הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו

12–18 באוקטובר

אוצרות מדבר־אלוהים | שמות ל״ג עד ל״ד

‏”‏תכונותיו שובות הלב של יהוה‏”‏

בנ–‏2–א 466,‏ 467

שם

הבריאה הגשמית מעידה אומנם על קיומו של אלוהים אך אינה חושפת את שמו (‏תה י״ט:‏1;‏ רומ א׳:‏20‏)‏.‏ להכיר את שם אלוהים אין משמעו רק לדעת את השם עצמו (‏דהב ו׳:‏33‏)‏.‏ למעשה משמע הדבר להכיר את הישות — מטרותיה,‏ פעליה,‏ ותכונותיה כפי שהם נחשפים בדבר־אלוהים.‏ (‏השווה מלא ח׳:‏41–43;‏ ט׳:‏3,‏ 7;‏ נחמ ט׳:‏10‏.‏)‏ הדבר מומחש במקרה של משה,‏ אדם שיהוה ’‏הכיר בשם’‏,‏ כלומר,‏ הכיר לעומק (‏שמ ל״ג:‏12‏)‏.‏ נפלה בחלקו של משה הזכות לחזות בהתגלות כבוד יהוה,‏ וכן ’‏לשמוע את שם יהוה מוכרז’‏ (‏שמ ל״ד:‏5‏)‏.‏ הכרזה זו לא הייתה רק חזרה על שם יהוה,‏ אלא הצהרה על תכונותיו ופעליו של אלוהים.‏ ”‏יהוה,‏ יהוה,‏ אל רחום וחנון,‏ ארך אפיים ורב חסד ואמת,‏ עושה חסד עם אלפים,‏ מוחל על עוון ופשע וחטא,‏ אך הוא כלל לא יפטור מעונש את האשם,‏ והוא יעניש על עוון האבות את הבנים ואת הנכדים,‏ את הדור השלישי ואת הדור הרביעי”‏ (‏שמ ל״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏ באופן דומה,‏ שירת משה,‏ אשר בה המילים ”‏את שם יהוה אכריז”‏,‏ מתעדת את מגעיו של אלוהים עם בני ישראל ומתארת את אישיותו (‏דב ל״ב:‏3–44‏)‏.‏

26 באוקטובר עד 1 בנובמבר

אוצרות מדבר־אלוהים | שמות ל״ז עד ל״ח

‏”‏מזבחות המשכן ותפקידם בעבודת אלוהים האמיתית”‏

בנ‏–1–א 82 §3

מזבח

מזבח הקטורת.‏ מזבח הקטורת (‏המכונה גם ”‏מזבח הזהב”‏ [‏שמ ל״ט:‏38‏]‏)‏ היה עשוי גם הוא עץ שיטה,‏ כאשר משטחו העליון וצידיו מצופים זהב.‏ שולי זהב הקיפו את המשטח העליון.‏ מידות המזבח היו 5.‏44 ס״מ מכל צד וגובהו היה 89 ס״מ.‏ היו לו גם ’‏קרנות’‏ היוצאות מארבע הפינות העליונות.‏ שתי טבעות זהב הוכנו להשחלת מוטות הנשיאה אשר היו עשויים עץ שיטה מצופה זהב.‏ אותן טבעות מוקמו תחת שולי הזהב על שני צדדים מנוגדים של המזבח (‏שמ ל׳:‏1–5;‏ ל״ז:‏25–28‏)‏.‏ קטורת מיוחדת הוקטרה על המזבח פעמיים ביום,‏ בבוקר ובערב (‏שמ ל׳:‏7–9,‏ 34–38‏)‏.‏ השימוש במחתה מוזכר במקומות אחרים בהקשר להקטרת קטורת,‏ והיא ככל הנראה שימשה גם בהקשר למזבח הקטורת.‏ (‏ויק ט״ז:‏12,‏ 13;‏ עב ט׳:‏4;‏ התג ח׳:‏5‏;‏ השווה דהב כ״ו:‏16,‏ 19‏.‏)‏ מזבח הקטורת היה ממוקם בתוך המשכן ממש לפני פרוכת קודש הקודשים,‏ ומשום כך נאמר עליו שהיה ”‏לפני ארון העדות”‏ (‏שמ ל׳:‏1,‏ 6;‏ מ׳:‏5,‏ 26,‏ 27‏)‏.‏

בנ–‏1–א 1195

קטורת

הקטורת הקדושה שנקבעה לשימוש במשכן במדבר נרקחה מחומרים יקרים שתרמה העדה (‏שמ כ״ה:‏1,‏ 2,‏ 6;‏ ל״ה:‏4,‏ 5,‏ 8,‏ 27–29‏)‏.‏ כאשר מסר יהוה למשה את הנוסחה לתערובת זו המכילה ארבעה מרכיבים,‏ אמר לו:‏ ”‏קח כמויות שוות מהבשמים הללו:‏ טיפות נטף,‏ שחלת,‏ חלבנה מבושמת ולבונה זכה.‏ ועשה מהם קטורת;‏ את תערובת הבשמים יש לרקוח במיומנות,‏ ועליה להיות מומלחת,‏ טהורה וקדושה.‏ כתוש חלק ממנה לאבקה דקה ושים ממנה לפני העדות באוהל מועד,‏ אשר שם אופיע לפניך.‏ קודש קודשים תהיה היא לכם”‏.‏ וכדי להדגיש בפני העם את השימוש הבלעדי שיש לעשות בקטורת זו ואת קדושתה,‏ הוסיף יהוה:‏ ”‏איש אשר יכין קטורת כמוה כדי ליהנות מריחה ייכרת מעמו”‏ (‏שמ ל׳:‏34–38;‏ ל״ז:‏29‏)‏.‏

בנ–1–א 82 §1

מזבח

מזבחות המשכן.‏ עם הקמת המשכן נבנו שני מזבחות על־פי התבנית שמסר אלוהים.‏ מזבח העולה (‏המכונה גם ”‏מזבח הנחושת”‏ [‏שמ ל״ט:‏39‏]‏)‏ היה עשוי עץ שיטה וצורתו הייתה תיבה חלולה,‏ ככל הנראה ללא משטח עליון או תחתון.‏ מידותיו היו 2.‏2 מ׳ מכל צד וגובהו היה 3.‏1 מ׳,‏ עם ’‏קרנות’‏ היוצאות מארבע הפינות העליונות.‏ הוא היה מצופה כולו נחושת.‏ מִכְבָּר,‏ או רשת נחושת,‏ הותקן מתחת לכרכוב המזבח ”‏למטה בחציו”‏.‏ ארבע טבעות הותקנו בארבע הפינות שליד המכבר,‏ ונראה שאליהן הושחלו שני מוטות עצי השיטה המצופים נחושת ששימשו לנשיאת המזבח.‏ ייתכן שמשמע הדבר שחריץ נחרץ בשניים מצידי המזבח על מנת להכניס מכבר שטוח,‏ כאשר הטבעות בולטות משני הצדדים.‏ החוקרים חלוקים מאוד בנושא,‏ ורבים סבורים שהיו מעורבים שני סטים של טבעות,‏ כאשר הטבעות של הסט השני,‏ ששימש להכנסת מוטות הנשיאה,‏ חוברו ישירות לחלק החיצוני של המזבח.‏ בין כלי הנחושת היו פחים ויעים לאפר,‏ קערות לאיסוף דם בעלי החיים,‏ מזלגות לאחיזה בבשר ומחתות (‏שמ כ״ז:‏1–8;‏ ל״ח:‏1–7,‏ 30;‏ במד ד׳:‏14‏)‏.‏

חיפוש פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 36

שיטה

לשיטה קוצים ארוכים רבים הצומחים על ענפיה המשתרעים.‏ ענפים אלה וענפי עצי שיטה סמוכים נשזרים בדרך כלל אלה באלה ויוצרים סבך צפוף;‏ עובדה זו ללא ספק מסבירה מדוע כמעט תמיד נעשה במקרא שימוש בצורת הרבים — ”‏שיטים”‏.‏ עצי השיטה יכולים להגיע לגובה של 6 עד 8 מ׳,‏ אך צורתם דומה במרבית המקרים לשיח.‏ עלי השיטה רכים ודמויי נוצה והיא מכוסה פרחים צהובים שריחם נעים,‏ ולפירות צורת תרמיל מתעקל.‏ הקליפה השחורה והמחוספסת מכסה עץ קשיח מאוד וכבד במרקם אחיד וצפוף החסין בפני תקיפת חרקים.‏ מאפיינים אלה וזמינותה במדבר הפכו את השיטה למתאימה במיוחד לשימוש כחומר בנייה למשכן ולריהוטו.‏ היא שימשה לבניית ארון הברית (‏שמ כ״ה:‏10;‏ ל״ז:‏1‏)‏,‏ שולחן לחם הפנים (‏שמ כ״ה:‏23;‏ ל״ז:‏10‏)‏,‏ מזבחות (‏שמ כ״ז:‏1;‏ ל״ז:‏25;‏ ל״ח:‏1‏)‏,‏ מוטות ששימשו לנשיאת פריטים אלה (‏שמ כ״ה:‏13,‏ 28;‏ כ״ז:‏6;‏ ל׳:‏5;‏ ל״ז:‏4,‏ 15,‏ 28;‏ ל״ח:‏6‏)‏,‏ עמודים לפרוכת ולמסך (‏שמ כ״ו:‏32,‏ 37;‏ ל״ו:‏36‏)‏,‏ ומסגרות הקרשים (‏שמ כ״ו:‏15;‏ ל״ו:‏20‏)‏ והבריחים המחברים שלהן (‏שמ כ״ו:‏26;‏ ל״ו:‏31‏)‏.‏