מנקודת־המבט המקראית

דעה מאוזנת בנושא מנהגים פופולריים

‏”‏כל מנהג ייחשב לפסול בזמנים ובמקומות מסוימים,‏ ולחובה בזמנים ובמקומות שונים”‏.‏

באמירה זו מסכם ההיסטוריון האירי ויליאם לקי את טבעו ההפכפך של האדם.‏ דבריו חלים גם על המנהגים והמסורות שנֶהגו במרוצת הדורות.‏ מנהגים רבים,‏ שנחשבו בעבר לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום,‏ נתפסו בזמנים מאוחרים יותר כמנהגים פסולים.‏ אין זה מפתיע,‏ שהרי השליח המשיחי פאולוס ציין:‏ ”‏פני העולם הזה משתנים”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ז׳:‏​31‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

החברה האנושית משתנה ללא הרף.‏ עובדה זו משתקפת בשינויים החדים החלים בגישות הרווחות ובמנהגי החברה.‏ המשיחיים נדרשים שלא להיות ”‏חלק מן העולם”‏ — כלומר,‏ להיבדל מן החברה האנושית הזרה לאלוהים.‏ עם זאת,‏ כתבי־הקודש מכירים בעובדה שהמשיחיים נמצאים ”‏בעולם”‏,‏ ואין הם חייבים להתנזר מכל דבר ששייך לעולם.‏ יש מקום אפוא להשקפה מאוזנת בנושא המנהגים (‏יוחנן י״ז:‏​11,‏ 14–16;‏ קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏​14–17;‏ אפסים ד׳:‏​17–19;‏ פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏​20‏)‏.‏

מה הם מנהגים?‏

מנהגים הם צורות התנהגות חברתיות המקובלות בחברה או במקום מסוימים.‏ יש מנהגים,‏ כגון נימוסי שולחן וכללי התנהגות,‏ שמקורם בצורך להסדיר את התנהגות בני האדם בקבוצה,‏ ולאפשר להם ליצור יחסי גומלין תרבותיים תוך שמירה על כבוד הדדי.‏ במקרים אלו ניתן להמשיל את כללי הנימוס לשמן סיכה המשמן את גלגלי היחסים בין בני האדם.‏

לדת נודעת השפעה עמוקה על המנהגים.‏ מנהגים רבים מקורם באמונות תפלות קדומות ובמושגים דתיים לא־מקראיים.‏ ייתכן מאוד,‏ למשל,‏ שהמנהג לתת פרחים לאנשים אבלים נעוץ באמונה תפלה דתית.‏a הצבע הכחול,‏ שנהוג להלביש בו תינוקות בנים,‏ נחשב כאמצעי לגירוש שדים.‏ המסקרה שימשה להגנה מפני עין הרע,‏ והשפתון נועד לעצור בעד השדים מלחדור לפה האשה ולשלוט בה.‏ אפילו מנהג תמים כמו כיסוי הפה בפיהוק צמח כנראה מן האמונה שנשמת האדם עלולה לברוח מבעד לפה פעור לרווחה.‏ אלא שבחלוף השנים נמוגו האסוציאציות הדתיות,‏ ומנהגים אלו אינם נושאים כיום משמעות דתית.‏

מה חשוב למשיחיים

כשמשיחי עומד בפני ההחלטה אם לקיים מנהג מסוים או לא,‏ מה שחשוב לו בראש ובראשונה היא השאלה:‏ מה נקודת מבטו של אלוהים בנושא על־פי המקרא?‏ בעבר גינה אלוהים כמה מנהגים שקויימו בחברות מסוימות,‏ כגון הקרבת ילדים,‏ שימוש פסול בדם ומעשים מיניים שונים (‏ויקרא י״ז:‏​13,‏ 14;‏ י״ח:‏​1–30;‏ דברים י״ח:‏10‏)‏.‏ באותו אופן,‏ מנהגים מסוימים המקובלים היום אינם מתיישבים עם עקרונות המקרא.‏ עימם נמנות מסורות לא־מקראיות הקשורות בחגים דתיים,‏ כמו חג המולד ופסחא,‏ או במעשים הקשורים לאמונות תפלות ששורשיהם נעוצים בספיריטיזם.‏

אך מה באשר למנהגים שבעבר היו קשורים לאמונות מפוקפקות והיום נחשבים בעיקר לכללי התנהגות חברתיים?‏ למשל,‏ מנהגי נישואין רבים — ענידת טבעות נישואין ואכילת עוגת חתונה — נבעו כנראה ממקורות אליליים.‏ האם משמע הדבר שאל למשיחיים לקיים מנהגים אלו?‏ האם צריכים המשיחיים לנתח בקפידה כל מנהג ומנהג כדי לבדוק אם במקום כלשהו או בתקופה מסוימת היו לו צדדים שליליים?‏

פאולוס אומר כי ”‏באשר רוח יהוה שם החירות”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ג׳:‏​17;‏ יעקב א׳:‏​25‏)‏.‏ אלוהים חפץ שלא ננצל חירות זו כאמצעי בידי תאוות הבשר,‏ אלא שנרגיל את חושינו להבחין בין טוב לרע (‏גלטים ה׳:‏​13;‏ עברים ה׳:‏​14;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏​16‏)‏.‏ לכן,‏ במקרה שאין הפרה ברורה של עקרונות המקרא,‏ אין עדי־יהוה קובעים כללי ברזל.‏ כל משיחי חייב לשקול את הנסיבות ולהחליט החלטה אישית.‏

בקש את טובת רעך

האם יוצא מכך שבכל מקרה יאה לקיים מנהג מסוים כל עוד אין הוא מתנגש ישירות עם עקרונות המקרא?‏ לא (‏גלטים ה׳:‏​13‏)‏.‏ פאולוס הבהיר שהמשיחי אל לו לבקש אך ורק את טובת עצמו,‏ ”‏אלא את טובת הרבים”‏.‏ עליו ’‏לעשות את הכל למען כבוד אלוהים’‏ ולא להכשיל את זולתו (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏31–33‏)‏.‏ אדם החפץ להשביע את רצון אלוהים ישאל את עצמו:‏ ’‏מה חושבים אחרים על מנהג זה?‏ האם מיוחסת לו בציבור משמעות מפוקפקת?‏ אם אקיים אותו,‏ האם יעיד הדבר על תמיכתי במנהגים ובמושגים שאינם לרצון אלוהים?‏’‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏​19,‏ 23;‏ י׳:‏​23,‏ 24‏)‏.‏

מנהגים מסוימים,‏ חרף היותם תמימים כשלעצמם,‏ נהוגים לעתים בנסיבות הנוגדות את עקרונות המקרא.‏ למשל,‏ יש מקרים שמתן פרחים נושא משמעות מיוחדת הסותרת את הכתוב במקרא.‏ מה צריך לעמוד בראש מעייניו של המשיחי?‏ אולי יש טעם לבדוק את מקור המנהג,‏ אך במקרים מסוימים חשוב יותר לבחון איזו משמעות יש למנהג באיזור מגוריך.‏ אם למנהג יש קונוטציות לא־מקראיות או שליליות בתקופה מסוימת בשנה או בנסיבות מיוחדות כלשהן,‏ ייטיב המשיחי לעשות אם לא יקיים אותו בזמן זה.‏

פאולוס התפלל שאהבת המשיחיים תרבה יותר ויותר ותלוּוה בידע מדויק ובכל תבונה.‏ בהחזיקם בדעה מאוזנת בנושא המנהגים מבחינים המשיחיים ב’‏דברים החשובים יותר למען יהיו זכים ולא יכשילו איש’‏ (‏פיליפים א׳:‏​9,‏ 10‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ במקביל לכך,‏ הם מוודאים שהתנהגותם הסבירה נודעת לכל (‏פיליפים ד׳:‏5‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 30]‏

מנהגים קדומים מסוימים,‏ כמו כיסוי הפה בפיהוק ומתן פרחים לאבלים,‏ איבדו את משמעותם המקורית