הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו

2–8 באוקטובר

אוצרות מדבר־אלוהים | דניאל ז׳ עד ט׳‏

‏”‏עבודת אלוהים הטהורה תשוב על כנה!‏”‏

בנ–‏2–א 902 §2

שבועים שבעים

לכלא הפשע והחטאת.‏ ישוע ’‏נכרת’‏,‏ או הומת,‏ קם לתחייה ועלה השמיימה.‏ כל אלה אפשרו ”‏לכלא הפשע ולהתם חטאת ולכפר עוון”‏ (‏דנ ט׳:‏24‏)‏.‏ ברית התורה המחישה שהיהודים חוטאים,‏ הרשיעה אותם והמיטה עליהם קללה בתור מפרי ברית.‏ אך ”‏היכן שהתרבה החטא”‏,‏ כפי שהבליטה תורת משה,‏ התרבו עוד יותר חסדו ורחמיו של אלוהים באמצעות המשיח (‏רומ ה׳:‏20‏)‏.‏ בזכות קורבן המשיח,‏ ניתן לבטל את עוונותיהם וחטאיהם של חוטאים המגלים חרטה ולהסיר מהם את העונש שרבץ עליהם.‏

בנ–‏2–א 900 §7

שבועים שבעים

בואו של המשיח אחרי ’‏שבועים שישים ותשע’‏.‏ באשר ל”‏שבועים שישים ושניים”‏ (‏דנ ט׳:‏25‏)‏ שלאחר מכן,‏ הואיל והם חלק מ’‏שבעים השבועים’‏ והם מוזכרים שניים,‏ הם צריכים להתחיל בסיום ה”‏שבועים שבעה”‏.‏ מכאן שהזמן ”‏מן מוצָא דבר”‏ לבנות את ירושלים ”‏עד משיח נגיד”‏ יהיה 7 ועוד 62 ”‏שבועים”‏,‏ או 69 ”‏שבועים”‏ – 483 שנים – משנת 455 לפה״ס לשנת 29 לספירה.‏ כפי שצוין לעיל,‏ בסתיו של אותה שנה,‏ 29 לספירה,‏ נטבל ישוע במים,‏ נמשח ברוח הקודש והחל בשירותו כ”‏משיח נגיד”‏ (‏לוק ג׳:‏1,‏ 2,‏ 21,‏ 22‏)‏.‏

בנ–‏2–א 901 §2

שבועים שבעים

הוא ’‏נכרת’‏ בחצי השבוע.‏ גבריאל מסר פרטים נוספים לדניאל:‏ ”‏ואחרי השבועים שישים ושניים ייכרת משיח,‏ ואין לו”‏ (‏דנ ט׳:‏26‏)‏.‏ זמן מה לאחר סיום ה”‏שבועים שבעה,‏ ושבועים שישים ושניים”‏,‏ למעשה שלוש שנים וחצי אחר כך,‏ נכרת המשיח כשמת על עמוד הוקעה וויתר על כל מה שהיה לו כדי לספק כופר לאנושות (‏ישע נ״ג:‏8‏)‏.‏ הראיות מראות כי ישוע הקדיש את חציו הראשון של ה”‏שבוע”‏ לשירותו.‏ באחד המקרים,‏ כנראה בסתיו של 32 לספירה,‏ הוא סיפר משל והשווה את האומה היהודית לעץ תאנה (‏השווה מתי י״ז:‏15–20;‏ כ״א:‏18,‏ 19,‏ 43‏)‏ שלא הניב שום פרי במשך ”‏שלוש שנים”‏.‏ הכורם אמר לבעל הכרם:‏ ”‏אדוני,‏ השאר אותו גם השנה הזאת ותן לי לעדור סביבו ולדשן אותו.‏ אם יניב פרי,‏ מה טוב;‏ ואם לא,‏ כרות אותו”‏ (‏לוק י״ג:‏6–9‏)‏.‏ ייתכן שהוא התייחס כאן לתקופת שירותו בקרב אומה קשת עורף,‏ שירות שעד אז נמשך כשלוש שנים ונועד להמשיך אל תוך השנה הרביעית.‏

בנ–‏2–א 901 §5

שבועים שבעים

‏”‏חצי השבוע”‏ משמעו אמצע שבע השנים,‏ כלומר לאחר שלוש שנים וחצי של אותו ”‏שבוע”‏ של שנים.‏ הואיל וה”‏שבוע”‏ ה־70 החל בערך בסתיו של 29 לספירה בעת טבילתו ומשיחתו של המשיח,‏ חציו של אותו שבוע (‏שלוש שנים וחצי)‏ מביאים אותנו לאביב של 33 לספירה,‏ או תקופת חג הפסח (‏י״ד בניסן)‏ של אותה שנה.‏ נראה כי אותו יום היה 1 באפריל 33 לספירה לפי לוח השנה הגרגוריאני.‏ (‏ראה ”‏סעודת האדון”‏ [‏מועד כינונה]‏.‏)‏ השליח פאולוס מספר שישוע ’‏בא לעשות את רצון אלוהים’‏,‏ כלומר ’‏לשים קץ לראשון [‏הקורבנות והזבחים שבתורה]‏ כדי להקים את השני’‏.‏ הוא עשה כן כאשר מסר את גופו כקורבן (‏עב י׳:‏1–10‏)‏.‏