הפצת הבשורה הטובה בהאיטי הססגונית
האיטי והרפובליקה הדומיניקנית חולקות ביניהן את האי הטרופי היספניולה, המצטיין בהרים הגבוהים ביותר באיים הקריביים. חלקם מתנשאים ליותר מ־400,2 מטר. בחודשים ה”קרים” נוצרות לעתים יריעות קרח דקות ושכבות כפור באגמים קטנים שבמרומי ההרים.
ההרים והעמקים בדרום האיטי עטופים ביער טרופי עשיר בצמחייה. במקומות אחרים ההרים ברובם קירחים, קודרים למראה ולרוב מסותתים בזוויות חדות — מנזקי בירוא היערות. אם יזדמן לך לנסוע צפונה או דרומה, תיווכח שהאיטי היא ארץ ציורית. בדרכים הצרות המתפתלות בהרים, תישטפנה עיניך במראות נוף עוצרי נשימה הנשקפים מן היבשה והים ומשתנים מרגע לרגע. מכל עבר נראים פרחים בשלל גוונים בוהקים.
אוכלוסיית האי הססגוני הזה, המונה 3.8 מיליון איש, מורכבת בעיקרה מכפריים ממוצא אפריקני. רובם דלי אמצעים אך אדיבים ומכניסי אורחים. כבר 60 שנה שעדי־יהוה מבשרים להם את בשורת המלכות וזוכים לקבלת פנים לבבית (מתי כ״ד:14).
הכרזת הבשורה בעיירה כפרית
שליחה אחת ביקרה לראשונה בעיירה כפרית והחוויות שחוותה אופייניות להאיטי. היא כתבה:
”יום אחד במרס 2003 הלכנו לבשר בעיירה הקטנה קאזל, כחצי שעה נסיעה מהעיר קַבַּרֶה שבה נמצא בית השליחים שלנו. קברה שוכנת כ־30 קילומטר מצפון לבירה פּוֹרְט־או־פְּרֶנְס. הפעם האחרונה שעדי־יהוה בישרו בקאזל הייתה ב־1999, לכן כשיצאנו לדרך ב־7 בבוקר שררה באוויר תחושת ציפייה. נסענו 22 איש, כמעט כל הקהילה, בשני רכבי שטח. בנסיעה הכול דיברו וצחקו בהתרגשות. נסענו בדרכי עפר תלולים והגענו לעמק מלא בעצים גדולים. קאזל שוכנת על שתי גדות הנהר הזורם בעמק.
”העיירה השקטה הזאת החלה את דרכה בתחילת המאה ה־19 עם חיילים פולנים שהגיעו להאיטי כדי לעזור לעבדים לשעבר לזכות בעצמאות. הם התיישבו בעמק הפורה הזה עם נשותיהם ילידות המקום. כתוצאה מכך, נולדו בני תערובת יפהפיים. עד כמה מרתק לראות כפריים בהירים, שזופים, שחומים, ירוקי עיניים, חומי עיניים ועוד כהנה וכהנה.
”הראשון שפתח לנו את הדלת לא היה מעוניין. פנינו לדרכנו וראינו שמישהו פוסע לקראתנו. הוא רצה לדעת אם אנו מאמינים שיש הבדל בין ישוע לבין אלוהים. לבקשתנו הביא האיש את ספר המקרא שלו, ובעקבות השיחה שהתפתחה בינינו על המקרא, השתכנע האיש שישוע הוא בן אלוהים ושיהוה הוא ’אלוהי האמת לבדו’ (יוחנן י״ז:3). רבים הזמינו אותנו לשבת ולשוחח איתם. היו ששאלו, ’מתי תחזרו ותלמדו אותנו את המקרא?’
”בצהריים מצאנו פינת חמד מוצלת והתארגנו לארוחה. שתי אחיות הכינו סיר גדול מלא דגים. זה היה מעדן מלכים! בזמן שאכלנו ושוחחנו, בישרנו לעוברים ושבים. אחר כך חצינו את הנהר לצידה השני של העיירה. נהנינו לשוחח עם האנשים הידידותיים האלה שישבו תחת העצים סמוך לבתיהם הצנועים. עד כמה נעים היה לשמוע את קולות הילדים המשחקים, לראות את הנשים מכבסות בגדים בנהר ואת הסבתות טוחנות פולי קפה!
”קצת לפני ארבע אחר הצהריים חזרנו לרכבים ושבנו לקברה. בעלי ואני נהנינו מאוד מביקורנו הראשון בקאזל המאוכלסת באנשים מסבירי פנים”.
מאז בואו של העד הראשון להאיטי ב־1945, עולה מספר מבשרי המלכות שם בהתמדה וכיום יש בה כ־000,14 עדים המבשרים את הבשורה ומנהלים יותר מ־000,22 תוכניות לשיעורי מקרא. בזכות פעילותם נכחו 372,59 איש בערב הזיכרון במרס 2005. המבשרים דואגים לכך שהבשורה תמיד תישמע באוזני הציבור. תן דעתך לדרכים הרבות שבהן הציבור מושפע מפעילותם של עדי־יהוה.
הבשורה הטובה באומנות ססגונית
רוב בני האיטי אוהבים צבעים חיים. הדבר ניכר בלבושם, בבתיהם המקושטים, בפרחים עתירי הגוונים שבגינותיהם וביצירות האומנות שלהם. אריגי קַנְבָס, הצבועים בסגנון המקומי התוסס (Art Haitien’L), מוצגים ברחובות בכל רחבי פורט־או־פרנס ונמכרים לאנשים המגיעים ממקומות רבים בעולם.
הצבעים החיים אינם מופיעים אך ורק על גבי אריגי הקנבס. רחובות פורט־או־פרנס מלאים בכלי תחבורה הקרויים קמיונטים או טאפטאפים המקושטים בציורים עתירי דמיון. לא פעם רואים ציורים המבוססים על המקרא.
אם תלך ברחוב אתה עשוי לראות תמונה מוכרת בחלון האחורי של קמיונטה חולפת — אדם וחוה בגן עדן. פסוקים או סיסמאות ובהם השם יהוה מתנוססים פעמים רבות על גבי כלי התחבורה האלה או משולבים בשמותיהן של חברות מסחריות.
הכרזת הבשורה הטובה בין כותלי בתי־הספרa
לעדי־יהוה צעירים בהאיטי יש הזדמנויות טובות לעזור לתלמידים אחרים להכיר את המקרא. דוגמה אחת לכך היא הדיווח שלהלן מפי עדת־יהוה בת 17.
”יום אחד ניגש אליי תלמיד ושאל אותי מהי ’זנות’. תיארתי לעצמי שהוא מנסה להתחיל איתי, והתעלמתי ממנו. אבל הוא שאל תלמיד אחר את אותה שאלה, וכל הכיתה התחילה להתעניין בנושא. לכן, כעבור שבוע, אחרי שעשיתי קצת מחקר, הצגתי פרזנטציה לפני הכיתה שבמהלכה הסברתי מדוע עדי־יהוה עושים כל מאמץ לשמור על טוהר מוסרי, רוחני ופיזי.
”התלמידים שאלו הרבה שאלות וקיבלו את התשובות שנתתי להם מתוך המקרא. אפילו המנהל, שהיסס בתחילה, שאל שאלות רבות ודאג שאנאם בפני כיתות אחרות. הראיתי להם את הספר צעירים שואלים — תשובות מעשיות,b ורבים התעניינו בו. למחרת חילקתי 45 עותקים של הספר בין התלמידים. רבים מהם סיימו לקרוא אותו במהירות, וחלקם לומדים היום את המקרא בעזרת עדי־יהוה הגרים בקרבתם. תלמיד אחד המתגורר בשכונתי מגיע כיום לכל האסיפות”.
השימוש בשפה הקראולית
בני האי ססגוניים ומרתקים וכן גם הקראולית של האיטי המשלבת בתוכה מילים צרפתיות בדקדוק מערב אפריקני. זוהי שפת האם או שפת הלב של בני המקום. בעיקר בשפה זו מבצעים עדי־יהוה את שירותם, וכרגע נעשים מאמצים להוציא לאור ספרות מקראית נוספת בקראולית של האיטי.
בשנת 1987 תורגמה לקראולית החוברת ליהנות מחיי נצח עלי אדמות! (לעז’). אחר כך תורגמו הספר דעת המובילה לחיי־נצח והחוברת מה אלוהים דורש מאיתנו? ספרות זו מסייעת רבות לתלמידי מקרא חדשים המעוניינים לרכוש הבנה בסיסית בדבר־אלוהים. מאז 1 בספטמבר 2002 גם חוברת המצפה יוצאת לאור בקראולית של האיטי. עדיין נעשה שימוש בספרות בשפה הצרפתית, אך רבים מעדיפים לקרוא בשפתם הם.
הכרזת הבשורה בבתי כלא
לאחרונה החלו עדי־יהוה לבשר את הבשורה לאסירים ואסירות בבתי כלא. העדים שמחים לחלוק את בשורת הנחמה עם אנשים אלה השרויים במצב עגום מאוד. עד־יהוה אחד מדווח:
”בביקורנו הראשון בכלא, הובאו האסירים לחדר גדול כדי לשמוע אותנו. תהינו מה תהיה תגובתם. כשהסברנו להם שאנו כאן כדי לעזור להם להבין את המקרא, קיבלו אותנו כולם, 50 במספר, בסבר פנים יפות. הצגנו את החוברות בשפה הקראולית, שקוד על לימוד קרוא וכתוב וליהנות מחיי נצח עלי אדמות! (לעז’) והתחלנו לתת שיעורי מקרא ל־26 איש. עשרה מהנוכחים לא ידעו קרוא וכתוב, אבל גילו עניין כשהדגמנו בפניהם איך להיעזר באיורים שבחוברות כדי להבין את המילים”.
כשחזרו העדים, אמר אחד האסירים: ”קראתי את החוברת שוב ושוב. אני חושב כל הזמן על מה שכתוב בה, וחיכיתי לביקורכם בכליון עיניים”. אדם שנאסר על שוד מזוין אמר שברצונו להשתנות, וביקש שישלחו לו מישהו שילמד את אשתו את המקרא. אסיר אחר, אב לשניים, ביקש את אותו הדבר כדי שאשתו תראה את ההבדל בין תורות האמת לבין תורות הכזב. כומר פרוטסטנטי, שנמצא אשם בהונאת חברי כנסייתו בסכום כסף גדול, אמר שהוא מצא את האמת ושאחרי שירצה את עונשו, יעזור לבאי הכנסייה להפוך לעדי־יהוה.
אסיר נוסף, שלא הייתה לו החוברת דורש בקראולית, העתיק את כל החוברת של חברו לתא ולמד אותה בעל פה. אסירה אחת החלה להסביר לתשע חברותיה לתא את מה שהיא לומדת ואפילו לתת להן שיעורי מקרא. אסיר אחד שסיים ללמוד את החוברת ועבר לספר דעת, החל גם הוא לבשר לאסירים אחרים. עד מהרה ניהל תוכניות לשיעורי מקרא עם ארבעה מהם.
מרקוניc למד בעבר את המקרא ויש לו קרובי משפחה עדי־יהוה. הוא עודד את יתר האסירים לקרוא את הספרות המקראית שהביאו לו קרוביו. הוא אומר: ”כשאני נותן את הספרות לאסירים, הם מכנים אותי עד־יהוה. אני מסביר להם שאני לא עד־יהוה כי אני יודע מה כרוך בזה. אני רוצה לקחת את זה עכשיו ברצינות, ללמוד ולהיטבל. אילו הייתי הולך בדרכם של אחיי כשהייתי צעיר יותר, לא הייתי היום בכלא”.
אחד האסירים שקיבל ספרות ממרקוני אמר לעד שביקר אצלו: ”לפני שבאת ביום שני שעבר הייתי בדיכאון ועמדתי להתאבד. אבל אחרי שקראתי את כתבי העת, התפללתי לאלוהים שיסלח לי על הדברים הרעים שעשיתי ושישלח לי מישהו שיראה לי את הדרך הנכונה. עד כמה שמחתי שבאת למחרת והצעת שיעורי מקרא לאסירים! אני רוצה שתלמד אותי איך לשרת את יהוה”.
הכרזת הבשורה הטובה לרבים בעזרת כתב העת עורו!
חוברת עורו! מ־8 בנובמבר 2000 עסקה במקצוע הסיעוד. אישה אחת הזמינה 000,2 עותקים וחילקה אותם לאחיות שהשתתפו בסמינר בפורט־או־פרנס. בעורו! מ־8 ביולי 2002 היו מאמרים לגבי המשטרה ועבודתה, והחוברת חולקה בהיקף נרחב לשוטרים בבירה. הם אהבו את החוברת ועד היום יש שעוצרים את העדים ברחובות ומבקשים עותקים נוספים של אותה הוצאה.
לא מזמן ארגנה נציגה מטעם ארגון הבריאות העולמי תוכנית הדרכה על בעיית האיידס. היא הוזמנה למשרד הסניף של עדי־יהוה, ושם הוצג בפניה חומר בנושא שהתפרסם בעורו! היא התרשמה מן המאמרים המראים מתוך המקרא מהי הדרך הטובה ביותר להימנע מאיידס, וכיצד לעזור לנשאי איידס להתמודד עם מצבם. היא אמרה שכתב העת עורו! הוא מן המובילים בהקניית מידע בנושא.
בדרכים רבות מכריזים עדי־יהוה את בשורת המלכות בהאיטי הססגונית, כפי שהם עושים בעוד 234 ארצות ברחבי תבל. רבים נענים לבשורת התקווה ולומדים להביט מעבר לקשיי החיים הנוכחיים אל העולם החדש, אשר בו כל עובדי יהוה, אלוהי האמת, ייהנו מחיי שלמות שופעים (ההתגלות כ״א:4).
[הערות שוליים]
a בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
b הספרים והחוברות המוזכרים במאמר זה יצאו לאור מטעם עדי־יהוה.
c שם בדוי.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 9]
רקע: Adalberto Rios Szalay/photodisc/age fotostock ©