’אלוהים אינו שוכן בהיכלות מעשה ידיים’
היכלות אתנה ודאי לא היו זרים לפאולוס, שכן ניתן היה למוצאם בערים רבות שבהן ביקר במהלך מסעות ההטפה שלו. על־פי האנציקלופדיה בריטניקה, נודעה אתנה לא רק כאלת המלחמה והחוכמה, אלא נחשבה גם כפטרונית ”האומנויות ומלאכת המחשבת בימי שלום”.
היכל אתנה הידוע מכול היה הפַּרְתֶּנוֹן, שנבנה באתונה, עיר שנקראה על שם האלה. בפרתנון, שנחשב לאחד ההיכלים הגדולים ביותר בעולם הקדום, ניצב פסל של אתנה עשוי זהב ושנהב בגובה 12 מטר. כאשר ביקר פאולוס באתונה, חלפו כבר כ־500 שנה מאז החל היכל השיש הלבן לחלוש על העיר.
על רקע הפרתנון, בישר פאולוס בפני קבוצת אתונאים על אל ש’אינו שוכן בהיכלות מעשה ידיים’ (מעשי השליחים י״ז:23, 24). ייתכן שתפארתם של היכלות אתונה והודם של פסליה הותירו רשמים עזים במאזיניו של פאולוס, יותר מאשר אל בלתי נראה שלא הכירו. אך כפי שציין פאולוס, אין אנו צריכים לחשוב שבורא האנושות ”דומה לזהב או לכסף או לאבן, פסילי אומנות ופרי מחשבת אדם” (מעשי השליחים י״ז:29).
אלים ואלות כדוגמת אתנה — אשר כבודם תלוי בהיכלים ובפסלים — צצו ונגוזו. במאה החמישית לספירה נעלם פסלה של אתנה מן הפרתנון, ועתה נותרו רק שרידים מהיכליה המעטים. מי כיום מבקש מאתנה חוכמה והדרכה?
לא כך הם פני הדברים לגבי יהוה, ”אלוהי עולם” אשר אותו לא ראה איש מעולם (רומים ט״ז:26; יוחנן א׳. ד׳:12). בני קורח כתבו: ”זה אלוהים אלוהינו עולם ועד. הוא יְנַהֲגֵנו” (תהלים מ״ח:15). דרך אחת להפיק תועלת מהנהגת יהוה אלוהים היא ללמוד את דברו, המקרא, וליישם את עצותיו.