ניהלתי אורח חיים אנוכי

רקע:‏

בשנים הראשונות לחיי התגוררה משפחתי ליד לייפציג,‏ מזרח גרמניה,‏ לא רחוק מהגבול עם צ׳כיה ופולין.‏ כשהייתי בן שש עברנו לברזיל ואחרי כן לאקוודור בגלל העבודה של אבי.‏

בגיל 14 נשלחתי לפנימייה בגרמניה.‏ מאחר שהוריי חיו הרחק ממני באמריקה הדרומית,‏ נאלצתי לדאוג לעצמי.‏ למדתי לסמוך רק על עצמי ולא חשבתי יותר מדי על ההשפעה שיש למעשים שלי על אחרים.‏

כשהייתי בן 17 חזרו הוריי לגרמניה.‏ בהתחלה גרתי אתם.‏ אבל הנטייה שלי לעצמאות הקשתה עליי לקבל את סמכותם,‏ ובגיל 18 עזבתי את הבית.‏

לא מצאתי שקט פנימי וכל הזמן חיפשתי מטרה בחיים.‏ ניסיתי כל מיני סגנונות חיים והצטרפתי לתנועות שונות,‏ אך לבסוף הגעתי למסקנה שהדבר הטוב ביותר שאוכל לעשות בחיים הוא לטייל בעולם היפהפה שלנו לפני שבני האדם יהרסו אותו.‏

עזבתי את גרמניה,‏ קניתי אופנוע ועשיתי את דרכי לאפריקה.‏ אך תוך זמן קצר נאלצתי לחזור לאירופה כדי לתקן את האופנוע שלי.‏ לא חלף הרבה זמן ומצאתי את עצמי בחוף בפורטוגל.‏ בהמשך החלטתי לעבור מאופנוע לכלי תחבורה ימי.‏

הצטרפתי לקבוצת צעירים שעמדו לחצות את האוקיינוס האטלנטי.‏ אחת מהם הייתה לורי,‏ ולימים היא הפכה לאשתי.‏ היעד הראשון שלנו היה האיים הקריביים.‏ אחרי כן שהינו תקופה קצרה בפוארטו ריקו ולבסוף חזרנו לאירופה.‏ חיפשנו סירת מפרש שאפשר להפוך לסירה ממונעת המתאימה למגורים.‏ אבל לאחר שלושה חודשים של חיפושים,‏ הפרויקט שלנו נקטע מכיוון שגויסתי לצבא הגרמני.‏

שירתי 15 חודשים בצי הגרמני.‏ באותה תקופה התחתנתי עם לורי,‏ והמשכנו בהכנות למסעותינו ברחבי העולם.‏ זמן קצר לפני שהתגייסתי לצבא,‏ רכשנו גוף של סירת הצלה.‏ בזמן השירות הצבאי שיפצנו בהדרגה את סירת ההצלה והפכנו אותה לסירת מפרש קטנה.‏ המטרה שלנו הייתה לחיות בסירה ולהמשיך לטייל ברחבי העולם המרהיב שלנו.‏ בשלב הזה — בתום שירותי הצבאי ולפני שסיימנו לשפץ את הסירה — פגשנו את עדי־יהוה והתחלנו ללמוד את המקרא.‏

כיצד שינה המקרא את חיי:‏

בהתחלה לא ראיתי צורך לערוך שינויים רבים.‏ הייתי נשוי לאישה שגרתי אתה,‏ וכבר הפסקתי לעשן (‏אפסים ה׳:‏5‏)‏.‏ חשבתי שהתוכנית שלנו לטייל בעולם וליהנות מבריאתו המופלאה של אלוהים היא מטרה ראויה בחיים.‏

אבל לאמיתו של דבר הייתי צריך לערוך שינויים,‏ בייחוד באישיות שלי.‏ הייתי גאוותן מאוד,‏ סמכתי רק על עצמי והייתי מרוכז לחלוטין ביכולות ובהישגים שלי.‏ ניהלתי אורח חיים אנוכי.‏

יום אחד קראתי את דרשת ההר המפורסמת של ישוע (‏מתי פרקים ה׳ עד ז׳‏‏)‏.‏ בהתחלה לא הבנתי את דבריו לגבי אושר אמיתי.‏ לדוגמה,‏ הוא אמר שהאושר הוא נחלתם של הרעבים והצמאים (‏מתי ה׳:‏6‏)‏.‏ שאלתי את עצמי איך ייתכן שאדם השרוי בצורך יכול להיות מאושר.‏ כשהמשכתי ללמוד הבנתי שלכולנו יש צורך רוחני ושעלינו להכיר בכך בענווה על מנת שנצליח למלאו.‏ ניתן להבין זאת מדבריו של ישוע:‏ ”‏אשרי המודעים לצורכם הרוחני”‏ (‏מתי ה׳:‏3‏,‏ הערת שוליים)‏.‏

זמן מה לאחר שהתחלנו לקבל שיעורי מקרא בגרמניה,‏ עברנו לצרפת ואחרי כן לאיטליה.‏ פגשנו עדי־יהוה בכל מקום שאליו הגענו.‏ התרשמתי מאוד מאהבתם הכנה זה כלפי זה ומהאחדות ששררה ביניהם.‏ ראיתי שעדי־יהוה הם באמת אגודת אחים בינלאומית (‏יוחנן י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏ לימים נטבלנו לורי ואני כעדי־יהוה.‏

לאחר הטבילה המשכתי לערוך שינויים באישיות שלי.‏ לורי ואני החלטנו להפליג לאורך חופי אפריקה ואחרי כן לחצות את האוקיינוס האטלנטי לכיוון ארצות הברית.‏ במהלך אותה הפלגה באוקיינוס — כשהיינו רק שנינו בסירה הקטנטנה מוקפים באלפי קילומטרים של מים — הבנתי עד כמה אני קטן בהשוואה לבורא האדיר.‏ היה לי הרבה זמן פנוי (‏אין הרבה מה לעשות באמצע האוקיינוס)‏,‏ ולכן הקדשתי זמן רב לקריאה במקרא.‏ התרשמתי במיוחד מקורות חייו של ישוע.‏ הוא היה אדם מושלם בעל יכולות בלתי נתפסות.‏ עם זאת,‏ הוא מעולם לא ניסה להאדיר את עצמו.‏ חייו לא היו ממוקדים בו אלא באביו השמימי.‏

ככל שהרהרתי בדוגמתו של ישוע,‏ הבנתי שהייתי צריך להציב את מלכות אלוהים במקום הראשון בחיי ולא רק לשלב אותה בין כל הדברים שרציתי לעשות (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏ כאשר לבסוף הגענו לורי ואני לחופי ארצות הברית,‏ החלטנו להשתקע שם ולהתמקד בשירות אלוהים.‏

התועלת שצמחה לי מהשינוי:‏

כשחייתי חיים אנוכיים,‏ חשתי חוסר ביטחון לגבי דברים רבים.‏ אך מצאתי מקור חוכמה מושלם שינחה את צעדיי (‏ישעיהו מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏ כמו כן,‏ יש לי מטרה חדשה בחיים — לשרת את אלוהים ולעזור לאחרים ללמוד עליו.‏

עקרונות המקרא עזרו ללורי ולי לחזק מאוד את נישואינו.‏ גם התברכנו בבת נפלאה שלמדה להכיר את יהוה ולאהוב אותו.‏

אומנם חיינו לא תמיד מתנהלים על מי מנוחות,‏ אבל אנחנו נחושים להמשיך לשרת את יהוה ולבטוח בו תמיד,‏ ואנו בטוחים שהוא יעזור לנו בכך (‏משלי ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏