”יקרים אתם מציפורי דרור רבות” (מתי י׳:31)
האם אלוהים שם לב אליך?
מה אנו לומדים מהבריאה
השעה הראשונה של התינוק מחוץ לרחם היא אחד השלבים המכריעים בחייו. מדוע? מכיוון שהקשר הקרוב שנוצר בין האם לתינוק בשלב קריטי זה משפר משמעותית את הגדילה וההתפתחות שלו.a
מה מניע את האם לטפל במסירות בתינוק הרך? פרופסור ג׳נט קרנשו מסבירה בכתב עת המספק הדרכה ללידה (The Journal of Perinatal Education) שרמות גבוהות של ההורמון אוקסיטוצין ”מעוררות רגשות אימהיים לאחר הלידה כשהאם נוגעת בתינוק הרך, מביטה בו ומניקה אותו”. באותו הזמן מופרש גם הורמון אחר ש”עוזר לאימא להגיב לצורכי התינוק” ומחזק את הקשר ביניהם. מה ניתן ללמוד מכך?
הקשר הקרוב בין האם לתינוק הוא מעשה ידיו של בוראנו האוהב, יהוה אלוהים.b דוד המלך ציין שבזכות אלוהים הוא הגיח מבטן אימו וחש ביטחון בחיקה. הוא התפלל: ”עליך הושלכתי [הופקדתי בידיך] מרחם; מבטן אימי אֵלִי אתה” (תהלים כ״ב:10, 11).
חומר למחשבה: אלוהים יצר מנגנון מורכב כדי לוודא שהאימא תשגיח באהבה על תינוקה ותגיב לצרכיו. האם לא הגיוני להסיק מכך שהוא דואג באופן אישי לכל אחד מאיתנו בתור ”צאצאי אלוהים”? (מעשי השליחים י״ז:29).
מה אנו לומדים מהמקרא על השגחתו האוהבת של אלוהים
ישוע המשיח, שמכיר את הבורא טוב יותר מכל אחד אחר, לימד: ”האם לא נמכרים שני דרורים במטבע קטן אחד? אך אף לא אחד מהם ייפול ארצה ללא ידיעת אביכם. ואתם, אפילו שערות ראשכם נמנו כולן. לכן אל תפחדו: יקרים אתם מציפורי דרור רבות” (מתי י׳:29–31).
רובנו לא שמים לב לכל ציפור קטנה שאנו רואים ולא מבחינים אם היא נופלת ארצה, ואילו אבינו השמימי שם לב לכל אחת מהן! אבל אפילו ציפורים רבות לעולם לא ישתוו בעיניו לערכו של אדם. הנקודה ברורה: אינך צריך לחשוש שאלוהים אינו שם לב אליך. ההיפך הוא הנכון, הוא מתעניין בך מאוד.
אלוהים דואג לטובתנו ומשגיח עלינו באהבה
מה עולה מכתבי־הקודש:
”בכל מקום עיני יהוה, צופות רעים וטובים” (משלי ט״ו:3).
”עיני יהוה אל צדיקים, ואוזניו אל שוועתם” (תהלים ל״ד:16).
”אגילה ואשמחה בחסדך, אשר ראית את עוניי [מצוקתי]; ידעת בצרות נפשי” (תהלים ל״א:8).
”הרגשתי שיהוה לא אוהב אותי”
האם הידיעה שאלוהים דואג לטובתנו ומשגיח עלינו באהבה יכולה לחולל שינוי בחיינו? בהחלט כן, כפי שעולה מדבריה של האנהc מאנגליה:
”כל כך הרבה פעמים קיננה בי ההרגשה שיהוה לא אוהב אותי ולא עונה לתפילותיי. חשבתי שזה בגלל שאין לי מספיק אמונה. הייתה לי תחושה שהוא מעניש אותי או מתעלם ממני כי אני לא חשובה. הרגשתי שלא אכפת לו ממני”.
אך האנה כבר לא חושבת שליהוה לא אכפת ממנה ושהוא לא אוהב אותה. מה שינה את דעתה? ”השינוי היה הדרגתי”, היא מסבירה. ”אני זוכרת נאום מקראי ששמעתי לפני שנים רבות לגבי קורבן הכופר של ישוע. הנאום השפיע עליי עמוקות וחיזק את ביטחוני באהבתו של יהוה כלפיי. ופעמים רבות כשתפילותיי נענו, פרצתי בבכי כי הבנתי שיהוה כן אוהב אותי. בנוסף, בזכות לימוד המקרא ואסיפות הקהילה, למדתי יותר על יהוה, על אישיותו ועל רגשותיו כלפינו. עכשיו אין לי ספק שיהוה תומך בנו, אוהב את כולנו ודואג בכל ליבו לכל אחד מאיתנו”.
דבריה של האנה מעודדים מאוד. אך כיצד תוכל להיות בטוח שאלוהים מבין אותך ושרגשותיך חשובים לו? המאמר הבא ישיב על כך.
a אימהות הסובלות מדיכאון לאחר לידה מתקשות להיקשר לתינוק. אך אל להן לחוש רגשי אשמה. על־פי המכון הלאומי של ארה״ב לבריאות הנפש, דיכאון לאחר לידה ”נובע ככל הנראה משילוב של גורמים גופניים ורגשיים... ואינו קורה בשל משהו שהאם עושה או לא עושה”. ניתן למצוא מידע נוסף במאמר ”הבנת הדיכאון שלאחר לידה” בהוצאת עורו! מ־8 ביוני 2003.
b על־פי המקרא, יהוה הוא שמו של אלוהים (תהלים פ״ג:19).
c חלק מהשמות בסדרת המאמרים בדויים.