אל ’תביט אחורנית’
”מי ששם את ידו על המחרשה ומביט אחורנית לא יכשר למלכות האלוהים” (לוקס ט׳:62).
השב על השאלות הבאות:
מדוע עלינו ’לזכור את אשת לוט’?
באילו שלושה דברים אל לנו להעסיק את המחשבות?
כיצד נוכל להתקדם יחד עם ארגון יהוה?
1. איזו אזהרה השמיע ישוע, ואיזו שאלה עולה בעקבות זאת?
”זיכרו את אשת לוט” (לוקס י״ז:32). אזהרה זו שהשמיע ישוע המשיח לפני קרוב ל־000,2 שנה חשובה כיום מאי פעם. אך למה התכוון ישוע באזהרה רצינית זו? קהל שומעיו היהודים לא היו זקוקים להסברים נוספים. הם ידעו מה קרה לאשת לוט כאשר נמלטה עם משפחתה מן העיר סדום. היא לא שמעה בקול אלוהים אלא הביטה לאחור והפכה לנציב מלח (קרא בראשית י״ט:17, 26).
2. מאילו סיבות אפשריות הביטה אשת לוט אחורנית, וכיצד נענשה על אי־ציותה?
2 מדוע הביטה אשת לוט אחורנית? האם רצתה לראות מה קורה מתוך סקרנות? האם פנתה לאחור בשל חוסר אמונה? או שמא הביטה בעיניים כלות על כל הדברים שהותירה מאחור בסדום? (לוקס י״ז:31) תהא הסיבה אשר תהא, היא שילמה על אי־ציותה בחייה. צא וחשוב! היא מתה באותו יום שבו נספו תושביהן הסוטים של סדום ועמורה. אין פלא שישוע אמר: ”זיכרו את אשת לוט”!
3. כיצד הדגיש ישוע שאל לנו להביט אחורנית?
3 גם אנו חיים כיום בזמנים שבהם אל לנו להביט אחורנית. ישוע הדגיש זאת בתשובתו לאדם ששאל אותו אם הוא יכול לשוב למשפחתו ולהיפרד ממנה ורק אחר כך להפוך לתלמידו. ישוע אמר: ”מי ששם את ידו על המחרשה ומביט אחורנית לא יכשר למלכות האלוהים” (לוקס ט׳:62). האם הפגין ישוע בתשובתו זו נוקשות או חוסר סבירות? לא, משום שהוא ידע כי האיש ביקש זאת בניסיון לחמוק מאחריות. ישוע תיאר דחיינות זו כ’להביט אחורנית’. האם זה משנה אם החורש מביט באופן רגעי לאחור או מניח את המחרשה ומסתובב לאחור? כך או כך דעתו מוסחת ממה שעליו לעשות, והדבר עלול להזיק למלאכתו.
4. במה עלינו למקד תמיד את עינינו?
4 במקום לשאת מבטנו אל העבר עלינו למקד את עינינו במה שלפנינו. שים לב כיצד רעיון זה מוצג בבירור במשלי ד׳:25: ”עיניך, לנוכח יביטו, ועפעפיך יַיְשירו נגדך”.
5. מאיזו סיבה אל לנו להביט אחורנית?
5 יש לנו סיבה טובה שלא להביט אחורנית. מהי? אנו חיים ב”אחרית הימים” (טימ״ב ג׳:1). אנו עומדים לקראת השמדת הסדר העולמי כולו ולא רק לקראת השמדתן של שתי ערים מרושעות. מה יעזור לנו להימנע מגורלה של אשת לוט? עלינו תחילה לזהות מספר דברים שנותרו מאחור ושאנו עלולים להתפתות להביט בהם שוב (קור״ב ב׳:11). כעת נבחן מה הם דברים אלה ונראה מה עלינו לעשות לבל נתמקד בהם.
הימים הטובים ההם
6. מדוע נכון יהיה לומר שלא תמיד אפשר לסמוך על הזיכרון?
6 אחת הסכנות הממשיות היא ראייה מעוותת לגבי הימים הטובים ההם. לא תמיד אפשר לסמוך על הזיכרון. אנו עלולים שלא ביודעין לגמד את הבעיות שהיו לנו בעבר ולהעצים את השמחות שחווינו, ולדמיין לעצמנו שפעם התנאים היו הרבה יותר טובים ממה שבאמת. זכרונות מעוותים אלה עלולים לעורר בנו כמיהה לימים הטובים ההם. אלא שהמקרא מזהירנו: ”אל תאמר: ’מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה?’ כי לא מחוכמה שאלת על זה” (קהלת ז׳:10). מדוע חשיבה זו כה מסוכנת?
7–9. (א) מה אירע לבני ישראל במצרים? (ב) מאילו סיבות שמחו בני ישראל? (ג) על מה החלו בני ישראל להתלונן ולרטון?
7 ראה מה אירע לבני ישראל בימי משה. בהגיעם למצרים התקבלו בני ישראל כאורחים, אך לאחר ימי יוסף שמו עליהם המצרים ”שרי מיסים למען ענותו בסבלותם” (שמ׳ א׳:11). בהמשך חוו בני ישראל סוג של רצח עם כאשר ניסה פרעה לצמצם את מספרם (שמ׳ א׳:15, 16, 22). אין פלא אפוא שיהוה אמר למשה: ”ראֹה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים, ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו, כי ידעתי את מכאוביו” (שמ׳ ג׳:7).
8 התוכל לשער בנפשך את השמחה שחשו בני ישראל כאשר צעדו אל מחוץ לארץ עבדותם כעם חופשי? הם היו עדים למפגן מרהיב של זרוע יהוה כשניחתו עשר מכות על פרעה הגאה ועל עמו. (קרא שמות ו׳:1, 6, 7.) למעשה, לא רק שהמצרים הניחו לבסוף לבני ישראל לצאת ממצרים, אלא אף האיצו בהם ללכת ונתנו להם שפע של זהב וכסף במידה כזו שהכתוב אומר שעם אלוהים ’ניצלו את המצרים’ במובן של רוקנו אותם מכול (שמ׳ י״ב:33–36). בני ישראל שמחו גם בראותם את פרעה ואת צבאו טובעים בים סוף (שמ׳ י״ד:30, 31). אמונתם ודאי הייתה צריכה להתחזק עד מאוד למראה אירועים מרגשים אלה.
9 והנה, למרבה הפלא, זמן קצר לאחר גאולתם הפלאית החלו אותם אנשים להתלונן ולרטון. על מה? על אוכל! הם לא היו מרוצים ממה שסיפק להם יהוה והלינו: ”זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים! ועתה נפשנו יבשה. אין כול בלתי אל המן עינינו” (במ׳ י״א:5, 6). ראייתם נעשתה כה מעוותת שהם אף רצו לחזור לארץ עבדותם! (במ׳ י״ד:2–4) בני ישראל הביטו אחורנית ואיבדו את ברכת יהוה (במ׳ י״א:10).
10. איזה לקח אנו יכולים ללמוד מדוגמתם של בני ישראל?
10 מהו הלקח עבורנו כיום? כאשר אנו מתמודדים עם קשיים ובעיות, בל נמקד את המחשבות בדברים מן העבר שלכאורה נראים לנו חיוביים — אולי גם מן הימים שבהם עדיין לא הכרנו את האמת. אין כל רע לחשוב על הלקחים שהפקנו מחוויות העבר או להתענג על זכרונות יקרים, אך עלינו לראות את העבר בצורה מאוזנת ומציאותית. אם לא נעשה כן, אנו עלולים להגביר בתוכנו את תחושת חוסר הסיפוק מנסיבותינו הנוכחיות ולהתפתות לחזור לאורח החיים שהיה לנו (קרא פטרוס ב׳. ב׳:20–22).
הקרבות שעשינו בעבר
11. מה חושבים כמה משיחיים על ההקרבות שעשו בעבר?
11 למרבה הצער, יש שמביטים לאחור אל ההקרבות שעשו בעבר ורואים בהן הזדמנויות מוחמצות. אולי הייתה לך הזדמנות לרכוש השכלה גבוהה, להגיע לעמדה בכירה בחברה או להשיג ביטחון כלכלי, אבל החלטת שלא לרדוף אחר דברים אלה. רבים מאחינו ואחיותינו הותירו מאחוריהם מעמד רווחי בעולם העסקים, הבידור, ההשכלה והספורט. והנה הזמן חלף, והקץ טרם בא. האם אתה חולם על מה שיכול היה לקרות אילו לא היית עושה את ההקרבות הללו?
12. מה חשב פאולוס על מה שהותיר מאחור?
12 השליח פאולוס ויתר על הרבה דברים כדי להיות תלמיד המשיח (פיל׳ ג׳:4–6). מה חשב על מה שהותיר מאחור? הוא אומר: ”הדברים שהיו יתרון בעיניי, אותם חשבתי להפסד בגלל המשיח”. מדוע? הוא מוסיף: ”אני חושב את הכול להפסד בגלל היתרון לדעת את המשיח ישוע אדוני, אשר למענו הפסדתי את כל הדברים; ואני חושבם לפסולת בשאיפתי להרוויח את המשיח”a (פיל׳ ג׳:7, 8). כאדם המשליך פסולת לפח ומאוחר יותר אינו בוכה על מה שאיבד, פאולוס לא התחרט על שום הזדמנות חילונית שהותיר מאחור. הוא כבר לא ראה בהן כל ערך.
13, 14. כיצד נוכל לחקות את הדוגמה שהציב פאולוס?
13 מה יעזור לך אם תמצא את עצמך שוגה בחלומות על ”הזדמנויות מוחמצות”? נהג על־פי הדוגמה שהציב פאולוס. כיצד? חשוב על ערכם של הדברים שיש לך כעת. רקמת יחסים יקרים עם יהוה וקנית לעצמך שם טוב לפניו כאדם נאמן (עב׳ ו׳:10). אילו יתרונות חומריים שמציע העולם יכולים בכלל להשתוות לברכות הרוחניות שיש לנו כעת ושיהיו לנו בעתיד? (קרא מרקוס י׳:28–30).
14 בהמשך מזכיר פאולוס דבר מה שיעזור לנו להמשיך להתהלך בנאמנות. הוא אומר: ”אני שוכח את אשר מאחריי ונחלץ קדימה אל מה שלפניי” (פיל׳ ג׳:13). שים לב שפאולוס מדגיש כאן שני צעדים הכרחיים. ראשית, עלינו לשכוח את הדברים שהותרנו מאחור ולא להקדיש להם יותר מדי מחשבה ובזאת לבזבז כוחות וזמן יקרים. שנית, עלינו להיחלץ קדימה כרץ המגיע לקו הסיום ולהתמקד במה שלפנינו.
15. איזו תועלת צומחת לנו כאשר אנו חושבים על דוגמתם של משרתי אלוהים נאמנים?
15 כאשר אנו חושבים על דוגמתם של משרתי אלוהים נאמנים — בעבר או בהווה — יכול הדבר להגביר בנו את המוטיבציה להמשיך קדימה ולא להביט אחורנית. לדוגמה, אילו אברהם ושרה היו ממקדים את מחשבותיהם באוּר, ”היה להם זמן לשוב אליה” (עב׳ י״א:13–15). אולם הם לא שבו לשם. כשעזב משה בפעם הראשונה את מצרים הוא הותיר אחריו הרבה יותר ממה שהותיר מאוחר יותר כל אחד מבני ישראל. עם זאת, אין כל עדות לכך שמשה ערג לדברים אלה. תחת זאת, המקרא מוסר לנו כי הוא ”חשב את חרפת המשיח לעושר גדול מאוצרות מצרים, כי נשא עיניו אל הגמול” (עב׳ י״א:26).
חוויות עבר שליליות
16. כיצד חוויות העבר עלולות להשפיע עלינו?
16 לא כל חוויות העבר זכורות לנו כנעימות. אולי אנו מוטרדים מאוד בשל חטאים או טעויות שעשינו בעבר (תהל׳ נ״א:5). ייתכן שאנו עדיין מתייסרים מעוקצה של תוכחה תקיפה שקיבלנו (עב׳ י״ב:11). אי־צדק ממשי או דברים שנראים לנו כאי־צדק עלולים להשתלט על מחשבותינו (תהל׳ נ״ה:3). מה עלינו לעשות כדי שחוויות אלו לא יגרמו לנו להביט אחורנית? תן דעתך לשלוש דוגמאות.
17. (א) מדוע תיאר את עצמו פאולוס כ”קטן מכל הקדושים”? (ב) מה עזר לפאולוס לא להניח למחשבות השליליות להכריע אותו?
17 טעויות העבר. השליח פאולוס תיאר את עצמו כ”קטן מכל הקדושים” (אפ׳ ג׳:8). מדוע הוא חש כך? הוא אומר: ”משום שרדפתי את קהילת אלוהים” (קור״א ט״ו:9). התוכל לשער בנפשך מה חש פאולוס כאשר פגש כמה מהאנשים שאותם רדף בעבר? מכל מקום, הוא לא הניח למחשבות השליליות להכריע אותו, אלא התמקד בחסד שניתן לו (טימ״א א׳:12–16). הכרת הטובה שחש בעקבות זאת דירבנה אותו בשירותו. התנהגותו הפסולה בעבר הייתה מבין הדברים שפאולוס היה נחוש בדעתו לשכוח. אם גם אנו נתמקד ברחמים שגילה כלפינו יהוה, לא נהיה מוטרדים מדי מאירועי העבר שאין בכוחנו לשנותם ולא ירפו ידינו. כך נוכל לנצל את כוחנו במלאכה המוטלת עלינו.
18. (א) מה עלול לקרות אם נביט אחורנית וניזכר במרירות בתיקון שניתן לנו? (ב) כיצד נוכל ליישם את עצת שלמה בדבר קבלת תיקון?
18 תיקון מייסר. מה אם אנו מתפתים להביט אחורנית ולהיזכר במרירות בתיקון שניתן לנו? הדבר עלול לא רק להכאיב לנו, אלא גם להתיש אותנו ולגרום ’לרוחנו ליפול’ (עב׳ י״ב:5, ע״ח). בין אם אנו ’מואסים’ בתיקון משום שאנו דוחים אותו ובין אם ’רוחנו נופלת’ משום שאנו מקבלים את התיקון ואחר כך מתייאשים, התוצאה אחת היא — איננו מאפשרים לתיקון להועיל לנו ולצרוף אותנו. מוטב פי כמה להישמע לעצת שלמה: ”החזק במוסר, אל תרף. נִצְרֶהָ, כי היא חייך” (מש׳ ד׳:13). כנהג המציית לתמרורי הדרכים, הבה נקבל את התיקון, ניישם אותו ונמשיך הלאה (מש׳ ד׳:26, 27; קרא עברים י״ב:12, 13).
19. כיצד נוכל לחקות את אמונתם של חבקוק ושל ירמיהו?
19 אי־צדק ממשי או דברים שנראים לנו כאי־צדק. אולי אנו חשים לעיתים כפי שחש הנביא חבקוק, אשר זעק ליהוה וביקש צדק, ולא הבין מדוע יהוה הניח לעוולות מסוימות להתקיים (חב׳ א׳:2, 3). עד כמה חשוב שנחקה את אמונתו של נביא זה אשר אמר: ”ואני, ביהוה אעלוזה; אגילה באלוהי ישעי” (חב׳ ג׳:18). אם כדוגמת ירמיהו ’נוחיל’ ליהוה, אלוהי הצדק, באמונה שלמה, נוכל להיות סמוכים ובטוחים שהכול יבוא על תיקונו בעיתו (איכה ג׳:19–24).
20. כיצד נוכל להוכיח שאנו ’זוכרים את אשת לוט’?
20 אנו חיים בתקופה מרגשת. אירועים נפלאים מתרחשים כיום ועוד צפויים להתרחש בעתיד הקרוב. הבה נתקדם איש איש יחד עם ארגון יהוה ונישמע לעצת המקרא להסתכל קדימה ולא להביט אחורנית. כך נוכיח שאנו אכן ’זוכרים את אשת לוט’!
[הערת שוליים]
a המילה המקורית המתורגמת כאן ל”פסולת” משמעה גם מה ש”מושלך לכלבים”, ”גללים”, ”צואה”. חוקר מקרא אחד אומר שהשימוש שעשה פאולוס במילה זו מעיד על ”התרחקות נחרצת מדבר חסר ערך ודוחה מתוך כוונה שלא לבוא עימו עוד במגע”.