כיצד עלינו להתייחס לזולת?
”מה שתרצו שיעשו לכם בני אדם, כן תעשו להם גם אתם” (לוקס ו׳:31).
1, 2. (א) מהי דרשת ההר? (ב) במה נדון במאמר זה ובמאמר הבא?
ישוע המשיח היה המורה הגדול במלוא מובן המילה. כאשר ביקשו אויביו הדתיים לעוצרו חזרו המשרתים בידיים ריקות ואמרו: ”מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה” (יוח׳ ז׳:32, 45, 46). אחד הנאומים חוצבי הלהבות שנשא ישוע היה דרשת ההר. הדרשה מובאת בפרקים ה׳ עד ז׳ בספר הבשורה על־פי מתי, ופרטים דומים מופיעים בלוקס ו׳:20–49.a
2 סביר להניח שהמשפט המוכר ביותר בדרשת ההר היא הממרה הקרויה בשפות רבות ”כלל הזהב”. כלל זה נוגע לדרך שבה אנו מתייחסים לזולת. ישוע אמר: ”מה שתרצו שיעשו לכם בני אדם, כן תעשו להם גם אתם” (לוקס ו׳:31). ישוע בהחלט היטיב עם הזולת! הוא ריפא חולים ואפילו הקים מתים. ואולם, כל מי שקיבל את הבשורה הטובה שבישר ישוע בורך באופן מיוחד. (קרא לוקס ז׳:20–22.) בתור עדיו של יהוה אנו שמחים מאוד להשתתף בפעילות דומה של הכרזת מסר המלכות (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). במאמר זה ובמאמר הבא נדון במה שאמר ישוע על פעילות זו. כמו כן נבחן פרטים נוספים מתוך דרשת ההר הנוגעים לאופן שבו עלינו להתייחס לזולת.
הייה רך מזג
3. מהי רכות מזג?
3 ישוע אמר: ”אשרי הענווים [רכי המזג, ע״ח], כי הם יירשו את הארץ” (מתי ה׳:5). רכות מזג אינה מעידה כהוא זה על חולשה. זוהי עדינות שאנו מבטאים כמצוות אלוהים. רכות זו משתקפת ביחסנו לזולת. למשל, ’אין אנו משלמים לאיש רעה תחת רעה’ (רומ׳ י״ב:17–19).
4. מדוע מאושרים רכי המזג?
4 מאושרים רכי המזג כי ”הם יירשו את הארץ”. ישוע שהיה רך מזג ”ונמוך רוח” הוא ”יורש כול”, ומכאן שהוא היורש העיקרי של הארץ (מתי י״א:29; עב׳ א׳:2; תהל׳ ב׳:8). נובא כי יהיו ל”בן האדם”, המשיח, שותפים לשלטון במלכות השמיים (דנ׳ ז׳:13, 14, 21, 22, 27). 000,144 משיחיים משוחים רכי מזג, ”יורשים השותפים למשיח”, נועדו לרשת עם ישוע את הארץ (רומ׳ ח׳:16, 17; ההת׳ י״ד:1). רכי מזג נוספים יבורכו בחיי נצח בתחומה הארצי של המלכות (תהל׳ ל״ז:11).
5. איזו השפעה תהיה עלינו אם ננהג ברכות כדוגמת המשיח?
5 סביר להניח שאם נהיה קשי מזג, נעמיד את סבלנותם של אחרים למבחן ונרחיק אותם מעלינו. אך אם ננהג ברכות, כדוגמת המשיח, נהיה משיחיים המשרים סביבם אווירה נעימה ותורמים לבניית אחיהם. רכות מהווה חלק מן הפרי שתניב בנו רוחו הפעילה של אלוהים בתנאי ש’נחיה ונתהלך על־פי הרוח’. (קרא גלטים ה׳:22–25.) אנו ללא ספק רוצים להימנות בין רכי המזג המודרכים על־ידי רוח יהוה!
”אשרי הרחמנים”!
6. באילו תכונות ראויות לציון מתאפיינים ”הרחמנים”?
6 ישוע הוסיף ואמר בדרשת ההר: ”אשרי הרחמנים, כי הם ירוחמו” (מתי ה׳:7). ”הרחמנים” נוהגים בחמלה, בטוב לב ובהתחשבות עם מי שלא שפר חלקם בחיים. ישוע ”נתמלא רחמים” למראה סבלות האנשים והקל עליהם באורח נס (מתי י״ד:14; כ׳:34). מכאן שהחמלה וההתחשבות צריכות להניע אותנו לנהוג ברחמים (יעקב ב׳:13).
7. מה עשה ישוע כביטוי לרחמיו?
7 בדרכו אל מקום מנוחה, הגיע אל ישוע המון רב של אנשים. ”נכמרו רחמיו עליהם, כי היו כצאן אשר אין להם רועה”. משום כך ”הוא החל ללמד אותם דברים רבים” (מר׳ ו׳:34). עד כמה משמח לחלוק כדוגמת ישוע את מסר המלכות עם הזולת ולספר להם על רחמיו הרבים של אלוהים!
8. מדוע מאושרים הרחמנים?
8 מאושרים הרחמנים כי הם ’מרוחמים’. כשאנו נוהגים חמלה באחרים, הם בדרך כלל משיבים לנו באותה מטבע (לוקס ו׳:38). גדולה מזו, ישוע אמר: ”אם תסלחו לבני אדם על חטאותיהם, גם אביכם שבשמיים יסלח לכם” (מתי ו׳:14). רק הרחמנים ימצאו את האושר הנובע מסליחת חטאיהם ומיחסים טובים עם אלוהים.
מדוע ’רודפי השלום’ מאושרים
9. כיצד ננהג אם נרדוף שלום?
9 בהצביעו על גורם נוסף לאושר, אמר ישוע: ”אשרי רודפי שלום, כי בני אלוהים ייקראו” (מתי ה׳:9). אם נרדוף שלום לא ניטול חלק בכל דבר העלול ’להפריד אלוף’, כלומר לסכסך בין חברים — כגון נקיטת לשון הרע — ולא נתייחס לכך בסלחנות (מש׳ ט״ז:28). נרדוף שלום עם זולתנו בקהילה המשיחית ומחוצה לה, הן במילים והן במעש (עב׳ י״ב:14). במיוחד נעשה כל מאמץ להימצא בשלום עם יהוה אלוהים (קרא פטרוס א׳. ג׳:10–12).
10. מדוע מאושרים ’רודפי השלום’?
10 ישוע אמר שמאושרים ’רודפי השלום, כי בני אלוהים ייקראו’. המשיחיים המשוחים מאמינים בישוע כמשיח, ותודות לכך מקבלים ”תוקף להיות בנים לאלוהים” (יוח׳ א׳:12; פט״א ב׳:24). מה באשר לרודפי השלום, חברי ה’צאן האחרות’ של ישוע? הוא יהיה להם ל”אביעד” במהלך אלף שנות שלטונו עם שותפיו במלכות שמיים (יוח׳ י׳:14, 16; יש׳ ט׳:5; ההת׳ כ׳:6). בסוף אלף השנים יהפכו רודפי שלום אלה לילדיו הארציים של אלוהים במלוא מובן המילה (קור״א ט״ו:27, 28).
11. כיצד ננהג בזולת אם ניתן ל”חוכמה אשר ממעל” להנחות את צעדינו?
11 כדי שנוכל ליהנות מיחסי קרבה עם יהוה, ”אלוהי השלום”, עלינו לחקות את תכונותיו, וביניהן רדיפת שלום (פיל׳ ד׳:9). אם ניתן ל”חוכמה אשר ממעל” להנחות את צעדינו ננהג בדרכי שלום (יעקב ג׳:17). כך נהיה מאושרים.
”יאר נא אורכם”
12. (א) מה אמר ישוע בנוגע לאור רוחני? (ב) כיצד נוכל להאיר את אורנו?
12 הדרך הטובה ביותר להיטיב עם הזולת היא לעזור להם לקבל אור רוחני מאת אלוהים (תהל׳ מ״ג:3). ישוע כינה את תלמידיו ”אור העולם” והאיץ בהם להאיר את אורם למען יראו האנשים את ’מעשיהם הטובים’ כלפי הזולת. מעשיהם יגיהו אור רוחני על ”בני אדם”, כלומר יועילו לאנושות. (קרא מתי ה׳:14–16.) כיום, אנו מאירים אורנו בעשיית טוב לבריות ובהכרזת הבשורה ”בכל העולם”, דהיינו ”לכל הגויים” (מתי כ״ו:13; מר׳ י״ג:10). איזו זכות גדולה!
13. מה לא נעלם מעיני הבריות?
13 ”עיר שוכנת על הר אינה יכולה להיסתר”, אמר ישוע. עיר הממוקמת על הר חשופה לעיני כול. באופן דומה, מעשינו הטובים כמבשרי מלכות, והתכונות המאפיינות אותנו כמו מתינות וטוהר אינם נעלמים מעיני הבריות (טיט׳ ב׳:1–14).
14. (א) כיצד פעלו המנורות במאה הראשונה? (ב) באיזה מובן אין אנו מסתירים את האור הרוחני תחת ”כלי”?
14 ישוע אמר שלא שמים מנורה תחת כלי אלא על כַּן כדי שתאיר לכל באי הבית. במאה הראשונה היו רוב המנורות עשויות חרס ובהן פתילה ששאבה נוזל בערה כלשהו (לרוב שמן זית) להזנת הלהבה. לרוב, הניחו את המנורה על כן מעץ או מתכת כדי ש”תאיר לכל באי הבית”. לא נהוג היה להדליק מנורה ולשים אותה תחת ”כלי”.b ישוע לא רצה שתלמידיו יסתירו כביכול את אורם הרוחני תחת כלי. עלינו אפוא להאיר את אורנו ולעולם לא להרשות להתנגדות או לרדיפות לגרום לנו להסתיר את האמת המקראית או לשמור אותה לעצמנו.
15. כיצד ’מעשינו הטובים’ משפיעים על בני אדם?
15 לאחר שישוע דיבר על מנורה מאירה, אמר לתלמידיו: ”כך יאר נא אורכם לפני בני אדם, למען יראו את מעשיכם הטובים ויכבדו את אביכם שבשמיים”. יש שבזכות ’מעשינו הטובים’ ’מכבדים’ את אלוהים במובן זה שהופכים למשרתיו. זהו בהחלט תמריץ עבורנו להמשיך להאיר ”כמאורות בעולם”! (פיל׳ ב׳:15).
16. מה עלינו לעשות כ”אור העולם”?
16 בהיותנו ”אור העולם” עלינו להיות מעורבים בהכרזת בשורת המלכות ובעשיית תלמידים. אולם אין די בכך. ”התנהגו נא כבני האור”, כתב השליח פאולוס, ”כי פרי האור הוא כל טוב וכל צדקה ואמת” (אפ׳ ה׳:8, 9). עלינו להיות מופת בהתנהגות המעידה על יראת שמיים וכך להיות כמקורות אור. הכרחי שנתייחס בכובד ראש לעצתו של השליח פטרוס: ”היטיבו את דרכיכם בגויים, כדי שיתבוננו במעשיכם הטובים ויהללו את אלוהים ביום פקודה על אותם הדברים שבגללם השמיצו אתכם כעושי רעה” (פט״א ב׳:12). אך מה ניתן לעשות אם נוצרת מתיחות בין אחים לאמונה?
’לך להתרצות לאחיך’
17–19. עד כמה חשוב ליישר את ההדורים עם אח לאמונה, וכיצד הראה ישוע את חשיבות העניין?
17 בדרשת ההר הזהיר ישוע את תלמידיו מפני נטירת טינה ובוז כלפי אח לאמונה. תחת זאת, היה עליהם למהר להתפייס עם האח הפגוע. (קרא מתי ה׳:21–25.) בחן את עצתו של ישוע בכובד ראש. מה היה עליך לעשות אם רצית להקריב קורבן ולפני המזבח נזכרת שיש לאחיך דבר נגדך? היית אמור לעזוב את קורבנך לפני המזבח וללכת להתרצות לאחיך. אחר כך, יכולת לחזור ולהקריב את קורבנך.
18 לקורבנות בעלי חיים שהוקרבו ליהוה בבית המקדש הייתה חשיבות רבה. תורת משה ציוותה על בני ישראל להקריב קורבנות כחלק מעבודתם את אלוהים. אך אם נזכרת שיש לאחיך דבר נגדך, היה דחוף יותר ליישב את הבעיה מאשר להקריב את קורבנך. ישוע אמר: ”עזוב את קורבנך שם לפני המזבח ולך תחילה להתרצות לאחיך ואחר כך בוא והקרב את קורבנך”. התפייסות עם אח לאמונה קיבלה קדימות על פני קיום מצוות הקרבת קורבנות.
19 ישוע לא הגביל את דבריו לקורבן כלשהו או לפגיעה מסוימת. על כן, מי שרצה להקריב קורבן מכל סוג שהוא צריך היה לדחות זאת אם נזכר שיש לאחיו דבר נגדו. היה עליו לעזוב את הקורבן ”לפני המזבח” בחצר הכוהנים בבית המקדש. לאחר יישור ההדורים יכול היה הפוגע לחזור ולהקריב את קורבנו.
20. מדוע חשוב שנמהר להתפייס עם אחינו אם אנו כועסים עליו?
20 מנקודת מבטו של אלוהים, יחסינו עם אחינו מהווים חלק חשוב בדת האמת. קורבנות בעלי חיים היו חסרי משמעות בעיני יהוה אם המקריבים לא התייחסו לרעיהם כראוי (מיכה ו׳:6–8). לכן עודד ישוע את תלמידיו ’למהר להתפייס’ (מתי ה׳:25). באותו אופן, כתב פאולוס: ”ריגזו ואל תחטאו; אל תשקע השמש על כעסכם, ואל תיתנו מקום לשטן” (אפ׳ ד׳:26, 27). אם אנחנו כועסים מסיבה מוצדקת, עלינו לפעול במהרה ליישור ההדורים ולא להישאר כעוסים שמא נשחק לידיו של השטן (לוקס י״ז:4, 3).
כבד את רעך בכל עת
21, 22. (א) כיצד נוכל ליישם הלכה למעשה את עצותיו של ישוע? (ב) מה נבחן במאמר הבא?
21 דיון זה בחלק מן האמירות שאמר ישוע בדרשת ההר צריך לעזור לנו להתייחס לזולת בטוב לב ובכבוד. על אף היותנו לא־מושלמים נוכל ליישם הלכה למעשה את עצותיו של ישוע, מכיוון שלא הוא ולא אבינו השמיימי אינם מצפים מאיתנו לעשות דבר שהוא מעבר ליכולתנו. תפילות, מאמצים כנים ובירכת יהוה אלוהים יעזרו לנו להיות רכי מזג, רחמנים ורודפי שלום. בכוחנו לשקף את האור הרוחני המאיר לתהילת יהוה. יתרה מזו, נוכל להתפייס עם אחינו במקרה הצורך.
22 כדי לעבוד את יהוה כרצוי בעיניו, צריך בין היתר להתייחס כהלכה אל רעינו (מר׳ י״ב:31). במאמר הבא נבחן פרטים נוספים מדרשת ההר שיעזרו לנו להיטיב עם הזולת. על כל פנים, לאחר שבחנו מספר נקודות מתוך הדרשה המרשימה שנשא ישוע, כדאי שנשאל את עצמנו: ”כיצד אני מתייחס לזולת?”
[הערות שוליים]
a מומלץ מאוד שבמהלך הלימוד האישי שלך תקרא את הקטעים הללו לפני שנדון במאמר זה ובמאמר הבא.
b המילה היוונית המתורגמת לכלי משמעה כלי קיבול גדול למדידת כ־9 ליטרים יבש.
השב על השאלות
• כיצד ינהג אדם רך מזג?
• מדוע מאושרים ”הרחמנים”?
• כיצד נוכל להאיר את אורנו?
• מדוע עלינו למהר ’להתרצות לאחינו’?
[תמונה בעמוד 4]
הכרזת מסר המלכות היא מן הדרכים החיוניות להאיר את אורנו
[תמונה בעמוד 5]
על המשיחיים להיות מופת בהתנהגות המעידה על יראת שמיים
[תמונה בעמוד 6]
עשה את מיטבך כדי להתפייס עם אחיך