משרתי יהוה מאושרים
”אשרי המודעים לצורכם הרוחני” (מתי ה׳:3, ע״ח).
1. מהו אושר אמיתי, ועל מה הוא מעיד?
האושר הוא נכס יקר של משרתי יהוה. דוד מחבר התהלים קרא: ”אשרי העם שיהוה אלוהיו” (תהלים קמ״ד:15). האושר הוא תחושת רווחה. האושר העמוק מכול — המגיע עד נבכי נפשנו — נובע מן המודעות לכך שיהוה מברך אותנו (משלי י׳:22). אושר זה מעיד על יחסינו ההדוקים עם אבינו שבשמים ועל כך שאנו עושים את רצונו (תהלים קי״ב:1; קי״ט:1, 2). מעניין לציין שישוע מנה תשע סיבות שבזכותן ראויים אנו להיחשב למאושרים. במאמר זה ובמאמר הבא נבחן את הסיבות לאושר, ונראה עד כמה נוכל להיות מאושרים אם נשרת נאמנה את ”האל המאושר”, יהוה (טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח).
מודעות לצורכנו הרוחני
2. באיזו הזדמנות דיבר ישוע על האושר, ובאילו מילים פתח את דבריו?
2 בשנת 31 לספירה נאם ישוע את אחד הנאומים המפורסמים ביותר בכל הזמנים. נאום זה נקרא דרשת ההר, משום שישוע נשא את דבריו על צלע הר המשקיף אל הכינרת. ספר הבשורה על־פי מתי מדווח: ”כראותו את המון העם עלה במעלה ההר וישב, ותלמידיו ניגשו אליו. פתח פיו ולימד אותם באומרו: ’אשרי המודעים לצורכם הרוחני, כי להם מלכות השמים’”. אם מתרגמים את דברי הפתיחה של ישוע מילה במילה, יהיה הפסוק מנוסח כך: ”אשרי עניי הרוח” או ”אשרי פושטי יד לרוח” (מתי ה׳:1–3, ע״ח; תרגום המלכות בין השיטין; הערת שוליים). בתרגום לאנגלית מודרנית נאמר: ”אשרי המודעים לכך שהם עניים מבחינה רוחנית”.
3. כיצד הענווה תורמת לאושרנו?
3 בדרשה זו שעל מורד ההר הדגיש ישוע כי האושר גדול פי כמה אם קיימת מודעות לצורך הרוחני. משיחיים ענווים, המודעים היטב למצבם החוטא, מפצירים ביהוה שיסלח להם על בסיס קורבן הכופר של המשיח (יוחנן א׳. א׳:9). כך הם מוצאים שלוות נפש ואושר אמיתי. ”אשרי נְשׂוּי פשע, כְּסוּי חֲטָאָה” (תהלים ל״ב:1; קי״ט:165).
4. (א) באילו דרכים נוכל להראות שאנו מודעים לצורכנו הרוחני ולצורכם הרוחני של אחרים? (ב) מה תורם לאושרנו אם אנו מודעים לצורכנו הרוחני?
4 המודעות לצורכנו הרוחני מניעה אותנו לקרוא במקרא יום יום, להיזון ממזון רוחני הניתן ”בעיתו” מטעם ”העבד הנאמן והנבון” ולנכוח בקביעות באסיפות הקהילה (מתי כ״ד:45, דל’; תהלים א׳:1, 2; קי״ט:111; עברים י׳:25). אהבת הרֵע פוקחת את עינינו לצורכי אחרים ודוחקת בנו להיות נלהבים בהטפת בשורת המלכות ובהוראתה (מרקוס י״ג:10; רומים א׳:14–16). הבהרת אמיתות מקראיות לזולת מסבה לנו אושר (מעשי השליחים כ׳:20, 35). המחשבות על התקווה הנפלאה ביחס למלכות ועל הברכות שמלכות זו תביא בכנפיה, מעמיקות את אושרנו. עבור ’העדר הקטן’ המורכב ממשיחיים משוחים, תקוות המלכות משמעה חיי אלמוות בשמים כחלק ממלכות המשיח (לוקס י״ב:32; קורינתים א׳. ט״ו:50, 54). עבור ’הצאן האחרות’ משמעה חיי נצח בגן עדן עלי אדמות כנתיניה של מלכות זו (יוחנן י׳:16; תהלים ל״ז:11; מתי כ״ה:34, 46).
כיצד האבלים יכולים להיות מאושרים
5. (א) מה כוונת המילה ”האבלים”? (ב) כיצד אבלים אלה מתנחמים?
5 במשפט הבא של ישוע הנפתח במילה ”אשרי” יש כביכול סתירה פנימית. הוא אמר: ”אשרי האבלים, כי הם ינוחמו” (מתי ה׳:4). כיצד ייתכן שאדם יתאבל ויהיה מאושר בו זמנית? כדי להבין את דברי ישוע, עלינו לברר לאיזה אֵבל הוא מתכוון. התלמיד יעקב מסביר שמן הראוי להתאבל על מצבנו החוטא. הוא כתב: ”החוטאים, רחצו ידיכם! טהרו את לבבכם, הפכפכי הלב! התענו והתאבלו ובכו; ייהפך נא שחוקכם לאבל ושמחתכם ליגון. השפילו עצמכם לפני יהוה והוא ירומם אתכם” (יעקב ד׳:8–10). מי שבאמת נעצבים אל לבם בשל מצבם החוטא, מתנחמים לאחר שהם לומדים כי חטאיהם ייסלחו, וזאת בתנאי שיאמינו בקורבן הכופר של המשיח ויעשו את רצון יהוה כביטוי לחרטה כנה (יוחנן ג׳:16; קורינתים ב׳. ז׳:9, 10). כך יוכלו ליהנות מיחסים יקרים עם יהוה ולהחזיק בתקווה לשרתו ולהללו לנצח. הדבר מעורר בהם אושר פנימי עילאי (רומים ד׳:7, 8).
6. על מה אנשים אבלים כיום, ומניין הם שואבים נחמה?
6 דברי ישוע כוללים גם את מי שאבלים על התועבות הקיימות בעולם. את הנבואה בישעיהו ס״א:1, 2 ייחס ישוע לעצמו, וזו לשונה: ”רוח אדוני יהוה עליי, יען משח יהוה אותי לבשר ענווים. שלחני לחבוש לנשברי לב, ... לנחם כל אבלים”. שליחות זו מוטלת גם על המשיחיים המשוחים שנותרו על כדור־הארץ, והם ממלאים אותה בעזרת בני לווייתם, ’הצאן האחרות’. הכול נוטלים חלק במלאכת התוויית מצחות ”האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה [בתוך ירושלים הכופרת המסמלת את הנצרות]” (יחזקאל ט׳:4). אבלים אלה שואבים נחמה מ’בשורת המלכות’ (מתי כ״ד:14). הם שמחים ללמוד שהסדר המרושע של השטן יפנה בקרוב את מקומו לעולם חדש רב צדק שיכונן יהוה.
אשרי הענווים
7. מה אין להבין מן המונח ”עניו”?
7 ישוע המשיך בדרשת ההר ואמר: ”אשרי הענווים, כי הם יירשו את הארץ” (מתי ה׳:5). ענווה ומתינות נתפסות לעתים כחולשת אופי. אך לא כך הדבר. חוקר מקרא אחד הסביר את מובן המילה שתורגמה ל”ענווים”: ”שליטה עצמית מלאה היא המאפיין הנעלה של [העניו]. אין זו רכות נטולת עמוד שדרה, חיבה רגשנית, רוגע פאסיבי. זו עוצמה שאינה יוצאת מכלל שליטה”. ישוע העיד על עצמו: ”עניו אני ונמוך רוח” (מתי י״א:29). יחד עם זאת, הוא הגן על עקרונות הצדק בעוז רוח (מתי כ״א:12, 13; כ״ג:13–33).
8. לאיזו תכונה קשורה הענווה קשר הדוק, ומדוע זקוקים אנו לתכונה זו ביחסינו עם הזולת?
8 אם כן, הענווה קשורה קשר הדוק לריסון עצמי. ואכן, הענווה והריסון העצמי שייכות ל”פרי הרוח” שתיאר השליח פאולוס (גלטים ה׳:22, 23). את הענווה יש לטפח בעזרת רוח הקודש. זו תכונה משיחית התורמת לשלום בתוך הקהילה ומחוצה לה. פאולוס כתב: ”ליבשו חמלה ורחמים ונדיבות לב, נמיכות רוח וענווה ואורך אפיים. נהגו בסבלנות איש עם רעהו, וסילחו זה לזה” (קולוסים ג׳:12, 13).
9. (א) מדוע הענווה אינה מצטמצמת ליחסים בין אדם לחברו? (ב) כיצד הענווים ”יירשו את הארץ”?
9 עם זאת, הענווה אינה מצטמצמת אך ורק ליחסים בין אדם לחברו. היא באה לידי ביטוי גם בנכונות מצידנו להיכנע מרצון לריבונות יהוה. הדוגמה הנעלה מכול בעניין זה היא דוגמתו של ישוע המשיח, אשר בתקופת חייו עלי אדמות התנהג בענווה ונכנע באופן מוחלט לרצון אביו (יוחנן ה׳:19, 30). ישוע הוא ראש וראשון ליורשי הארץ, שכן השלטון על כדור־הארץ הופקד בידיו (תהלים ב׳:6–8; דניאל ז׳:13, 14). הוא חולק ירושה זו עם 000,144 ’יורשים שותפים’, שנבחרו מקרב ’בני אדם’ ’למלוך על הארץ’ (רומים ח׳:17; ההתגלות ה׳:9, 10; י״ד:1, 3, 4; דניאל ז׳:27). המשיח ושותפיו לשלטון ימלכו על מיליוני גברים ונשים דמויי כבש, אשר בהם יבוא המזמור הנבואי לידי התגשמות משמחת: ”ענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום” (תהלים ל״ז:11; מתי כ״ה:33, 34, 46).
אשרי הרעבים לצדק
10. מהי אחת הדרכים שבהן ”הרעבים והצמאים לצדק” יִשְׂבָּעו?
10 המשפט הבא שפתח ישוע במילה ”אשרי” בנאומו על צלע ההר שבגליל היה: ”אשרי הרעבים והצמאים לצדק, כי הם יִשְׂבָּעו” (מתי ה׳:6). עבור המשיחיים, יהוה קובע את אמות המידה להגדרת הצדק. לפיכך, הרעבים והצמאים לצדק למעשה רעבים וצמאים להדרכת אלוהים. הם מודעים היטב לחטאיהם ולאי־שלמותם ומייחלים למעמד רצוי לפני יהוה. עד כמה מאושרים הם ללמוד מתוך דבר־אלוהים כי אם יתחרטו ויבקשו מחילה על בסיס קורבן הכופר של המשיח, יוכלו לזכות למעמד של צדקה לפני אלוהים (מעשי השליחים ב׳:38; י׳:43; י״ג:38, 39; רומים ה׳:19).
11, 12. (א) כיצד המשיחיים המשוחים מוצדקים? (ב) כיצד נִרווה צמאונם לצדק של בני לווייתם של המשוחים?
11 ישוע אמר שהללו יהיו מאושרים משום שהם יהיו ”מסופקים” (מתי ה׳:6, תרגום המלכות בין השיטין). המשיחיים המשוחים הנקראים ’למלוך’ עם המשיח בשמים, מוצדקים ונהנים מ”זיכוי של חיים” (רומים ה׳:1, 9, 16–18). יהוה מוליד אותם וכך מאמץ אותם כבניו הרוחניים. הם נעשים ליורשים השותפים למשיח, הנקראים להיות מלכים וכוהנים במלכותו השמימית (יוחנן ג׳:3; פטרוס א׳. ב׳:9).
12 בני לווייתם של המשוחים טרם זכו ל”זיכוי של חיים”. יחד עם זאת, יהוה מייחס להם מידה של צדקה בזכות אמונתם בדמו השפוך של המשיח (יעקב ב׳:22–25; ההתגלות ז׳:9, 10). הם נחשבים לצדיקים כידידי יהוה, והם צפויים להיוושע בעת ”הצרה הגדולה” (ההתגלות ז׳:14). צמאונם לצדק יִרווה ביתר שאת כאשר יחיו תחת ’השמים החדשים’ ויהיו חלק מן הארץ החדשה, אשר ”צדק ישכון” בה (פטרוס ב׳. ג׳:13; תהלים ל״ז:29).
אשרי הרחמנים, כי הם ירוחמו
13, 14. באילו דרכים מעשיות עלינו להיות רחמנים, ואיזו תועלת תצמח לנו מכך?
13 בהמשך דרשת ההר אמר ישוע: ”אשרי הרחמנים, כי הם ירוחמו” (מתי ה׳:7). במובן המשפטי מיוחסים הרחמים למצב שבו השופט מרחם על הנאשם ונוהג עימו לפנים משורת הדין. אך, במובן המקראי המילים המקוריות ל”רחמים” קשורות בעיקר להתחשבות אדיבה בפועל או לחמלה המביאה הקלה למעוטי יכולת. לפיכך, הרחמנים מוכיחים את רחמנותם באופן מעשי. משלו של ישוע על השומרוני הטוב הוא דוגמה טובה של אדם אשר ’עשה חסד’ עם מישהו שנקלע למצוקה (לוקס י׳:29–37).
14 כדי ליהנות מן האושר הנובע מרחמנות, עלינו לעשות מעשי חסד חיוביים למען הנזקקים (גלטים ו׳:10). ישוע חמל על האנשים שראה. ”נכמרו רחמיו עליהם, כי היו כצאן אשר אין להם רועה. הוא החל ללמד אותם דברים רבים” (מרקוס ו׳:34). הוא הבין שהצורך האנושי הגדול מכול הוא הצורך הרוחני. גם אנו יכולים להתנהג בחמלה ובמידת הרחמים אם נעניק לאחרים את מה שנחוץ להם יותר מכול — את ’בשורת המלכות’ (מתי כ״ד:14). ביכולתנו גם להושיט עזרה מעשית לאחינו הקשישים, לאלמנות וליתומים ו’לעודד את הנכאים’ (תסלוניקים א׳. ה׳:14; משלי י״ב:25; יעקב א׳:27). בנוסף לאושר שנפיק מכך, גם יהוה ינהג עימנו ברחמים (מעשי השליחים כ׳:35; יעקב ב׳:13).
ברי לבב ורודפי שלום
15. כיצד נוכל להיות ברי לבב ורודפי שלום?
15 את הסיבות השישית והשביעית לאושר הגדיר ישוע במילים: ”אשרי ברי לבב, כי הם יראו את אלוהים. אשרי רודפי שלום, כי בני אלוהים ייקָרֵאו” (מתי ה׳:8, 9). לב טהור אינו זך מבחינה מוסרית בלבד, אלא גם נקי ללא רבב מבחינה רוחנית ושלם במסירותו ליהוה (דברי הימים א׳. כ״ח:9; תהלים פ״ו:11). המילה המקורית המתורגמת ל”רודפי שלום” משמעה ”עושי שלום”. רודפי שלום חיים בשלום עם אחיהם לאמונה, ועד כמה שהדבר בידיהם, עם כל אדם (רומים י״ב:17–21). הם ’מבקשים שלום ורודפים אותו’ (פטרוס א׳. ג׳:11).
16, 17. (א) מדוע נקראים המשוחים ”בני אלוהים”, וכיצד הם ’רואים את אלוהים’? (ב) כיצד אנשי ’הצאן האחרות’ ’רואים את אלוהים’? (ג) כיצד ומתי יהיו ’הצאן האחרות’ ”בני אלוהים” במלוא מובן המילה?
16 לרודפי שלום ולברי לבב מובטח כי ”בני אלוהים ייקָרֵאו” ו”יראו את אלוהים”. המשיחיים המשוחים הם ילודי רוח, ויהוה מאמץ אותם כ”בנים” עוד בהיותם עלי אדמות (רומים ח׳:14–17). לאחר הקמתם לחיים שמימיים עם המשיח, הם משרתים בנוכחות יהוה וממש רואים אותו (יוחנן א׳. ג׳:1, 2; ההתגלות ד׳:9–11).
17 רודפי שלום מקרב ’הצאן האחרות’ משרתים את יהוה תחת הרועה הטוב, המשיח ישוע, ההופך עבורם ל”אביעד” (יוחנן י׳:14, 16; ישעיהו ט׳:5). מי שיעברו בהצלחה את המבחן הסופי אחרי שלטון אלף השנים של המשיח, יאומצו כבניו הארציים של יהוה ויזכו לַ”חירות והכבוד של הבנים לאלוהים” (רומים ח׳:21; ההתגלות כ׳:7, 9). בעודם מצפים לכך, פונים הם אל יהוה כאביהם, משום שהקדישו לו את חייהם ומתוך הכרה בכך שהוא מקור חייהם (ישעיהו ס״ד:8). בדומה לאיוב ומשה, הם יכולים ’לראות את אלוהים’ בעיני אמונתם (איוב מ״ב:5; עברים י״א:27). ב’עיני לבבם’ ובזכות ידע מדויק על אלוהים, הם תופסים בשכלם את תכונותיו הנפלאות של יהוה, ומשתדלים לעשות את רצונו ולחקותו (אפסים א׳:18; רומים א׳:19, 20; יוחנן ג׳. 11).
18. מי מוצאים כיום אושר אמיתי בהתאם לשבע הסיבות הראשונות לאושר שמנה ישוע?
18 נוכחנו כי המודעים לצורכם הרוחני, האבלים, הענווים, הרעבים והצמאים לצדק, הרחמנים, ברי הלבב ורודפי השלום מוצאים אושר אמיתי בשירות יהוה. עם זאת, אנשים כאלה מאז ומתמיד נתקלו בהתנגדות וברדיפות. האם מעיב הדבר על אושרם? בשאלה זו יעסוק המאמר הבא.
שאלות חזרה
• מאיזה אושר נהנים המודעים לצורכם הרוחני?
• באילו דרכים מתנחמים האבלים?
• כיצד אנו מתנהגים בענווה?
• מדוע עלינו להיות רחמנים, ברי לבב ורודפי שלום?
[תמונה בעמוד 10]
”אשרי המודעים לצורכם הרוחני”
[תמונות בעמוד 10]
”אשרי הרעבים והצמאים לצדק”
[תמונה בעמוד 10]
”אשרי הרחמנים”