דיווחים ממבשרי המלכות
לא שוכחים את ”הקורבנות הנשכחים”
בתחילת שנת 2001 ביקר הַייקַאז, עד־יהוה בן 15, בתערוכה שנקראה ”הקורבנות הנשכחים”. התערוכה הוצגה בברן שבשווייץ ועסקה ברדיפות שסבלו עדי־יהוה מידי הנאצים. בתום ביקורו אמר הייקאז: ”שמעתי על חוסר האנושיות ועל הסבל שעברו עדי־יהוה תחת המשטר הנאצי, אבל זו היתה הפעם הראשונה שראיתי מסמכים ותצלומים אותנטיים מהתקופה ההיא. התצוגה, הדיווחים מפי עדי ראייה ודבריהם של ההיסטוריונים בתערוכה הטביעו במוחי ובלבי רושם בל יימחה”.
לאחר זמן מה התבקש הייקאז לכתוב עבודה עבור בני כיתתו התיכוניסטים. הוא בחר בנושא ”עדי־יהוה — הקורבנות הנשכחים של המשטר הנאצי”. המורה שלו אישר את הנושא, אבל אמר לו שעליו לכלול בעבודתו מקורות מספרות חילונית. הייקאז קיבל את ההצעה בשמחה. ”כללתי סיכומים מכמה ספרים שבחנתי על קורות עדי־יהוה במהלך התקופה הנאצית. כמו כן, תיארתי את התרשמותי האישית מהתערוכה ’הקורבנות הנשכחים’. העבודה בת 43 העמודים כללה איורים ותצלומים”.
בנובמבר 2002, הציג הייקאז את עבודתו בפני חבריו לספסל הלימודים, מוריו, משפחתו וידידיו. לאחר מכן הוקצה זמן לשאלות ותשובות, שאפשר לו להסביר את עיקרי אמונתו המקראיים. כאשר נערה אחת מהקהל שאלה אותו מדוע בחר לכתוב דווקא על הנושא הזה, הסביר הייקאז כי בספרי היסטוריה רבים אין אזכור של עדי־יהוה והוא רוצה שאנשים יֵדעו כיצד הגנו העדים באומץ על אמונתם המשיחית. ומה הניבה המצגת שהכין?
”חבריי ללימודים נדהמו”, אמר הייקאז. ”הם בכלל לא היו מודעים לכך שעדי־יהוה כקבוצה עברו רדיפות אכזריות. רבים מהם גם לא ידעו שעדי־יהוה שהיו במחנות הריכוז ענדו טלאי מיוחד — משולש סגול”.
בעקבות המצגת שהכין, נזדמנו להייקאז הזדמנויות רבות יותר לשוחח ולדון עם חבריו לכיתה על עמדתם המקראית של העדים בנושאים כגון עירוי דם, אלכוהול וערכי מוסר. ”אף אחד בכיתה לא לעג לי”, ציין הייקאז. זאת ועוד, העבודה שלו שמורה כעת בספריית בית הספר. הדבר יבטיח כי עמדתם האמיצה של עדי־יהוה לא תישכח.a
[הערת שוליים]
a בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.