רבים אומרים: ”אני מאמין!”
”ישוע נהדר! הוא פשוט נפלא!” הצהירה אשה דתית בברזיל. ואכן, בשמו של ישוע טמון כוח שאין להכחישו. במהלך ההיסטוריה היו שסבלו ומתו בנפש חפצה למען שמו.
השליחים פטרוס ויוחנן בישרו בירושלים ’בשם ישוע’, ומשום כך נעצרו והולקו. ואולם, הם יצאו ”מלפני הסנהדרין שמחים על שזכו לסבול חרפה למען השם” (מעשי־השליחים ה׳:28, 41).
אנטיפס היה משיחי נוסף בן המאה הראשונה לספירה שהוקיר את שם ישוע. בספר ההתגלות, החותם את ספרי המקרא, דיבר עליו ישוע כעל ”עדי הנאמן אשר נהרג אצלכם במקום מושבו של השטן” (ההתגלות ב׳:13). לצד משיחיים אחרים בפרגמוס, מיאן אנטיפס להתכחש לאמונתו במשיח. הוא החזיק בשם ישוע גם במחיר חייו!
כעבור חמישים שנה בערך, ב־155 לספירה, הועמד פוליקרפוס, משיחי מוצהר, בפני מבחן דומה כאשר נצטווה לגדף את המשיח. זו היתה תגובתו: ”זה שמונים ושש שנה אני משרתהו, והוא לא עשה לי כל רע. איך אוכל לגדף את מלכי שהושיעני?” מסירובו להתכחש למשיח הועלה על המוקד.
השליחים, אנטיפס ואחרים היו מוכנים לחתום במותם את עדותם על המשיח! מה המצב כיום?
שם ישוע כיום
שם ישוע עדיין מעורר רגשות עזים. באמריקה הלטינית הגיע בעשורים האחרונים לשיאו שיעור העלייה במספר הכנסיות הטוענות לאמונה בישוע. גם בכפרים הקטנים ביותר תימצא כנסייה פנטקוסטית. במקביל לכך, גדל כוחן הפוליטי של הכנסיות. למשל, חברי כנסיות אלו מאיישים 31 מושבים בקונגרס ובסנאט של ברזיל.
ישוע גם עומד במרכזה של תנועה דתית חדשה בארצות־הברית, אשר חסידיה מכנים את עצמם ’שומרי ההבטחה’. כתב־העת טיים דיווח ב־1997 שהנוכחות באסיפותיהם עלתה מ־200,4 ב־1991 ל־1.1 מיליון ב־1996. באחד ממזמורי ההלל של התנועה נאמר: ”הניצחון בישוע, מושיעי לנצח”.
אך לא כל הרגשות שהוצתו בהשראת שם ישוע היו אציליים. דגלי מלחמה הונפו פעמים רבות בשמו. יהודים נטבחו, עובדי אלילים נרצחו, מתנגדים עונו, רוטשו והועלו על המוקד — הכל בשם ישוע. ולאחרונה, נודעה לשמצה תופעת האוונגליזם הממוסחר. כל זה מהווה שימוש מושחת ובזוי בשם ישוע ובמה שהוא מייצג!
מתוך כך עולות כמה שאלות: מה כרוך באמונה בשם ישוע? ומה דעתם של עדי־יהוה בנידון? המאמר הבא ישיב על השאלות.