ה”‏אאורקה־דרמה”‏ סייעה לרבים למצוא את האמת המקראית

‏”‏אאורקה!‏”‏ מילה זו משמעה ”‏מצאתי!‏”‏ במהלך הבהלה לזהב במאה ה־19 בקליפורניה,‏ ארה״ב,‏ נשמעה קריאה זו לא אחת כאשר כורה מצא זהב.‏ אולם צ׳ארלס טייז ראסל ותלמידי מקרא אחרים מצאו משהו יקר ערך בהרבה — את האמת המקראית.‏ והם היו נלהבים לחלוק אותה עם אחרים.‏

עד לשלהי קיץ 1914 נהרו מיליונים בערים הגדולות ל”‏פוטו־דרמה של הבריאה‏”‏,‏ יצירה מטעם האגודה הבינלאומית של תלמידי המקרא שארכה שמונה שעות.‏ יצירה זו המבוססת על המקרא שהכילה תמונות נעות מהממות,‏ שקופיות בצבעים חיים,‏ טקסטים מרתקים מוקלטים,‏ ומוזיקה קלאסית טובה,‏ לקחה את הצופים למסע המתחיל מתקופת הבריאה לאורך תולדות האנושות ועד לסוף שלטון אלף השנים של ישוע המשיח (‏ההת׳ כ׳:‏4‏)‏.‏a

אך מה לגבי אלה שהתגוררו בעיירות קטנות ובאזורים כפריים?‏ כדי שאף צמא לאמת לא יחמיץ את המידע,‏ באוגוסט 1914 הוציאה לאור האגודה הבינלאומית של תלמידי המקרא את ה”‏אאורקה־דרמה”‏ — גרסה ניידת של ”‏הפוטו־דרמה”‏ ללא קטעי הסרטים.‏ ניתן היה לבחור בין שלושה סוגים וכל אחד מהם היה זמין במספר שפות:‏ ה”‏אאורקה X”‏ הכילה את כל הטקסטים המוקלטים והמוזיקה.‏ ה”‏אאורקה Y”‏ הכילה את כל ההקלטות וגם שקופיות צבעוניות יפהפיות.‏ וה”‏אאורקה־דרמה למשפחה”‏ נועדה לשימוש ביתי והיו בה טקסטים מושמעים נבחרים ושירים.‏ כמו כן,‏ ניתן היה להשיג פונוגרפים זולים וציוד להקרנה.‏

ללא צורך במקרן סרטים או במסך גדול,‏ יכולים היו תלמידי המקרא לשאת את היצירה,‏ שהוצגה חינם אין כסף,‏ לאזורים כפריים,‏ וכך להגיע לשטחים חדשים עם מסר המלכות.‏ ניתן היה לנגן את ה”‏אאורקה X”‏ שהכילה רק קטעי שמע בשעות היום או בשעות הערב.‏ את מקרן השקופיות של ה”‏אאורקה Y”‏ ניתן היה להפעיל ללא חשמל,‏ תוך שימוש במנורת קרביד.‏ ”‏אנו יכולים להראות תמונות אלה כמעט בכל מקום”‏,‏ דווח בכתב העת המצפה בפינית.‏ עד כמה נכון היה הדבר!‏

במקום לשכור תיאטראות גדולים,‏ היו תלמידי מקרא שגילו תושייה ומצאו במקרים רבים מבנים בחינם,‏ כגון כיתות,‏ בתי משפט,‏ תחנות רכבת ואפילו טרקלינים של בתים גדולים.‏ הקרנות רבות התקיימו תחת כיפת השמיים,‏ וה”‏מסך”‏ היה עשוי מסדין לבן גדול התלוי על צדו של אסם.‏ אנטוני המבוק כתב:‏ ”‏חקלאים הקימו איצטדיון קטן בבוסתנים שלהם שהיה עשוי מבולי עץ שעליהם יכולים היו האנשים לשבת וליהנות מהתוכנית”‏.‏ חברי צוות ”‏אאורקה”‏ זה השתמשו ב”‏מכונית דרמה”‏ כדי לשאת את הציוד להקרנות,‏ את המזוודות שלהם ואת הציוד לבישול ולקמפינג.‏

מספר הנוכחים ב”‏אאורקה”‏ נע בין אחדים למאות.‏ בעיירה בארצות הברית שמנתה 150 תושבים נכחו 400 איש בהקרנות שהתקיימו בבית־ספר.‏ במקום אחר,‏ היו שצעדו מרחק של 8 קילומטרים לכל כיוון כדי לצפות ב”‏אאורקה־דרמה”‏.‏ בשבדיה,‏ שכניה של שרלוט אלברג שהתאספו בביתה הקטן ”‏התרגשו עד מאוד”‏ כששמעו את ההקלטות.‏ בעיירת כורים מרוחקת באוסטרליה הגיעו 500,‏1 איש להקרנה אחת.‏ המצפה דיווח שבבתי־ספר תיכוניים ובמכללות ”‏פרופסורים ותלמידים מוקסמים מהתמונות ומתקליטי הפונוגרף הנפלאים שלנו”‏.‏ ה”‏אאורקה־דרמה”‏ הייתה פופולארית אפילו במקומות בהן היו אולמות קולנוע.‏

מטפחים את זרעי האמת

הכיתות,‏ או הקהילות,‏ של תלמידי המקרא שלחו נואמים לאזורים שונים שהגישו הרצאות והציגו את ה”‏אאורקה־דרמה”‏ וכך ייסדו כיתות לימוד חדשות.‏ קשה לקבוע כמה צפו ב”‏אאורקה־דרמה”‏.‏ נעשה שימוש רב בערכות רבות של ה”‏דרמה”‏,‏ אך ב־1915 רק 14 מתוך 86 צוותי ה”‏דרמה”‏ דיווחו בקביעות על פעילותם.‏ אומנם על־פי סיכום סוף השנה כמה מהנתונים חסרים,‏ אך נמסר בו שמעל מיליון איש צפו ב”‏דרמה”‏.‏ בסביבות 000,‏30 איש ביקשו ספרות מקראית.‏

ה”‏אאורקה־דרמה”‏ אולי לא הותירה חותם בל יימחה בהיסטוריה,‏ אך ככל הנראה צפו מיליונים בהפקה הייחודית מאוסטרליה עד ארגנטינה,‏ מדרום אפריקה עד איי בריטניה,‏ בהודו ובקריבים.‏ רבים מהם מצאו את האמת המקראית היקרה יותר מזהב ויכולים היו להשמיע את הקריאה ”‏אאורקה!‏”‏.‏