שאלות של קוראים
אם משיחי פיתח את ההרגל לצפות בפורנוגרפיה, האם עלול הדבר להביא לסילוקו מן הקהילה המשיחית?
▪ אכן כן. עובדה זו מדגישה עד כמה חיוני לעשות כל מאמץ להתרחק מפורנוגרפיה על כל צורותיה — טקסטואלית או ויזואלית — המוצגת בכתבי עת, בסרטים, בסרטוני וידיאו ובאינטרנט.
הפורנוגרפיה מצויה כיום בכל מקום על פני הגלובוס. חומרים פורנוגרפיים זמינים יותר מאי פעם דרך האינטרנט, וכתוצאה מכך מספר הנגועים במגפה נוראה זו הולך ועולה. ישנם צעירים ומבוגרים שנחשפו שלא במתכוון לאתרי אינטרנט פורנוגרפיים. אחרים נכנסים במכוון וללא היסוס רב לאתרים אלה בידיעה שהם יכולים לקרוא חומרים פורנוגרפיים ולצפות בהם בסתר — בביתם או במשרד. מדוע צריכים המשיחיים להתייחס לכך בכובד ראש?
את אחת הסיבות הבסיסיות לכך אנו מוצאים באזהרה שנתן ישוע: ”כל המביט באישה מתוך תאווה אליה כבר נאף אותה בליבו” (מתי ה׳:28). כמובן, יחסי מין טבעיים הם דבר ראוי המהווה מקור הנאה לבני זוג נשואים (מש׳ ה׳:15–19; קור״א ז׳:2–5). אך אין זה מה שעומד במוקד הפורנוגרפיה. הפורנוגרפיה מציגה יחסי מין אסורים המעוררים מחשבות לא־מוסריות אשר מפניהן הזהיר ישוע. קריאת חומרים פורנוגרפיים או צפייה בהם מנוגדות בתכלית להנחיית אלוהים: ”על כן מותתו את האיברים השייכים לארץ, את הזנות והטומאה והזימה והתאווה הרעה, ואת החמדנות שאינה אלא עבודת אלילים” (קול׳ ג׳:5).
מה אם המשיחי צפה בפורנוגרפיה פעם אחת או פעמיים? ניתן במובן מסוים לדמות את מצבו למצב המסוכן שאליו נקלע אסף המשורר: ”ואני, כמעט נָטָיוּ רגליי, כְּאַיִן שופכו אשוריי [כמעט מעדו צעדיי]”. כיצד יכול המשיחי לשמור על מצפון נקי ולהיות ביחסי שלום עם אלוהים אם הוא צופה בתמונות פורנוגרפיות של גברים או נשים ערומים או של זוג העושה מעשי זנות? גם אסף איבד את שלוותו: ”ואהי נגוע כל היום, ותוכחתי לבקרים” (תהל׳ ע״ג:2, 14).
משיחי שנלכד במעשה פסול זה חייב להתעורר ולהכיר בכך שהוא זקוק לעזרה רוחנית. עזרה זו עומדת לרשותו בקהילה: ”אם ייכשל איש מכם באיזו עבירה, אתם האנשים הרוחניים תקימו אותו ברוח של ענווה; והיזהר שלא תבוא גם אתה לידי ניסיון” (גל׳ ו׳:1). זקן־קהילה אחד או שניים יכולים להושיט לו את העזרה הנחוצה, הכוללת בתוכה ’תפילות אמונה שיושיעו את החולה, וחטאו ייסלח לו’ (יעקב ה׳:13–15). משיחיים שביקשו עזרה להסיר מעליהם את כתם הפורנוגרפיה נוכחו שהתקרבותם לאלוהים היטיבה עימם, כפי שקרה לאסף (תהל׳ ע״ג:28).
ואולם, השליח פאולוס אמר שחלק מהחוטאים לא התחרטו ”על הטומאה והזנות והזימה שעשו”a (קור״ב י״ב:21). באשר למונח היווני המתורגם כאן ל”טומאה”, פרופסור מרווין ר. וינסנט כתב שהיא טומנת בחובה ”רעיון של זוהמה על גבול הסיאוב”. זו עובדה עצובה שחלק מהחומרים הפורנוגרפיים חמורים בהרבה מתמונות עירום או מסצינות מין של גבר ואישה העושים מעשי זנות. קיימת פורנוגרפיה מסואבת ונתעבת הכרוכה בהומוסקסואליות (יחסי מין חד־מיניים), מין קבוצתי, משכב בהמה, פורנוגרפיית ילדים, אונס קבוצתי, התעללות מינית בנשים, יחסי מין בקשירות או עינויים סדיסטיים. בימי פאולוס היו אנשים ’ששכלם היה שרוי בחשיכה, והם איבדו כל חוש מוסרי ומסרו את עצמם לזימה, לשם עשיית מעשי טומאה מכל סוג בתאוותנות’ (אפ׳ ד׳:18, 19, ע״ח).
גם בגלטים ה׳:19 מזכיר פאולוס את המילה ”טומאה”. חוקר בריטי ציין שמילה זו ”אולי [מורה] כאן במיוחד על כל התאוות הלא־טבעיות”. איזה משיחי יכחיש שצורות הפורנוגרפיה הנתעבות והמבזות מבחינה מינית אשר הוזכרו לעיל הן ’תאוות לא־טבעיות’ ומסואבות? פאולוס אמר בגלטים ה׳:19–21 ש”עושי” מעשי טומאה זו ”לא יירשו את מלכות האלוהים”. משום כך, משיחי שפיתח הרגל מושרש של צפייה בפורנוגרפיה נתעבת ומשפילה, אולי לאורך פרק זמן ניכר, ואינו מתחרט ומשנה את דרכיו, אינו יכול להישאר בקהילה המשיחית. יהיה צורך לנדותו על מנת לשמור על טוהרה ועל רוחה של הקהילה (קור״א ה׳:5, 11).
מעודד לדעת שכמה משיחיים אשר נפלו במלכודת של צפייה בצורות פורנוגרפיה נתעבות, פנו לזקנים וקיבלו את העזרה הרוחנית הדרושה לעשיית שינויים דרסטיים. ישוע פנה למשיחיים בסרדיס הקדומה ואמר להם: ”חזק את השארית שנטתה למות. ... זכור כיצד קיבלת ושמעת, ושמור וחזור בתשובה. אם לא תשקוד... לא תדע באיזו שעה אבוא עליך” (ההת׳ ג׳:2, 3). ניתן לחזור בתשובה ולהיחטף כביכול מן האש (יהד׳ 22, 23).
אך עד כמה עדיף שכל אחד מאיתנו יגמור אומר שלא להתקרב בשום אופן למצב מסוכן זה. כן, עלינו להיות נחושים לחלוטין להימנע מפורנוגרפיה על כל צורותיה!
[הערת שוליים]
a באשר להבדלים בין ’טומאה, זנות וזימה’ ראה המצפה מ־15 ביולי 2006, עמודים 31–29.
[קטע מוגדל בעמוד 30]
משיחי שנלכד במעשה פסול חייב להתעורר ולהכיר בכך שהוא זקוק לעזרה רוחנית