‏”‏בידי מי הופקדה המלאכה”‏

לאחר ימים סוערים וגשומים הפציע יום שמשי חמים.‏ היה זה יום שני ה־1 בספטמבר 1919.‏ בשעות אחר הצהריים של אותו יום התאספו פחות מ־000,‏1 איש באודיטוריום בן 500,‏2 מושבים בסידר פוינט שבאוהיו,‏ ארה״ב,‏ לחלק הראשון של הכינוס.‏ לקראת הערב הגיעו 000,‏2 אנשים נוספים בכלי שיט,‏ במכוניות וברכבות מיוחדות.‏ ביום שלישי היה מספר הנוכחים כה גבוה שהאחים נאלצו לקיים את שאר התוכנית מחוץ למבנה בצל עצים רמי צמרת.‏

מבעד לעלי העצים יצרו קרני השמש דפוסי תחרה על חליפותיהם של הגברים.‏ משב רוח נעים שהגיע מכיוון אגם ארי פרע את כובעיהן עטורי הנוצות של הנשים.‏ ”‏בסביבת הפארק הנעימה,‏ הרחק מהרעש של העולם הישן,‏ הרגשנו שאנו באמת בגן עדן”‏,‏ סיפר אח אחד.‏

אך יופייה של הסביבה החוויר בהשוואה לשמחה שקרנה מפניהם של הנוכחים.‏ ”‏כולם נראו אנשים אדוקים מאוד”‏,‏ ציין עיתון מקומי,‏ ”‏אך יחד עם זאת שמחים ועליזים להפליא”‏.‏ בעיני תלמידי המקרא טעמה של ההתרועעות המשיחית היה מתוק ביותר,‏ בייחוד לאחר הניסיונות המרים שחוו בשנים הקודמות:‏ רדיפות בזמן המלחמה,‏ פילוגים חריפים בקהילות,‏ סגירת שערי בית־אל בברוקלין ומאסרם של רבים בשל תמיכתם במלכות,‏ ביניהם שמונה ממובילי הדרך שנגזרו עליהם 20 שנות מאסר.‏a

בשל הייאוש והבלבול שאחזו בתלמידי המקרא באותן שנים קשות,‏ חדלו חלקם לתת עדות.‏ אולם רובם השתדלו כמיטב יכולתם להחזיק מעמד לנוכח הדיכוי מצד הרשויות.‏ במקרה אחד מני רבים דיווח חוקר אחד שחרף האזהרות התקיפות שקיבלו תלמידי המקרא שתחקר,‏ הם הביעו את נחישותם ”‏להמשיך לבשר על דבר־אלוהים עד הקץ”‏.‏

תלמידי המקרא הנאמנים ”‏נשאו עיניהם להכוונת האדון.‏.‏.‏ והתפללו ללא ליאות להדרכת האב”‏ במהלך אותה תקופת מבחן.‏ כעת הם התאחדו מחדש בכינוס משמח זה בסידר פוינט.‏ אחות אחת ביטאה את רגשותיהם של רבים כששאלה כיצד ניתן יהיה ‏”‏להניע מחדש את גלגלי הפעילות”‏.‏ מה שהם רצו יותר מכול הוא לחזור לבשר!‏

GA — כלי הטפה חדש!‏

לאורך כל אותו שבוע תהו הנוכחים מה כוונת האותיות GA שהתנוססו על תוכניית הכינוס,‏ על כרטיסי קבלת הפנים ועל השלטים באתר הכינוס.‏ לבסוף,‏ ביום שישי,‏ ”‏יום הפועלים השותפים”‏,‏ חשף ג׳וזף פ.‏ רתרפורד את פתרון התעלומה בפני 000,‏6 הנוכחים.‏ האותיות GA היו למעשה ראשי התיבות של המילים The Golden Age (‏תור הזהב‏)‏ — כתב עת חדש המיועד לשירות.‏b

בהתייחסו לאחיו המשוחים אמר אח רתרפורד:‏ ”‏מבעד לעיני האמונה הם מביטים אל מעבר לימי הצרה ורואים את תור הזהב של שלטונו המפואר של המשיח.‏ .‏.‏.‏ בעיניהם זוהי אחריותם העיקרית וזכות גדולה לאין ערוך להכריז לעולם על ביאתו של תור הזהב.‏ זהו חלק מהתפקיד שהטיל עליהם אלוהים”‏.‏

תור הזהב,‏ ”‏כתב עת המכיל עובדות,‏ תקווה ואמונה”‏,‏ היה כלי שפתח את הפתח לשיטה חדשה להפצת האמת — מבצע להצעת מינויים מבית לבית.‏ כאשר שאל הנואם מי מעוניינים ליטול חלק בפעילות,‏ זינקו כל הנוכחים על רגליהם.‏ לאחר מכן,‏ ”‏בהתלהבות ובקנאות המאפיינות רק את ההולכים בעקבות ישוע”‏,‏ הם שרו:‏ ”‏שלח אורך ואמיתך,‏ אדוננו”‏.‏ ”‏לעולם לא אשכח באיזו עוצמה רעדו העצים”‏,‏ סיפר ג׳.‏ מ.‏ נוריס.‏

עם תום התוכנית המתינו הנוכחים בתור במשך שעות כדי להיות בין המנויים הראשונים על כתב העת.‏ רבים הרגישו כמו מייבל פילבריק שאמרה:‏ ”‏כמה מרגש היה לדעת ששוב יש לנו מלאכה לבצע!‏”‏

‏”‏בידי מי הופקדה המלאכה”‏

כ־000,‏7 תלמידי מקרא החלו להיערך לפעולה.‏ העלון שיטות ארגון והספרון בידי מי הופקדה המלאכה סיפקו את הפרטים הבאים:‏ מחלקת שירות חדשה במשרדים הראשיים תנצח על הפעילות.‏ בכל קהילה יוקם ועד שירות וימונה אחראי שימסור הנחיות.‏ השטחים יחולקו למקטעים של 150 עד 200 בתים.‏ בימי חמישי בערב תיערך אסיפת שירות כדי לחלוק חוויות ולמסור דוחות שירות.‏

‏”‏כשחזרנו הביתה נרתמנו כולנו למבצע הצעת המינויים”‏,‏ אמר הרמן פילבריק.‏ בכל מקום הקשיבו בשקיקה למסר שבפיהם.‏ ”‏נראה היה שלאחר המלחמה שהסבה צער כה רב,‏ עצם המחשבה שיבוא תור זהב קסמה לכולם”‏,‏ אמרה ביולה קובי.‏ ארתור קלאוס כתב:‏ ”‏כל הקהילה הייתה מופתעת מאוד מהמספר הרב של המינויים שנעשו”‏.‏ תוך חודשיים בלבד לאחר ההוצאה הראשונה של תור הזהב חולקו קרוב לחצי מיליון עותקים ונרשמו 000,‏50 מינויים.‏

בהוצאת המצפה מ־1 ביולי 1920 התפרסם המאמר ”‏בשורת המלכות”‏.‏ לימים ציין אח א.‏ י.‏ מקמילן שמאמר זה היה ”‏ההכרזה הרשמית הראשונה על פעילות הבישור הכלל עולמית כפי שהיא מתבצעת בימינו”‏.‏ המאמר עודד את כל המשיחיים המשוחים ”‏להכריז לעולם שמלכות השמיים קרבה”‏.‏ בימינו מצטרפים מיליונים לאחי המשיח,‏ ’‏שבידיהם הופקדה המלאכה’‏.‏ גם הם מבשרים בקנאות את הבשורה בעודם מחכים לתור הזהב של המשיח.‏