שאלות של קוראים
מה נוכל ללמוד מן האיסור המופיע בשמות כ״ג:19: ”לא תבשל גדי בחלב אמו”?
צו זה בתורת משה המופיע שלוש פעמים במקרא, יכול לסייע לנו להבין ולהעריך עד כמה חשוב ליהוה לפעול בצורה נאותה, בחמלה וברגישות. נוסף על כך, הצו מבליט עד כמה יהוה מתעב עבודה זרה (שמות ל״ד:26; דברים י״ד:21).
בישול גדי או כל חיה אחרת בחלב אמו הוא בניגוד לסדרי הטבע שקבע יהוה. אלוהים סיפק את חלב האם על מנת להזין את הוולד ולעזור בגדילתו. לדברי חוקר אחד, בישול הוולד בחלב אמו יפגין ”בוז כלפי הקשר שכונן וקידש אלוהים בין הורים לצאצאיהם”.
יתרה מזו, יש הסבורים כי בישול גדי בחלב אמו היה טקס אלילי להורדת גשמים. אם אלה היו פני הדברים, אזי האיסור הגן על בני ישראל מפני מנהגים דתיים משוללי היגיון ואכזריים שקיימו העמים מסביבם. תורת משה אסרה מפורשות על עם ישראל ללכת בחוקות הגויים (ויקרא כ׳:23).
בנוסף לכול, חוק ספציפי זה ממחיש את חמלתו הרבה של יהוה. למעשה, התורה כללה מספר צווים דומים משום צער בעלי חיים וכדי לא לפעול בניגוד לסדרי הטבע. למשל, התורה הכילה חוקים שאסרו להקריב בעל חיים שלא היה עם אמו לפחות שבעה ימים, לשחוט חיה וצאצאיה באותו יום, וכן לקחת מן הקן את האם יחד עם הביצים או האפרוחים (ויקרא כ״ב:27, 28; דברים כ״ב:6, 7).
ברור כי התורה לא הייתה מערכת סבוכה של צווים ואיסורים. העקרונות המונחים ביסודה עוזרים, בין היתר, להטמיע בנו רגישות מוסרית גבוהה, המשקפת את תכונותיו המופלאות של יהוה (תהלים י״ט:8–12).
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 31]
Keefe/Index Stock Imagery’Timothy O ©