הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
6–12 באוגוסט
אוצרות מדבר־אלוהים | לוקס י״ז עד י״ח
”גלה הכרת תודה”
תעחלמ הערות לימוד ללוק י״ז:12, 14
עשרה מצורעים: בימי המקרא מצורעים ככל הנראה התקהלו יחדיו או חיו בקבוצות, מה שאפשר להם לעזור איש לרעהו (מלב ז׳:3–5). תורת אלוהים הורתה לבודד את המצורעים. על המצורע היה גם להתריע בפני אחרים על נוכחותו בקוראו: ”טמֵא, טמֵא!” (ויק י״ג:45, 46) בהתאם למה שהורתה התורה, המצורעים נעמדו מרחוק ולא התקרבו לישוע.
היראו אל הכוהנים: ישוע המשיח, אשר היה כפוף לתורה בהיותו עלי אדמות, הכיר בתוקפה של כהונת בית אהרון והורה לאנשים שריפא מצרעת ללכת אל הכוהן (מתי ח׳:4; מר א׳:44). על־פי תורת משה, היה על הכוהן לוודא שהמצורע אכן נרפא. המצורע שנרפא היה צריך גם להגיע לבית המקדש ולהעלות מנחות כמצווה בתורה (ויק י״ד:2–32).
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערת לימוד ללוק י״ז:10
ותו לא: מילולית, ”חסרי תועלת; חסרי ערך”. כוונתו של ישוע במשל לא הייתה שאותם עבדים, תלמידיו, צריכים להחשיב את עצמם לחסרי תועלת או לחסרי ערך. על־פי ההקשר, המילים ”ותו לא” משמען שהעבדים יחזיקו בהשקפה צנועה באשר לעצמם ולא יחשיבו את עצמם למי שראויים להוקרה מיוחדת או לתהילה. כמה חוקרים מחשיבים מונח זה כפי שהוא מופיע כאן ללשון גוזמה ומציינים שמשמעו: ”אנו בסך הכול עבדים שאינם ראויים לתשומת לב מיוחדת”.
תעחלמ הערת לימוד ללוק י״ח:8
אמונה כזו: או ”אמונה מסוג זה”. מילולית, ”את האמונה”. תווית היידוע היוונית לפני המילה ”אמונה” מצביעה על כך שישוע לא התייחס לאמונה באופן כללי, אלא לסוג מסוים של אמונה, כמו זו שגילתה האלמנה במשלו של ישוע (לוק י״ח:1–8). הדבר כולל אמונה בכוחה של תפילה, וכן אמונה שאלוהים ידאג שייעשה צדק עם בחיריו. נראה שישוע הותיר את השאלה לגבי האמונה ללא מענה כדי שתלמידיו יחשבו על טיב האמונה שלהם. המשל אודות התפילות והאמונה היה מתאים במיוחד, שהרי ישוע זה עתה תיאר את המבחנים שעימם יתמודדו תלמידיו (לוק י״ז:22–37).
13–19 באוגוסט
אוצרות מדבר־אלוהים | לוקס י״ט עד כ׳
”לְמד ממשל עשרת המנים”
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערת לימוד ללוק י״ט:43
חומת מצור: או ”גדר כלונסאות”. זהו המקום היחידי שבו מופיעה המילה היוונית חארַקס בכתבי־הקודש היווניים. המילה מוגדרת כ”קורת עץ מחודדת או עמוד שבו השתמשו כדי לגדר אזור כלשהו; מוט”, וכן כ”מתקן צבאי המורכב ממוטות עץ; גדר כלונסאות”. דבריו של ישוע התגשמו בשנת 70 לספירה, כאשר הרומאים, בפיקודו של טיטוס, הקימו חומת מצור, או גדר כלונסאות, סביב ירושלים. מטרתו של טיטוס הייתה משולשת – למנוע את בריחת היהודים, לזרז את כניעתם ולהרעיב את התושבים עד לכניעתם. כדי להשיג את החומרים הדרושים לבניית ביצור זה סביב לירושלים, החיילים הרומים הפשיטו את האזור מעצים.
תעחלמ הערת לימוד ללוק כ׳:38
שכן הם כולם חיים בעיניו: או ”שכן הם כולם חיים מנקודת מבטו”. המקרא מראה שמי שחיים אך מרוחקים מאלוהים, נחשבים למתים מנקודת מבטו (אפס ב׳:1; טמא ה׳:6). במקביל, גם במותם, משרתי יהוה הרצויים בעיניו עדיין חיים מנקודת מבטו, מפני שאין כל ספק שמטרתו להקים אותם לתחייה תתממש (רומ ד׳:16, 17).
20–26 באוגוסט
אוצרות מדבר־אלוהים | לוקס כ״א עד כ״ב
”קרבה גאולתכם”
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערות לימוד ללוק כ״א:33
השמיים והארץ יחלפו: מפסוקים אחרים עולה שהשמיים והארץ יעמדו לעד (בר ט׳:16; תה ק״ד:5; קהל א׳:4). לכן ניתן לראות בדברים שאמר ישוע כאן כשימוש בלשון גוזמה, כשהכוונה היא שגם אם יקרה הבלתי אפשרי והשמיים והארץ אכן יחלפו, דבריו של ישוע בכל זאת יתממשו (השווה מתי ה׳:18). אולם ייתכן שהשמיים והארץ כאן מתייחסים לשמיים ולארץ הסמליים המכונים בהתג כ״א:1 ”השמיים והארץ שהיו”.
דבריי לא יחלפו: או ”אין ספק שדבריי לא יחלפו”. השימוש בשלילה כפולה לצד הפועל בשפה היוונית מביע נחרצות התנגדות לרעיון, ומדגיש באופן מוחשי את תמידות דבריו של ישוע.
27 באוגוסט עד 2 בספטמבר
אוצרות מדבר־אלוהים | לוקס כ״ג עד כ״ד
”היה סלחן”
ע–א 08/2 11 §5, 6
האם אלוהים סולח על חטאים חמורים?
יהוה לא שם לב רק לחטא עצמו, אלא גם לגישתו של החוטא (ישעיהו א׳:16–19). חשוב לרגע על שני הפושעים שהוקעו לצידו של ישוע. שניהם ודאי ביצעו פשעים חמורים, שהרי אחד מהם הודה: ”אנחנו... מקבלים את מה שמגיע לנו על מה שעשינו; אבל האיש הזה [ישוע] לא עשה כל רע”. דברי הפושע מעידים שהוא ידע דבר מה על ישוע, וידע זה ככל הנראה הוביל לשינוי לטובה בגישתו. הדבר עולה ממה שאמר בהמשך, כשהתחנן לישוע: ”זכור אותי כאשר תיכנס למלכותך”. כיצד הגיב המשיח לתחינה כנה זו? ”אמן אומר אני לך היום”, הוא אמר, ”אתה תהיה איתי בגן עדן” (לוקס כ״ג:41–43).
חשוב על כך: דבריו האחרונים של ישוע כאדם בשר ודם כללו ביטוי רחמים כלפי אדם אשר הודה שהוא ראוי לעונש מוות. עד כמה זה מעודד! נוכל להיות בטוחים שהן ישוע המשיח והן יהוה אביו יגלו חמלה כלפי כל מי שמגלים חרטה אמיתית, ללא תלות במה שעשו בעברם (רומים ד׳:7).
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערת לימוד ללוקס כ״ג:31
כשהעץ לח, ... כאשר ייבש: ישוע ככל הנראה התייחס לאומה היהודית. אומה זו הייתה כעץ גוסס שיש לו עדיין מידת מה של לחות, שהרי ישוע היה בקרבה, וכן גם מספר יהודים שהאמינו בו. אולם תוך זמן קצר יוצא ישוע להורג, ויהודים נאמנים יימשחו ברוח הקודש ויהפכו לחלק מעם ישראל הרוחני (רומ ב׳:28, 29; גלט ו׳:16). באותה עת עם ישראל הגשמי יהיה מת מבחינה רוחנית ויידמה לעץ שהתייבש (מתי כ״א:43).
תעחלמ מדיה
מסמר בעצם עקב
בצילום זה מופיע העתק של עצם עקב אדם, ובה נעוץ מסמר ברזל באורך של 5.11 ס״מ (ראה גפא17.12 5). הממצא המקורי נתגלה ב־1968 במהלך חפירות בצפון ירושלים ומתוארך לתקופה הרומית. ממצא זה מספק ראיה ארכיאולוגית לכך שכנראה השתמשו במסמרים בהוצאות להורג על מנת להצמיד את האדם לקורת העץ. ייתכן שהחיילים הרומים קיבעו את ישוע המשיח לעמוד ההוקעה באמצעות מסמרים כדוגמת זה. הממצא נתגלה בתיבת אבן, המכונה גלוסקמה, שאליה הוכנסו עצמות המת לאחר שנרקב בשרו. הדבר מצביע על כך שאדם שהוצא להורג בהוקעה יכול היה לזכות לקבורה.