכם, כעושים למען יהוה” (קולוסים ג׳:23).
”רצוננו להתנהג ביושר בכל דבר” (עברים י״ג:18).
גישה כלפי עושר:
”אץ להעשיר לא יינקה” (משלי כ״ח:20).
”אוהב כסף לא ישבע כסף” (קהלת ה׳:9).
הערכה עצמית:
”חקר [הדורשים] כבודם, [זוכים ל] כבוד?” (משלי כ״ה:27)
”יהללך זר ולא פיך” (משלי כ״ז:2).
”הריני אומר לכל אחד מכם: איש אל יחשוב את עצמו ליותר משראוי לו לחשוב” (רומים י״ב:3).
”אם אדם חושב את עצמו למשהו בעוד שאינו כלום, הריהו משלה את עצמו” (גלטים ו׳:3).
[תמונה בעמוד 5]
דניאל נתן כבוד לאלוהים
[תמונה בעמוד 7]
יישום עקרונות אלוהים תורם ליחסים טובים עם הזולת ומוביל לאושר
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 7]
Robert Bridges/.C.D ,Washington ,Fish & Wildlife Service .S.U