שאלות של קוראים
מה הן הראיות לכך שיריחו הקדומה נכבשה ללא מצור ארוך?
על־פי הכתוב ביהושע ו׳:10–15, 20, כוחות ישראל צעדו סביב יריחו פעם ביום במשך שישה ימים. ביום השביעי הקיפו את העיר שבע פעמים, ואלוהים גרם לנפילת חומותיה האדירות של יריחו. הדבר אפשר לבני ישראל לחדור אל העיר ולכבוש אותה. האם הראיות הארכיאולוגיות עולות בקנה אחד עם מה שמוסר המקרא לגבי המצור הקצר על העיר?
בימי קדם נהגו הצבאות התוקפים להטיל מצור על ערים בצורות. ובלי תלות באורך המצור, הכובשים היו בוזזים את עושרה של העיר כולל מלאי המזון שנותר בה. אך בחורבות יריחו מצאו הארכיאולוגים מאגרי מזון גדולים. בעניין זה נאמר בכתב העת ביבליקל ארכיאולוג׳י ריוויו: ”הממצא השופע ביותר שנתגלה בשכבת החורבן, מלבד כלי החרס, היו גרעיני תבואה... זהו ממצא ייחודי בתולדות הארכיאולוגיה של ארץ ישראל. לעיתים ניתן למצוא כד אחד או שניים, אבל זהו בהחלט דבר בלתי רגיל למצוא כמות כה עצומה של גרעיני תבואה”.
על־פי המסופר במקרא, הייתה לבני ישראל סיבה טובה שלא לבזוז את התבואה ביריחו. כך ציווה עליהם יהוה (יהו׳ ו׳:17, 18). בני ישראל תקפו באביב של אותה שנה, זמן קצר לאחר הקציר כאשר מלאי התבואה היה שופע (יהו׳ ג׳:15–17; ה׳:10). העובדה שנותרה כמות גדולה של גרעיני תבואה ביריחו מלמדת שהמצור שהטילו בני ישראל היה קצר ימים, כפי שמתאר זאת המקרא.