הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
12–18 באוקטובר
אוצרות מדבר־אלוהים | שמות ל״ג עד ל״ד
”תכונותיו שובות הלב של יהוה”
בנ–2–א 466, 467
שם
הבריאה הגשמית מעידה אומנם על קיומו של אלוהים אך אינה חושפת את שמו (תה י״ט:1; רומ א׳:20). להכיר את שם אלוהים אין משמעו רק לדעת את השם עצמו (דהב ו׳:33). למעשה משמע הדבר להכיר את הישות — מטרותיה, פעליה, ותכונותיה כפי שהם נחשפים בדבר־אלוהים. (השווה מלא ח׳:41–43; ט׳:3, 7; נחמ ט׳:10.) הדבר מומחש במקרה של משה, אדם שיהוה ’הכיר בשם’, כלומר, הכיר לעומק (שמ ל״ג:12). נפלה בחלקו של משה הזכות לחזות בהתגלות כבוד יהוה, וכן ’לשמוע את שם יהוה מוכרז’ (שמ ל״ד:5). הכרזה זו לא הייתה רק חזרה על שם יהוה, אלא הצהרה על תכונותיו ופעליו של אלוהים. ”יהוה, יהוה, אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת, עושה חסד עם אלפים, מוחל על עוון ופשע וחטא, אך הוא כלל לא יפטור מעונש את האשם, והוא יעניש על עוון האבות את הבנים ואת הנכדים, את הדור השלישי ואת הדור הרביעי” (שמ ל״ד:6, 7). באופן דומה, שירת משה, אשר בה המילים ”את שם יהוה אכריז”, מתעדת את מגעיו של אלוהים עם בני ישראל ומתארת את אישיותו (דב ל״ב:3–44).
26 באוקטובר עד 1 בנובמבר
אוצרות מדבר־אלוהים | שמות ל״ז עד ל״ח
”מזבחות המשכן ותפקידם בעבודת אלוהים האמיתית”
בנ–1–א 82 §3
מזבח
מזבח הקטורת. מזבח הקטורת (המכונה גם ”מזבח הזהב” [שמ ל״ט:38]) היה עשוי גם הוא עץ שיטה, כאשר משטחו העליון וצידיו מצופים זהב. שולי זהב הקיפו את המשטח העליון. מידות המזבח היו 5.44 ס״מ מכל צד וגובהו היה 89 ס״מ. היו לו גם ’קרנות’ היוצאות מארבע הפינות העליונות. שתי טבעות זהב הוכנו להשחלת מוטות הנשיאה אשר היו עשויים עץ שיטה מצופה זהב. אותן טבעות מוקמו תחת שולי הזהב על שני צדדים מנוגדים של המזבח (שמ ל׳:1–5; ל״ז:25–28). קטורת מיוחדת הוקטרה על המזבח פעמיים ביום, בבוקר ובערב (שמ ל׳:7–9, 34–38). השימוש במחתה מוזכר במקומות אחרים בהקשר להקטרת קטורת, והיא ככל הנראה שימשה גם בהקשר למזבח הקטורת. (ויק ט״ז:12, 13; עב ט׳:4; התג ח׳:5; השווה דהב כ״ו:16, 19.) מזבח הקטורת היה ממוקם בתוך המשכן ממש לפני פרוכת קודש הקודשים, ומשום כך נאמר עליו שהיה ”לפני ארון העדות” (שמ ל׳:1, 6; מ׳:5, 26, 27).
בנ–1–א 1195
קטורת
הקטורת הקדושה שנקבעה לשימוש במשכן במדבר נרקחה מחומרים יקרים שתרמה העדה (שמ כ״ה:1, 2, 6; ל״ה:4, 5, 8, 27–29). כאשר מסר יהוה למשה את הנוסחה לתערובת זו המכילה ארבעה מרכיבים, אמר לו: ”קח כמויות שוות מהבשמים הללו: טיפות נטף, שחלת, חלבנה מבושמת ולבונה זכה. ועשה מהם קטורת; את תערובת הבשמים יש לרקוח במיומנות, ועליה להיות מומלחת, טהורה וקדושה. כתוש חלק ממנה לאבקה דקה ושים ממנה לפני העדות באוהל מועד, אשר שם אופיע לפניך. קודש קודשים תהיה היא לכם”. וכדי להדגיש בפני העם את השימוש הבלעדי שיש לעשות בקטורת זו ואת קדושתה, הוסיף יהוה: ”איש אשר יכין קטורת כמוה כדי ליהנות מריחה ייכרת מעמו” (שמ ל׳:34–38; ל״ז:29).
בנ–1–א 82 §1
מזבח
מזבחות המשכן. עם הקמת המשכן נבנו שני מזבחות על־פי התבנית שמסר אלוהים. מזבח העולה (המכונה גם ”מזבח הנחושת” [שמ ל״ט:39]) היה עשוי עץ שיטה וצורתו הייתה תיבה חלולה, ככל הנראה ללא משטח עליון או תחתון. מידותיו היו 2.2 מ׳ מכל צד וגובהו היה 3.1 מ׳, עם ’קרנות’ היוצאות מארבע הפינות העליונות. הוא היה מצופה כולו נחושת. מִכְבָּר, או רשת נחושת, הותקן מתחת לכרכוב המזבח ”למטה בחציו”. ארבע טבעות הותקנו בארבע הפינות שליד המכבר, ונראה שאליהן הושחלו שני מוטות עצי השיטה המצופים נחושת ששימשו לנשיאת המזבח. ייתכן שמשמע הדבר שחריץ נחרץ בשניים מצידי המזבח על מנת להכניס מכבר שטוח, כאשר הטבעות בולטות משני הצדדים. החוקרים חלוקים מאוד בנושא, ורבים סבורים שהיו מעורבים שני סטים של טבעות, כאשר הטבעות של הסט השני, ששימש להכנסת מוטות הנשיאה, חוברו ישירות לחלק החיצוני של המזבח. בין כלי הנחושת היו פחים ויעים לאפר, קערות לאיסוף דם בעלי החיים, מזלגות לאחיזה בבשר ומחתות (שמ כ״ז:1–8; ל״ח:1–7, 30; במד ד׳:14).
חיפוש פנינים רוחניות
בנ–1–א 36
שיטה
לשיטה קוצים ארוכים רבים הצומחים על ענפיה המשתרעים. ענפים אלה וענפי עצי שיטה סמוכים נשזרים בדרך כלל אלה באלה ויוצרים סבך צפוף; עובדה זו ללא ספק מסבירה מדוע כמעט תמיד נעשה במקרא שימוש בצורת הרבים — ”שיטים”. עצי השיטה יכולים להגיע לגובה של 6 עד 8 מ׳, אך צורתם דומה במרבית המקרים לשיח. עלי השיטה רכים ודמויי נוצה והיא מכוסה פרחים צהובים שריחם נעים, ולפירות צורת תרמיל מתעקל. הקליפה השחורה והמחוספסת מכסה עץ קשיח מאוד וכבד במרקם אחיד וצפוף החסין בפני תקיפת חרקים. מאפיינים אלה וזמינותה במדבר הפכו את השיטה למתאימה במיוחד לשימוש כחומר בנייה למשכן ולריהוטו. היא שימשה לבניית ארון הברית (שמ כ״ה:10; ל״ז:1), שולחן לחם הפנים (שמ כ״ה:23; ל״ז:10), מזבחות (שמ כ״ז:1; ל״ז:25; ל״ח:1), מוטות ששימשו לנשיאת פריטים אלה (שמ כ״ה:13, 28; כ״ז:6; ל׳:5; ל״ז:4, 15, 28; ל״ח:6), עמודים לפרוכת ולמסך (שמ כ״ו:32, 37; ל״ו:36), ומסגרות הקרשים (שמ כ״ו:15; ל״ו:20) והבריחים המחברים שלהן (שמ כ״ו:26; ל״ו:31).