מעשי לימינו
”נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי” (תהלים קי״ט:105).
מה מייחד את המקרא? יצירות ספרותיות אולי נחשבות לקלאסיקות, אולם קשה לראות בהן ספרי הדרכה. וגם את ספרי ההדרכה המודרניים יש צורך להוציא כל הזמן במהדורות מתוקנות. המקרא, מצד שני, טוען ש”כל מה שנכתב מקדם, נכתב להדרכתנו” (רומים ט״ו:4).
דוגמה: המקרא אומנם אינו מתיימר להיות ספר רפואה, אך הוא מכיל עצות מעשיות הנוגעות לבריאות נפשית ופיזית. הוא מציין, למשל, ש”חיי בשרים לב מרפא”, כלומר לב שקט ורגוע מביא חיים לאדם (משלי י״ד:30). המקרא גם מזהיר: ”לתאווה יבקש נפרד; בכל תושייה יתגלע”, דהיינו המתבודד מבקש את תאוותו שלו ודוחה כל חוכמה מעשית (משלי י״ח:1). כמו כן, הוא מציין ש”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח).
מה חושפים מחקרים: רוגע, קשרי ידידות חזקים ונדיבות יכולים לתרום לבריאותך. כתב העת של האיגוד האמריקני לרפואה מציין: ”גברים שנוהגים להתפרץ מוּעדים פי שניים ללקות בשבץ מוחי בהשוואה לגברים ששולטים ברוחם”. על־פי מחקר בן עשר שנים שנערך באוסטרליה, לקשישים בעלי ”קשרים רבים יותר עם ידידים וחברים קרובים” היו סיכויים גבוהים יותר להאריך ימים. וב־2008 הגיעו חוקרים מקנדה ומארצות־הברית למסקנה ש”משמח יותר להוציא כסף על אחרים מאשר להוציא כסף על עצמך”.
מה דעתך? האם היית בוטח בעצות הנוגעות לענייני בריאות מתוך ספר אחר שכתיבתו הושלמה לפני קרוב ל־000,2 שנה? או האם המקרא מיוחד במינו?
[קטע מוגדל בעמוד 8]
”המקרא כל כך מושך אותי... כיוון שהוא מכיל עצות רפואיות מצוינות”. (ד״ר הווארד קלי, ממייסדי בית־הספר לרפואה באוניברסיטת ג׳ונס הופקינס)