טיפוס לבוטום שבסַבָּה
האי סבּה, מושבה הולנדית, שימש בעבר מעוז לשודדי ים שהפליגו במימי הקריביים בחפשם אחר שלל. כיום, אי קטנטן זה, הממוקם 240 קילומטר ממזרח לפורטו ריקו הוא מעונם של כ־600,1 תושבים — מתוכם 5 הם עדי־יהוה. משרתים אמיצים אלה מחפשים אחר דבר יקר ערך פי כמה וכמה משלל. הם מחפשים בחריצות אחר האנשים ה”מוכנים לחיי עולם” (מעשי השליחים י״ג:48, דל’).
בשורת המלכות הגיעה לראשונה לאי ב־22 ביוני 1952, כאשר סירת המפרש סיבּיָה — 18 מטר אורכה — הטילה עוגן באי (מתי כ״ד:14). את המפרשית השיטו עדי־יהוה. השליחים גאסט מקיי וסטנלי קרטר טיפסו במעלה הלאדר, שביל בן יותר מ־500 מדרגות אבן, אל הבוטום — בירת סַבָּה.a במשך מאות שנים היה מעבר צר זה הדרך היחידה להגיע למקומיים.
הדיווח הרשמי על הכרזת הבשורה בסַבָּה הופיע לראשונה בספר־השנה של עדי־יהוה ל־1966. בהתאם לדו״ח, היה באי מבשר פעיל אחד בלבד. מאוחר יותר בישרה במקום משפחה מקנדה מספר שנים. לאחרונה, נסעו ראסל וקתי, זוג פנסיונרים מארצות־הברית, לסַבָּה ובישרו שם. תן דעתך לסיפורם.
ביקור בסַבָּה
אשתי ואני מגיעים במטוס כאורחיו של רונלד, שהיה העד היחיד באי במרבית שנות התשעים. המארח שלנו ממתין לנו בשדה התעופה. הוא מאוד שמח לקבל את ארגז הירקות הקטן שהבאנו לו במתנה, משום שאין כל חקלאות מסחרית באי. אנו עולים על משאית קטנה ובנסיעה איטית ומזגזגת מעפילים בצלעו של הר סקנרי אל פסגתו של הר הגעש הרדום.
אנו עוצרים בכפר הקרוי ”שער הגיהנום” ורונלד בודק אם ההזמנה לנאום הפומבי, שייערך ביום ראשון, עודנה תלויה על לוח המודעות. שמחנו לראות שכן. הוא קופץ לו חזרה למשאית ואנחנו ממשיכים בטיפוס לגדול הכפרים שבאי, וִינְדְווֶרְדסייד. כפי שמרמז שמו, כפר ציורי זה ממוקם בכיוון נשיבת הרוח, בערך 400 מטר מעל גובה פני הים. כשנכנסנו לכביש הגישה המוביל לביתו של רון, הבחנו בשלט ססגוני הניצב על המרפסת הקדמית המציין כי זהו אולם המלכות של עדי־יהוה.
בזמן ארוחת הצהריים העליתי את השאלה שהייתה הסיבה לביקורנו, ”כיצד הפכת להיות מבשר מלכות בסַבָּה?”
”כאשר עבודות הבנייה בסניף של עדי־יהוה בפורטו ריקו הסתיימו ב־1993”, מספר רון, ”אשתי ואני רצינו להמשיך לשרת בארץ זרה. קודם לכן, ביקרנו בסַבָּה ביחד עם זוג חלוצים נשוי והתברר לנו כי היו באי 400,1 תושבים אך אף לא עד אחד. לכן, הבענו את רצוננו בפני ועד־הסניף בפורטו ריקו לעבור לכאן.
”דבר הוביל לדבר עד שלבסוף קיבלנו אישור לעבור. למרבה הצער, שנתיים לאחר מכן חלתה אשתי במחלה סופנית ונאלצנו לחזור לקליפורניה. לאחר שנפטרה, חזרתי לסַבָּה. תראה, אני לא אוהב להתחיל משהו ולא לסיימו”.
שירות מבית לבית בסַבָּה
הסלון בביתו בן מאה השנה של רון משמש גם כאולם מלכות.b בעודנו נהנים מארוחת הבוקר ומתכוננים לצאת לשירות, ירד גשם מענן חולף והרטיב את המטבח הלא־מקורה. לאחר ארוחת הבוקר, החלו העננים להתפזר ויצאנו לבשר מבית לבית בבוטום. בכל בית בירך רון את בעל־הבית בשמו. השיחה התמקדה באירועים חדשותיים מקומיים שאירעו לאחרונה. רוב האנשים מכירים את רון ואת שירותו ורבים מקבלים ברצון ספרות מקראית.
רישום פרטי המעוניינים בבשורת המלכות אינו משימה קלה אם אינך מכיר את הכפריים. מדוע? מכיוון ש”החוק דורש שכל הבתים ייצבעו באותו צבע”, אומר רון. ואומנם, התבוננתי סביבי ושמתי לב שכל הבתים בסַבָּה מסוידים לבן וגגותיהם אדומים.
לאחר שסיימנו את הדיון המקראי, הזמנו את בעל־הבית לנכוח בנאום הפומבי המבוסס על המקרא שיתקיים ביום ראשון באולם המלכות. רון נושא הרצאות פומביות מדי שבוע, כל זמן שהוא שוהה בביתו שבאי. נכון לעכשיו, מתנהלות בסַבָּה 17 תוכניות לשיעורי מקרא. בשנת 2004 נכחו 20 איש בערב הזיכרון למות המשיח. לכאורה מדובר במספר קטן מאוד, אך נתון זה מייצג אחוז אחד מכלל אוכלוסייתה של סַבָּה!
אכן כן, עדי־יהוה אינם חוסכים מאמצים כדי למסור לאנשים רבים ככל האפשר את מסר הישועה שמאת אלוהים. בין שמדובר באי קטנטן כמו סַבָּה ובין שביבשת גדולה, עדי־יהוה מקיימים נאמנה את הצו ’לעשות תלמידים מאנשי כל העמים’ (מתי כ״ח:19, ע״ח).
לצערנו ביקורנו הגיע לסיומו. כשעלינו למטוס נופפנו לשלום. תמיד ננצור את ביקורנו בסַבָּה ואת הזמן שבילינו בטיפוס לבוטום!
[הערות שוליים]
a נראה כי שודדי הים כינו אותה בוטום (תחתית) מכיוון שחשבו כי היא שוכנת למרגלותיו של לוע הר געש.
b ב־28 בספטמבר 2003 הגיעו לסַבָּה מתנדבים מפלורידה, ארצות־הברית, ושיפצו בניין בקרבת מקום המשמש כיום כאולם מלכות.
[מפות בעמוד 10]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
פורטו ריקו
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 10]
רקע: com.sabatourism.www