כתפוחי זהב
תפוחים — עד כמה הם תאווה לעיניים וערבים לחיך! המקרא מזכיר פרי טעים זה בדימוי מעורר־מחשבה, באומרו: ”תפוחי זהב במשכיות כסף, דבר דבור על אופניו” (משלי כ״ה:11). מה משמע הצהרה זו? ”תפוחי זהב במשכיות כסף” עשויים להצביע על מלאכת מחשבת, פיתוחים חרוטים על מגש כסף, שעליו מונחים פירות עשויים זהב. היות שהפסוקים הקודמים בפרק מזכירים ביאה לפני המלך, סביר להניח שפסוק זה מתייחס לתשורות המוגשות לשליט — עיטורי זהב בדמות תפוחים המונחים על מגשי כסף (משלי כ״ה:6, 7). אכן, מרשימים ביופיים!
יופי דומה לזה טמון במילים הולמות, המביעות כבוד והנאמרות בעתן, בין אם בכתב ובין אם בדיבור. הן מלאות נועם, מעודדות ומועילות מבחינות רבות. התכנים המקראיים שבהשראת אלהים דומים במיוחד ל”תפוחי זהב במשכיות כסף”.
כשם שמבהירה אימרתו הנבונה של שלמה המלך במשלי כ״ה:11, הוא ”ביקש... למצא דברי חפץ, וכתוב יושר דברי אמת” (קהלת י״ב:10; משלי כ״ה:1). כעבור מאות שנים, כתב השליח המשיחי פאולוס: ”כל הכתוב נכתב ברוח אלהים, ומועיל הוא” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). אכן, המקרא מכיל עצות, נבואות, אמיתות ותיאורים ציוריים מועילים אשר כה מלאים בזוהר וביופי, עד כי הם עולים בהרבה על יצירותיהם של גדולי האמנים. יתר על כן, כל המחכימים מדבר־אלהים, המקרא, רוכשים נכס יקר לאין ערוך ויכולים להפוך את תקוות חיי־הנצח לנחלתם (משלי ד׳:7–9; יוחנן י״ז:3).
(מקור המאמר: 1994/1/15)