אמרותיו של ישוע תורמות לאושרנו
”[ישוע] עלה במעלה ההר... ותלמידיו ניגשו אליו. פתח פיו ולימד אותם” (מתי ה׳:1, 2).
1, 2. (א) באילו נסיבות נשא ישוע את דרשת ההר? (ב) כיצד פתח ישוע את דרשתו?
היה זה בשנת 31 לספירה. למשך זמן קצר קטע ישוע את מסע הבישור שלו בגליל על מנת לחוג את חג הפסח בירושלים (יוח׳ ה׳:1). בשובו אל הגליל, התפלל לילה שלם לאלוהים שידריך אותו בבחירת 12 שליחים. למחרת ריפא ישוע את החולים והתקהל סביבו עם רב. הוא ישב על צלע הר יחד עם תלמידיו ועם אנשים נוספים והחל ללמד (מתי ד׳:23 עד ה׳:2; לוקס ו׳:12–19).
2 בפתח דרשתו — דרשת ההר — הראה ישוע שאושר נובע מיחסים טובים עם אלוהים. (קרא מתי ה׳:1–12.) אושר הוא ’הרגשה טובה הנעה מתחושת סיפוק ועד שמחה עילאית’. תשעת משפטי ה”אשרי” שאמר ישוע מבליטים מדוע המשיחיים מאושרים, והם מועילים לנו כיום ממש כשם שהועילו לפני קרוב ל־000,2 שנה. נבחן אותם כעת אחד לאחד.
”המודעים לצורכּם הרוחני”
3. מהי מודעות לצורך הרוחני?
3 ”אשרי עניי הרוח [”המודעים לצורכּם הרוחני”, ע״ח], כי להם מלכות השמיים” (מתי ה׳:3). ”המודעים לצורכּם הרוחני” מכירים בכך שהם עניים רוחנית ושהם זקוקים לרחמי אלוהים.
4, 5. (א) מדוע מאושרים המודעים לצורכם הרוחני? (ב) כיצד נוכל לספק את צורכנו הרוחני?
4 מי שמודעים לצורכם הרוחני מאושרים, ”כי להם מלכות השמיים”. תלמידיו הקדומים של ישוע קיבלו אותו כמשיח, ובכך נפתחה בפניהם האפשרות לשלוט יחד איתו במלכות אלוהים השמימית (לוקס כ״ב:28–30). בין אם תקוותנו האישית היא להיות יורשים שותפים למשיח בשמיים ובין אם אנו נושאים עינינו לחיי נצח בגן עדן עלי אדמות תחת שלטון המלכות, נוכל להיות מאושרים אם נהיה מודעים כליל לצורכנו הרוחני ואם נהיה ערים לגמרי לתלות שיש לנו באלוהים.
5 לא הכול מודעים לצורכם הרוחני מכיוון שרבים חסרי אמונה ואינם מעריכים דברים קדושים (תסל״ב ג׳:1, 2; עב׳ י״ב:16). לסיפוק צורכנו הרוחני עלינו בין היתר ללמוד בשקדנות את המקרא, להשתתף השתתפות נלהבת בפעילות עשיית התלמידים ולנכוח בקביעות באסיפות המשיחיות (מתי כ״ח:19, 20; עב׳ י׳:23–25).
אבלים אך ’מאושרים’
6. מי הם ”האבלים”, ומדוע הם ’מאושרים’?
6 ”אשרי האבלים, כי הם ינוחָמו” (מתי ה׳:4). ”האבלים” דומים לאנשים ”המודעים לצורכם הרוחני”. אין הם אבלים במובן זה שהם מתלוננים על מר גורלם. הם אבלים, כלומר עצובים, על מצבם כחוטאים ועל התנאים השוררים בעקבות אי־שלמותו של האדם. מדוע אבלים אלו ’מאושרים’? מפני שהם מאמינים באלוהים ובמשיח ומפני שיחסיהם הטובים עם יהוה מעניקים להם נחמה (יוח׳ ג׳:36).
7. מה עלינו לחוש באשר לעולם השטן?
7 האם אנחנו אבלים באופן אישי על הרשעות המשתוללת בעולמו של השטן? מה אנו חשים באמת לגבי מה שיש לעולם הזה להציע? השליח יוחנן כתב: ”כל אשר בעולם — תאוות בשרים, תאוות העיניים וגאוות הנכסים — לא מן האב הוא כי אם מן העולם” (יוח״א ב׳:16). אך מה עלינו לעשות אם אנו חשים ש”רוח העולם” — הכוח המניע השולט בחברה האנושית המתנכרת לאלוהים — שוחקת את רוחניותנו? עלינו להתפלל מעומק הלב, ללמוד את דבר־אלוהים ולבקש את עזרת הזקנים. אם נתקרב ליהוה נמצא ’נחמה’, ולא משנה באילו קשיים ניתקל (קור״א ב׳:12; תהל׳ קי״ט:52; יעקב ה׳:14, 15).
”רכי המזג” מאושרים בהחלט!
8, 9. כיצד נוהגים רכי המזג, ומדוע הם מאושרים?
8 ”אשרי הענווים [”רכי המזג”, ע״ח], כי הם יירשו את הארץ” (מתי ה׳:5). רכות מזג אינה רומזת על חולשה או על עדינות מעוּשה. אם נהיה רכי מזג, נראה ענווה שתבוא לידי ביטוי בעשיית רצון יהוה ובקבלת הדרכתו. רכות מזג תקבל ביטוי גם ביחס שלנו כלפי אחינו לאמונה וכלפי הזולת. ענווה זו עולה בקנה אחד עם עצותיו של השליח פאולוס (קרא רומים י״ב:17–19).
9 מדוע מאושרים רכי המזג? כי הם ”יירשו את הארץ”, אמר ישוע שהיה בעצמו רך מזג. הוא היורש העיקרי של הארץ (תהל׳ ב׳:8; מתי י״א:29; עב׳ ב׳:8, 9). זאת ועוד, ”יורשים” רכי מזג ”השותפים למשיח” יורשים איתו את הארץ (רומ׳ ח׳:16, 17). בתחום הארצי של מלכותו של ישוע, ייהנו ענווים רבים אחרים מחיי נצח (תהל׳ ל״ז:10, 11).
10. כיצד חוסר רכות מזג מצידנו עלול להשפיע על כשירותנו לקבלת זכויות שירות ועל יחסינו עם הזולת?
10 עלינו להיות רכי מזג כדוגמת ישוע. אך מה אם אנו מוכרים כנמהרים לריב? אגרסיביות ועוינות עלולות לגרום לאנשים להירתע מאיתנו. אח הרוצה לשאת בתפקידי אחריות בקהילה, ויחד עם זאת מתנהג כאדם נמהר לריב, לא יכשר לתפקיד (טימ״א ג׳:1, 3). פאולוס אמר לטיטוס להזכיר שוב ושוב למשיחיים בכרתים ”לחדול ממריבות, להיות נוחים לבריות ולהתנהג בענווה [”ברכות”, ע״ח] עם כל אדם” (טיט׳ ג׳:1, 2). רכות מזג בהחלט מהווה ברכה לאחרים!
הם רעבים ”לצדקה”
11–13. (א) מה פשר הדבר להיות רעבים וצמאים לצדקה? (ב) כיצד הרעבים והצמאים לצדקה ’שובעים’?
11 ”אשרי הרעבים והצמאים לצדק [”לצדקה”, ע״ח], כי הם ישבָּעו” (מתי ה׳:6). ה”צדקה” שעליה דיבר ישוע מתבטאת בעשיית הדבר הנכון בהתאם לרצון אלוהים ולמצוותיו. מחבר התהלים אמר ש’גרסה נפשו לתאבה’ אל משפטי הצדקה של אלוהים, כלומר שהוא השתוקק להם (תהל׳ קי״ט:20). האם אנחנו מוקירים את הצדקה עד כדי כך שאנו רעבים וצמאים אליה?
12 ישוע אמר שהרעבים והצמאים לצדקה יהיו מאושרים כי הם ”ישבָּעו”. הדבר התאפשר לאחר חג השבועות 33 לספירה, כי אז החלה רוח קודשו של יהוה לתת לעולם ’הוכחות’ משכנעות על אודות צדקה (יוח׳ ט״ז:8). באמצעות רוח הקודש, הניע אלוהים אנשים שונים לכתוב את כתבי־הקודש המשיחיים המועילים מאוד ”לחינוך במעגלי צדק” (טימ״ב ג׳:16). בעזרת רוחו של אלוהים אנו גם מסוגלים ”ללבוש את האדם החדש הנברא כדמות אלוהים בצדקה... של אמת” (אפ׳ ד׳:24). זה אכן מנחם לדעת שכל המתחרטים על חטאיהם ומבקשים מחילה על בסיס קורבן הכופר של ישוע, יכולים לזכות למעמד של צדקה לפני אלוהים (קרא רומים ג׳:23, 24).
13 אם אנחנו נמנים עם בעלי התקווה הארצית, אזי רעבוננו וצמאוננו לצדקה יבואו לגמרי על סיפוקם בחיי נצח בתנאים צודקים עלי אדמות. בינתיים, הבה נהיה נחושים לחיות על־פי אמות המידה של יהוה. ישוע אמר: ”בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו [של אלוהים]” (מתי ו׳:33). אם נעשה כן, יימלאו ידינו בעשייה רוחנית וליבנו יוצף באושר אמיתי (קור״א ט״ו:58).
מדוע ”הרחמנים” מאושרים
14, 15. כיצד נוכל לנהוג ברחמים, ומדוע ”הרחמנים” מאושרים?
14 ”אשרי הרחמנים, כי הם ירוחמו” (מתי ה׳:7). ”הרחמנים” פועלים מתוך חמלה כלפי הזולת. ישוע הקל בדרך נס את סבלם של רבים מפני שנכמרו רחמיו עליהם (מתי י״ד:14). אדם הסולח לרעהו שחטא לו, כפי שיהוה סולח ברוב רחמיו למתחרטים, נוהג במידת הרחמים (שמ׳ ל״ד:6, 7; תהל׳ ק״ג:10). זו אחת הדרכים לנהוג ברחמים. גם במילים ובמעשים טובים נוכל לגמול חסד למי שהחיים לא האירו להם פנים. דרך טובה נוספת לנהוג ברחמים היא לשתף את הזולת בָּאמת המקראית. בראותו המון רב, נכמרו רחמי ישוע עליהם והוא ”החל ללמד אותם דברים רבים” (מר׳ ו׳:34).
15 אנו בהחלט מסכימים עם דבריו של ישוע: ”אשרי הרחמנים, כי הם ירוחמו”. אם ננהג ברחמים עם רעינו, סביר להניח שהם ישיבו לנו באותו מטבע. הרחמים שאנו מגלים כלפי הזולת יתנשאו על הדין במובן זה שאלוהים ינהג בנו לפנים משורת הדין (יעקב ב׳:13). סליחת חטאים וחיי נצח מצפים אך ורק לרחמנים (מתי ו׳:15).
מדוע ’ברי הלבב’ מאושרים
16. מה פירוש הדבר להיות ”ברי לבב”, וכיצד ברי הלבב ”יראו את אלוהים”?
16 ”אשרי ברי לבב, כי הם יראו את אלוהים” (מתי ה׳:8). אם נהיה ”ברי לבב”, יאפיין הטוהר בבירור את חיבותינו, רצונותינו ומניעינו. אנחנו נפגין ”אהבה הנובעת מלב טהור” (טימ״א א׳:5). אם נהיה נקיים מבפנים, נוכל ’לראות את אלוהים’. אין זה אומר בהכרח לראות את יהוה פשוטו כמשמעו, שהרי אלוהים אמר: ”לא יראַני האדם וחי” (שמ׳ ל״ג:20). עם זאת, ישוע שיקף באופן מושלם את אישיותו של אלוהים, ולכן רשאי היה לומר: ”הרואה אותי ראה את האב” (יוח׳ י״ד:7–9). כעובדי יהוה עלי אדמות, אנו יכולים ’לראות את אלוהים’ במעשים שהוא עושה לתועלתנו (איוב מ״ב:5). ראייתם של המשיחיים המשוחים את אלוהים מגיעה לשיאה כאשר הם מוקמים לתחייה כיצורים רוחניים ורואים באופן ממשי את אביהם השמימי (יוח״א ג׳:2).
17. אם נהיה ברי לבב, איזו השפעה תהיה לכך עלינו?
17 אדם בר לבב נקי מבחינה מוסרית ורוחנית, ועל כן אינו מהרהר בדברים הטמאים בעיני יהוה (דה״א כ״ח:9; יש׳ נ״ב:11). אם נהיה ברי לבב, דברינו ומעשינו יהיו טהורים ולא יהיה שמץ של צביעות בשירותנו את יהוה.
’רודפי השלום’ הופכים לבני אלוהים
18, 19. כיצד נוהגים ’רודפי השלום’?
18 ”אשרי רודפי שלום, כי בני אלוהים ייקרֵאו” (מתי ה׳:9). ’רודפי השלום’ ניכרים במה שהם עושים ובמה שאין הם עושים. אם אנחנו מסוג האנשים שעליהם דיבר ישוע, אזי איננו ’גומלים לאיש רעה תחת רעה’ אלא ’בכל עת חותרים להיטיב’ עם הזולת (תסל״א ה׳:15).
19 כדי להיכלל בין רודפי השלום, אנו נדרשים לפעול לקידום השלום. רודפי שלום לא יעשו דבר ש’יפריד אלוף’, כלומר יסכסך בין חברים (מש׳ ט״ז:28). לכן אנו נוקטים צעדים מעשיים כדי ’לרדוף שלום עם כל אדם’ (עב׳ י״ב:14).
20. מי הם ”בני אלוהים” כיום, ומי עוד יהפכו לבניו?
20 רודפי השלום מאושרים כי ”בני אלוהים ייקראו”. משיחיים משוחים נאמנים אומצו על־ידי יהוה והם ”בני אלוהים”. הם כבר ביחסים קרובים עם יהוה כבניו מפני שהם מאמינים במשיח ועובדים במסירות את ”אלוהי האהבה והשלום” (קור״ב י״ג:11; יוח׳ א׳:12). גם אנשי ה’צאן האחרות’ של ישוע הם רודפי שלום. מה לגביהם? ישוע יהיה עבורם ל”אביעד” בתקופת מלכותו בת אלף השנים. אך בסופה ישית את עצמו תחת יהוה, והם יהפכו לבני אלוהים במלוא מובן המילה (יוח׳ י׳:16; יש׳ ט׳:5; רומ׳ ח׳:21; קור״א ט״ו:27, 28).
21. כיצד ננהג אם ’נחיה מן הרוח’?
21 אם ’נחיה מן הרוח’, תהיה רדיפת השלום מבין תכונותינו הבולטות. לא ’נתגרה איש ברעהו’ (גל׳ ה׳:22–26). תחת זאת, נעשה כל מאמץ ’לחיות בשלום עם כל אדם’ (רומ׳ י״ב:18).
נרדפים אך מאושרים!
22–24. (א) מדוע מאושרים הנרדפים בגלל הצדק? (ב) במה נדון בשני המאמרים הלימודיים הבאים?
22 ”אשרי הנרדפים בגלל הצדק, כי להם מלכות השמיים” (מתי ה׳:10). ישוע הרחיב בנושא והוסיף: ”אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם ויעלילו עליכם בגללי. שימחו וגילו, כי שכרכם רב בשמיים; הרי כך רדפו את הנביאים שהיו לפניכם” (מתי ה׳:11, 12).
23 כמו הנביאים בימי קדם, יודעים המשיחיים שגם הם צפויים להירדף ולהיות מושא לחרפות ולעלילות שווא — והכול ”בגלל הצדק”. אולם, כשאנחנו מחזיקים מעמד בנאמנות אל מול הקשיים האלה, אנו מרוצים מכך שאנו עושים את רצון יהוה ומסבים לו כבוד (פט״א ב׳:19–21). סבלותינו אינם יכולים לגרוע מן השמחה שיש לנו ושתהיה לנו מעצם היותנו משרתי יהוה. אין בכוחם להמעיט לא מן האושר שיהיה למשוחים כמלכים השותפים למשיח במלכות שמיים ולא מן השמחה שתהיה לנתיני המלכות הארציים כיורשי חיי עולם. ברכות אלו הן עדות לחסד אלוהים, לטובו ולרוחב ליבו.
24 יש עוד הרבה מה ללמוד מדרשת ההר. חלק מעצותיו של ישוע המשיח יידונו בשני המאמרים הלימודיים הבאים. הבה נראה כיצד נוכל ליישמן.
השב על השאלות
• מדוע מאושרים ”המודעים לצורכם הרוחני”?
• מאילו סיבות מאושרים ”רכי המזג”?
• מדוע מאושרים המשיחיים על אף הרדיפות?
• איזה ממשפטי ה”אשרי” שאמר ישוע מרשים אותך במיוחד?
[תמונה בעמוד 7]
תשעת משפטי ה”אשרי” שאמר ישוע מועילים כיום כבעבר
[תמונה בעמוד 8]
אחת הדרכים הטובות לנהוג ברחמים היא לשתף את הזולת בָּאמת המקראית