אסיפה היסטורית

‏”‏בתום אסיפה זו ודאי תאמרו:‏ ’‏זו באמת הייתה אסיפה שנתית היסטורית מבחינה תיאוקרטית!‏’‏”‏ הדברים הללו שאמר סטיבן לט,‏ חבר בגוף המנהל של עדי־יהוה,‏ הגבירו את תחושת הציפייה בקרב הנוכחים הרבים בקהל.‏ הם התכנסו כדי לנכוח באסיפה השנתית ה־126 של חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים של פנסילבניה,‏ שנערכה ב־2 באוקטובר 2010 באולם הכינוסים של עדי־יהוה בג׳רזי סיטי שבניו ג׳רזי,‏ ארצות־הברית.‏ מה הן כמה מהנקודות המרכזיות שהוזכרו במאורע היסטורי זה?‏

אח לט פתח את התוכנית בנאום נלהב על אודות מרכבתו השמימית של יהוה המתוארת בספר יחזקאל.‏ כלי רכב עצום ומפואר זה מסמל את ארגונו של יהוה הנמצא בשליטתו המלאה.‏ אח לט הסביר שחלקו השמימי של ארגון אלוהים,‏ המורכב מיצורים רוחניים,‏ נע במהירות הבזק — מהירות מחשבותיו של יהוה.‏ באופן דומה,‏ גם חלקו הארצי של ארגון אלוהים נמצא בתנועה.‏ אח לט ציין מספר התפתחויות מרגשות שחלו בשנים האחרונות בחלקו הגלוי לעין של ארגון אלוהים.‏

לדוגמה,‏ מספר סניפים עוברים תהליך של מיזוג,‏ דבר שיאפשר לרבים ששירתו בעבר בבתי־אל במדינות הללו להתמקד בפעילות הבישור.‏ אח לט עודד את הנוכחים להמשיך להתפלל שהגוף המנהל,‏ בתור נציגה של כיתת העבד,‏ ימשיך להיות לא רק נאמן אלא גם נבון (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏.‏

דיווחים מעודדים וראיונות מרגשים

טאב הנסברגר,‏ המשרת בוועד הסניף של האיטי,‏ מסר דיווח נוגע ללב לגבי מה שאירע בעקבות רעידת האדמה שפקדה את המדינה ב־12 בינואר 2010 וגבתה על־פי הערכות את חייהם של כ־000,‏300 איש.‏ הוא ציין שאנשי הכמורה אמרו לתושבים שאלוהים העניש את הקורבנות על כך שגילו חוסר אמונה והגן על האנשים הטובים.‏ ואולם אלפי פושעים מורשעים ברחו כאשר קרסו חומותיו של בית כלא ברעש האדמה.‏ על כל פנים,‏ ישרי לב רבים בהאיטי זוכים לנחמה לאחר שהם לומדים מהי הסיבה האמיתית לכך שימים אלה כה קשים.‏ אח הנסברגר ציטט את דבריו של אח נאמן מהאיטי שאיבד את אשתו באסון:‏ ”‏אני עדיין בוכה על מות אשתי.‏ אינני יודע כמה זמן עוד אמשיך להתאבל,‏ אך אני חש את האהבה של ארגון יהוה,‏ וזה משמח את ליבי.‏ יש לי תקווה,‏ ואני נחוש לחלוק אותה עם אחרים”‏.‏

מרק סנדרסון,‏ אשר שירת בעבר בוועד הסניף של הפיליפינים ומשרת כיום בבית־אל בברוקלין,‏ מסר דיווח על איי הפיליפינים.‏ הוא קרן משמחה כאשר מסר שבמדינה הושגו 32 שיאים רצופים במספר מבשרי המלכות ושמספר תלמידי המקרא עולה בהרבה על מספר המבשרים.‏ הוא סיפר על אח ששמו מיגל אשר נכדו נרצח.‏ מיגל פעל נמרצות כדי שהרוצח יועמד לדין ויישלח לכלא.‏ מאוחר יותר,‏ כאשר בישר בבית הכלא,‏ פגש מיגל את הרוצח.‏ מיגל אומנם היה מתוח,‏ אך הוא דיבר אליו ברכות ובאדיבות.‏ בסופו של דבר,‏ החל מיגל ללמד את האסיר,‏ והוא הגיב בחיוב למסר ולמד לאהוב את יהוה.‏ כיום הוא אח טבול.‏ השניים הפכו להיות חברים קרובים,‏ ומיגל פועל לשחרורו המוקדם מהכלא של אחיו החדש.‏a

בחלק הבא בתוכנית ראיין מרק נוּמֶר,‏ אחד המורים במחלקה לבתי־ספר תיאוקרטיים,‏ שלושה זוגות — אלכס ושרה ריינמולר,‏ דיוויד וקריסטה שייפר ורוברט וקטרה סירנקו.‏ אלכס ריינמולר,‏ עוזר בוועדת ההוצאה לאור,‏ סיפר כיצד אימץ את האמת לליבו כאשר שירת כחלוץ בקנדה בהיותו בן 15 בלבד ואיך לעיתים קרובות בישר לבדו.‏ כשנשאל מי בבית־אל השפיעו עליו במיוחד,‏ ציין אח ריינמולר שלושה אחים נאמנים והסביר כיצד כל אחד מהם עזר לו לגדול מבחינה רוחנית.‏ רעייתו שרה סיפרה על ידידותה עם אחות אשר סבלה במשך עשרות שנים בבתי כלא בסין בשל אמונתה.‏ שרה סיפרה שהיא למדה להישען על יהוה בעזרת תפילות אישיות.‏

דיוויד שייפר,‏ עוזר בוועדת ההוראה,‏ שיבח את אימו על אמונתה האיתנה וסיפר על אחים שעבדו כחוטבי עצים ושעזרו לו לשרת כחלוץ עוזר בצעירותו.‏ אשתו קריסטה דיברה בחיבה על השפעתם החיובית של חברי בית־אל מבוגרים יותר אשר היו ’‏נאמנים במעט מזער’‏,‏ כפי שלימד ישוע (‏לוקס ט״ז:‏10‏)‏.‏

רוברט סירנקו,‏ עוזר בוועדת הכתיבה,‏ סיפר על ארבעת הורי הוריו שהיגרו מהונגריה ושהיו משיחיים משוחי רוח.‏ בתור ילד הותירה בו הנוכחות בכינוסים גדולים שנערכו בשנות ה־50 רושם עז,‏ מפני שכך למד שארגון יהוה הוא הרבה יותר גדול מהקהילה שלו.‏ אשתו קטרה סיפרה שכאשר שירתה כחלוצה בקהילה שהייתה נגועה בכפירה ובבעיות אחרות,‏ היא למדה עד כמה חשובה הנאמנות.‏ היא החזיקה מעמד ובסופו של דבר התמנתה לשרת כחלוצה מיוחדת בקהילה אחרת.‏ האחדות שאפיינה את קהילתה החדשה נגעה עמוקות לליבה.‏

לאחר מכן מסר מנפרד טונאק דיווח על אתיופיה.‏ ארץ זו,‏ שימיה כימי המקרא,‏ מתברכת כיום בלמעלה מ־000,‏9 מבשרי הבשורה הטובה.‏ רובם מתגוררים בעיר הבירה אדיס אבבה או בקרבתה,‏ ומכאן שקיים צורך במבשרי מלכות באזורים הנידחים של המדינה.‏ משום כך הוזמנו לאתיופיה עדי־יהוה ממוצא אתיופי ממדינות אחרות כדי לבשר באזורים הנידחים,‏ ורבים נענו להזמנה.‏ הם עודדו את האחים המקומיים ומצאו אנשים שגילו עניין במסר שבפיהם.‏

אחת הנקודות הבולטות בתוכנית הייתה סימפוזיון על עדי־יהוה ברוסיה ועל מאבקיהם המשפטיים.‏ אוליס ברגדל,‏ חבר בוועד הסניף של רוסיה,‏ סקר את מסכת הרדיפות כנגד עדי־יהוה ברוסיה,‏ בייחוד בעיר מוסקבה.‏ פיליפ ברמלי,‏ מהמחלקה המשפטית בסניף של ארצות־הברית,‏ סיפר על ההתפתחויות המרגשות שחלו בחודשים האחרונים.‏ בית הדין האירופי לזכויות האדם בחן את תשעת האישומים שהוגשו כנגד העדים ברוסיה ופסק פה אחד שאף אחד מהאישומים האלה אינו מוצדק.‏ בכמה מן התיקים אף הפריך בית הדין בעזרת טיעונים הגיוניים את ההאשמות שהועלו.‏ ימים יגידו אילו השלכות יהיו לדבר.‏ עם זאת,‏ אח ברמלי הביע תקווה שפסיקת בית הדין תשפיע לחיוב על תיקים המתנהלים בארצות אחרות.‏

לאחר דיווח מרגש זה הודיע אח לט שבית הדין האירופי לזכויות האדם הסכים לדון בתיק המס המתנהל זה שנים רבות בין ממשלת צרפת ובין עדי־יהוה.‏ בית דין מכובד זה מסכים לדון במעט מאוד מהתיקים המוגשים בפניו.‏ עד היום דן בית הדין ב־39 תיקים שבהם היו מעורבים עדי־יהוה ופסק לטובתנו ב־37 מהמקרים הללו.‏ אח לט עודד את כל משרתי אלוהים להמשיך להתפלל ליהוה בנושא.‏

הדיווח האחרון ניתן על־ידי ריצ׳רד מורלן,‏ אחד ממורי החוץ בבית־הספר לזקני־קהילה.‏ הוא דיבר בהתלהבות על בית־הספר ועל רגשי ההערכה שהביעו זקני־הקהילה שלמדו בו.‏

נאומים אחרים מפי חברי הגוף המנהל

גיא פירס,‏ חבר בגוף המנהל,‏ הגיש נאום מרגש שהתמקד בפסוק השנתי לשנת 2011:‏ ”‏חסו בשם יהוה”‏ (‏צפ׳ ג׳:‏12‏)‏.‏ הוא ציין שבמובנים רבים אלו זמנים משמחים עבור משרתי יהוה,‏ אך יחד עם זאת אלו גם זמנים קשים ורציניים.‏ יום יהוה הגדול קרוב,‏ אולם יש המעדיפים לחפש מחסה בדתות כזב,‏ במוסדות פוליטיים,‏ בעושר חומרי,‏ באסקפיזם וכדומה.‏ כדי למצוא מחסה אמיתי עלינו לקרוא בשם יהוה.‏ משמעות הדבר להכיר את יהוה,‏ את האישיות העומדת מאחורי שם זה,‏ לכבד אותו עמוקות,‏ לבטוח בו ולאהוב אותו בכל ליבנו.‏

בהמשך הגיש דיוויד ספליין,‏ חבר בגוף המנהל,‏ נאום רציני ומעורר מחשבה בנושא ”‏האם נכנסת למנוחת אלוהים?‏”‏ הוא הסביר שמנוחת אלוהים אין משמעה חוסר פעילות,‏ כיוון שיהוה ובנו ממשיכים ’‏לפעול’‏ במהלך יום מנוחה סמלי זה על מנת להגשים את מטרתו של אלוהים לגבי כדור־הארץ (‏יוח׳ ה׳:‏17‏)‏.‏ אם כן,‏ כיצד נוכל להיכנס למנוחת אלוהים?‏ עלינו לחדול מחטאים וממעשים של הצדקה עצמית.‏ אך לא די בכך.‏ עלינו גם לגלות אמונה ותמיד להציב את מטרת אלוהים לנגד עינינו ולתרום לקידומה בכל דרך אפשרית.‏ לעיתים אולי יהיה לנו קשה מאוד לעשות זאת,‏ אך עלינו להיענות לעצות ולהדרכה מטעם ארגון יהוה ולפעול לפיהן.‏ אח ספליין עודד את הנוכחים בקהל לעשות כל שביכולתם כדי להיכנס למנוחת אלוהים.‏

הנושא של הנאום האחרון,‏ שהוגש על־ידי אנטוני מוריס מהגוף המנהל,‏ היה ”‏לְמה אנו מחכים?‏”‏ אח מוריס דיבר בחמימות ובתחושת דחיפות והזכיר לנוכחים התפתחויות נבואיות שעוד לפנינו,‏ ואשר כל משרתי אלוהים הנאמנים מצפים להן בכליון עיניים.‏ הדבר כולל את הקריאה ”‏שלום וביטחון!‏”‏ ואת השמדת דתות הכזב (‏תסל״א ה׳:‏2,‏ 3;‏ ההת׳ י״ז:‏15–17‏)‏.‏ אח מוריס הזהיר שלא לומר ”‏זה בטח הר מגידון”‏ בתגובה לאירועים חדשותיים שאינם מהווים התגשמות של נבואות אלה.‏ הוא עודד את האחים להיות שמחים וסבלניים ולהוחיל ליהוה ככתוב במיכה ז׳:‏7‏.‏ הוא גם האיץ בכול ”‏להדק את השורות”‏ עם הגוף המנהל,‏ בדומה לחיילים המתקרבים זה לזה כאשר הם בעיצומו של קרב.‏ ”‏יאמץ לבבכם”‏,‏ הוא אמר,‏ ”‏כל המייחלים ליהוה”‏ (‏תהל׳ ל״א:‏25‏)‏.‏

לסיום נמסרו כמה הודעות היסטוריות מרגשות.‏ ג׳פרי ג׳קסון מהגוף המנהל הודיע על תוכניות להוציא לאור מהדורה נסיונית מפושטת של המצפה הלימודי עבור אנשים בעלי יכולת קריאה מוגבלת באנגלית.‏ אחרי כן הודיע סטיבן לט שהגוף המנהל יארגן ביקורי רעייה עבור משגיחי מחוז ונשיהם המתגוררים בארצות־הברית.‏ הוא גם אמר שמעתה ואילך ייקרא בית־הספר להכשרת משרתים ”‏בית־ספר למקרא לאחים רווקים”‏.‏ בנוסף,‏ יוקם בית־ספר חדש שייקרא ”‏בית־ספר למקרא לזוגות נשואים”‏.‏ בית־ספר זה יעניק לזוגות נשואים הכשרה נוספת על מנת שיוכלו להיות כלים מועילים יותר ביד ארגון יהוה.‏ אח לט גם הודיע שבית־הספר לחברי ועדי־סניף ונשיהם ובית־הספר למשגיחים נודדים ונשיהם יורחבו ויתקיימו מעתה פעמיים בשנה בפטרסון.‏ כמו כן,‏ מי שהשתתפו בבתי־ספר אלה בעבר יוכלו להשתתף בהם בשנית.‏

התוכנית הסתיימה בצורה מרגשת כאשר אח ג׳ון א.‏ בר בן ה־97,‏ אשר שירת שנים רבות כחבר בגוף המנהל,‏ נשא מעומק ליבו תפילה כנה.‏b כל הנוכחים עזבו את המקום בתחושה שזה אכן היה יום היסטורי.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 19]‏

כל הנוכחים בקהל נהנו לשמוע את הראיונות

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 20]‏

יהוה מברך את פעילות הבישור באתיופיה