הוא אהב חסד
מילטון ג׳. הנשל, חבר ותיק בגוף המנהל של עדי־יהוה, סיים את חייו הארציים ביום שבת, ה־22 במרס 2003. בן 82 היה במותו.
בהיותו בחור צעיר הצטרף מילטון הנשל לצוות העובדים במרכז של עדי־יהוה ושירת שם בנאמנות במשך יותר מ־60 שנה. עד מהרה נודע כאדם בעל כושר שיפוט טוב וכמי שמגלה עניין רב בפעילות ההכרזה על המלכות. בשנת 1939 התמנה כמזכירו של נ. ה. נור, שבאותה עת שימש כמשגיח בית הדפוס של עדי־יהוה בברוקלין. כאשר החל אח נור לעמוד בראש הפעילות הכלל־עולמית של העדים ב־1942, המשיך אח הנשל לשמש כעוזרו. אח הנשל נישא ב־1956 ללוסיל בנט, ולאורך השנים שניהם היו שותפים לשמחה וגם לקשיים בחייהם.
אח הנשל עבד שכם אחד עם אח נור עד מותו של אח נור ב־1977. הוא הצטרף לאח נור במשימות שונות לאורך השנים ונסע עימו ליותר מ־150 ארצות כדי לבקר ולעודד עדי־יהוה ברחבי העולם, במיוחד שליחים וחברים במשרדי סניפים. מסעות אלה היו לעתים כרוכים במאמצים עצומים ואפילו בסכנות גדולות. כאשר ביקר אח הנשל בשנת 1963 בכינוס בליבריה, היה קורבן לרדיפות אכזריות משום שסירב להשתתף בטקס פטריוטי.a למרות זאת, אח הנשל לא חשש לחזור לליבריה מספר חודשים בלבד אחרי התקרית, על מנת להיפגש עם נשיא המדינה ולהפציר בו להעניק חופש דת נרחב יותר עבור עדי־יהוה באותה ארץ.
לאח הנשל יצאו מוניטין של אדם מעשי, גמיש וסביר כאשר טיפל בבעיות ובקשיים שונים. עמיתיו לעבודה העריכו במיוחד את חוש הסדר שהיה לו, את צניעותו ואת חוש ההומור שלו. היה לו זיכרון יוצא מגדר הרגיל. שליחים רבים ברחבי העולם שמחו כשזכר את שמותיהם, אמר משפט או שניים בשפה המקומית וגם סיפר הלצה שנונה בליווי קריצת עין.
הכתוב במיכה ו׳:8 מזכיר לנו שיהוה אלוהים רוצה ש’נאהב חסד’. מילטון הנשל זכור לטוב כאדם שהציב בכך מופת. חרף נטל האחריות הכבד שנשא על כתפיו, הוא נשאר נגיש, עדין וטוב לב. הוא אהב לומר: ”כשיש לך ספק, האדיבות קודמת לכול”. אף־על־פי שאנו אבלים על אובדן של אח אהוב, אנחנו שמחים שהוא שמר נאמנות עד מוות ושמובטח לו הגמול, ”עטרת החיים” (ההתגלות ב׳:10).
[הערת שוליים]
a ראה ספר השנה של עדי־יהוה לשנת 1977 (אנג׳), עמודים 171–177.
[תמונה בעמוד 31]
מ. ג׳. הנשל עם נ. ה. נור
[תמונה בעמוד 31]
עם אשתו, לוסיל