מנקודת המבט המקראית
האם כדאי להיות רודף שלום?
בדרשתו המפורסמת ביותר אמר ישוע המשיח: ”אשרי רודפי שלום”. עוד אמר: ”אשרי הענווים, כי הם יירשו את הארץ” (מתי ה׳:5, 9). אין די בשלום עם הסביבה ובשלווה פנימית כדי להיקרא רודף שלום. אדם רודף שלום פועל מיוזמתו לטובת אחרים וחותר לקידום השלום.
האם דבריו של ישוע המובאים לעיל מעשיים בימינו? יש הסבורים שכדי להצליח כיום בעולם צריך להפגין שרירים ולנהוג בתוקפנות ואפילו באלימות. האם זה חכם להשיב באותו מטבע, כלומר, תוקפנות תחת תוקפנות? או האם כדאי להיות רודף שלום? הבה נראה שלוש סיבות לכך שראוי להקדיש מחשבה לדבריו של ישוע: ”אשרי רודפי שלום”.
◼ לב שקט ”חיי בשרים לב מרפא [שקט]”, נאמר במשלי י״ד:30. דו״חות רפואיים רבים מצביעים על כך שכעס ועוינות עלולים לגרום לשבץ מוחי ולהתקפי לב. כתב עת רפואי שהתייחס לאחרונה לחולי לב השווה התפרצויות זעם לרעל וציין ש”כעס רב עלול להוביל למחלות קשות”. רודפי שלום, לעומת זאת, יכולים לפתח ’לב מרפא’.
דוגמה לכך הוא ג׳ים בן ה־61 המלמד כיום את המקרא בקרב אוכלוסייה וייטנאמית. הוא מספר: ”בשש שנים בצבא ובשלוש תקופות שירות בווייטנאם, חוויתי על בשרי אלימות, כעס ותסכול. עברי רדף אותי והדיר שינה מעיניי. בתוך זמן קצר סבלתי ממחלות עצבים ובעיות בקיבה”. מהיכן באה ההקלה? הוא משיב: ”למדתי את המקרא בעזרת עדי־יהוה וחיי ניצלו. לאחר שלמדתי על מטרת אלוהים לכונן עולם חדש ושליו וראיתי כיצד אוכל ללבוש את ’האדם החדש’, זכיתי ללב שקט. כתוצאה מכך חל שיפור ניכר במצבי הבריאותי” (אפסים ד׳:22–24; ישעיהו ס״ה:17; מיכה ד׳:1–4). רבים אחרים למדו מניסיונם האישי שרדיפת שלום יכולה לתרום לבריאות הרגשית, הגופנית והרוחנית (משלי ט״ו:13).
◼ יחסים מאושרים יותר רדיפת שלום תורמת ליחסינו עם הזולת. המקרא מציין שיש ’להסיר’ ”חמה וכעס וצעקה וגידוף וכל רשעה” (אפסים ד׳:31). אנשים הנוהגים בתוקפנות גורמים לאחרים להתרחק מהם ומוצאים את עצמם בודדים, בלי חברים שאפשר לסמוך עליהם. הכתוב במשלי ט״ו:18 מציין: ”איש חמה יגָרה מדון, וארך אפיים ישקיט ריב”.
אנדי, זקן־קהילה בן 42 מהעיר ניו־יורק, גדל בסביבה אלימה. הוא אומר: ”בגיל שמונה הכניסו אותי לזירה ואימנו אותי להתאגרף. היריבים שלי לא נתפסו בעיניי כבני אדם. מה שעבר לי בראש היה ’הכה או תוכה’. עד מהרה הצטרפתי לכנופייה. היינו מעורבים בהרבה קטטות רחוב. כיוונו אקדחים לראשי ואיימו עליי בסכינים. רוב קשרי החברות שלי היו בעייתיים והתבססו על פחד”.
מה גרם לאנדי לרדוף שלום? הוא מספר: ”יום אחד ביקרתי באסיפה באולם המלכות של עדי־יהוה ומייד חשתי באהבה ששררה שם בין האנשים. התחלתי מאז להתרועע עם אותם אנשים שוחרי שלום והדבר עזר לי לפתח לב שקט. בסופו של דבר השתחררתי מדרכי החשיבה הישנות שלי ויצרתי הרבה קשרי ידידות מתמשכים”.
◼ תקווה לעתיד הסיבה החשובה ביותר לרדיפת שלום היא הכבוד וההוקרה לרצונו הגלוי של בוראנו. המקרא, דברו של אלוהים, מעודד: ”בקש שלום ורדפהו” (תהלים ל״ד:15). אם נכיר בקיומו של יהוה אלוהים וכמו כן נלמד את דברו המחיה ונציית לו, נוכל לרקום עימו יחסי ידידות אישיים. בזכות יחסים הדוקים אלה נזכה ב”שלום אלוהים”, שלוות נפש עילאית שאינה תלויה בקשיי החיים (פיליפים ד׳:6, 7).
בנוסף לכך, אם נרדוף שלום נראה ליהוה איזה מין אנשים ברצוננו להיות. אנו יכולים להוכיח לאלוהים כבר עכשיו שמקומנו בעולם החדש והשליו שהבטיח. כאשר יסיר אלוהים את הרֶשע ויאפשר, כפי שישוע אמר, לענווים ’לרשת ארץ’, נוכל להיות שם ולראות זאת. איזה גמול נפלא! (תהלים ל״ז:10, 11; משלי ב׳:20–22).
הערך המעשי הטמון בדברי ישוע ”אשרי רודפי שלום” נראה בבירור. יהיו לנו לב שקט, יחסים מלאי תוכן ותקווה איתנה לעתיד. ברכות אלו יהיו מנת חלקנו אם נעשה כל שביכולתנו ’לחיות בשלום עם כל אדם’ (רומים י״ב:18).
[תמונות בעמוד 28]
”חל שיפור ניכר במצבי הבריאותי” (ג׳ים).
[תמונות בעמוד 29]
”יצרתי הרבה קשרי ידידות מתמשכים” (אנדי).