מה אומר המקרא על חברות?
תשובת המקרא
חברים טובים הופכים את החיים למוצלחים ומאושרים יותר. הם מהווים מקור השפעה חיובי ומעצימים זה את החוזקות של זה (משלי כ״ז:17).
עם זאת, המקרא מדגיש עד כמה חשוב שנבחר את חברינו בקפידה, ומזהיר אותנו מפני ההשלכות השליליות שנחווה אם נבחר חברים מהסוג הלא־נכון (משלי י״ג:20; קורינתים א׳. ט״ו:33). חברים כאלה עלולים לגרום לנו לקבל החלטות לא־חכמות או לגרום לנו לאבד חלק מתכונותינו הטובות.
במאמר זה:
מה מאפיין חבר טוב?
לפי המקרא, חברות אמיתית צריכה להתבסס על דברים עמוקים יותר מאשר תחומי עניין דומים או תחביבים משותפים. לדוגמה, בתהלים קי״ט:63 כתוב: ”חבר אני של כל יראיךa ושל שומרי הוראותיך”. שים לב שלכותב הפסוק היה חשוב לבחור חברים שרוחשים כבוד עמוק לאלוהים ומתאמצים לחיות על־פי אמות המידה שלו.
בנוסף, המקרא מגדיר אילו תכונות צריכות לאפיין חבר טוב:
”חבר אמיתי אוהב בכל עת, והוא אח הנולד לעיתות צרה” (משלי י״ז:17).
”יש רֵעים המוכנים להרוס זה את זה, אך יש חבר הדבק יותר מאח” (משלי י״ח:24).
הפסוקים האלה מראים שחבר טוב הוא אדם נאמן, אוהב, דואג ונדיב. הוא מישהו שיתמוך בך בכל העליות והמורדות של החיים, מישהו שיהיה מספיק אמיץ להזהיר אותך מפני סכנות בדרך או החלטות שגויות (משלי כ״ז:6, 9).
חברויות טובות במקרא
המקרא מספר על דוגמאות של חברויות בין אנשים מגילים, רקעים, תרבויות ומעמדות שונים. הינה שלוש מהן:
רות ונעמי. רות הייתה כלתה של נעמי, והיה ביניהן הפרש גילים גדול. הן גם באו מרקע תרבותי שונה לחלוטין. למרות ההבדלים האלה, הן היו חברות בלב ונפש (רות א׳:16).
דוד ויהונתן. אף שיהונתן כנראה היה מבוגר מדוד ב־30 שנה, המקרא אומר: ”נקשרה נפש יהונתן בנפש דוד” (שמואל א׳. י״ח:1).
ישוע ושליחיו. בתור המורה והאדון של שליחיו, ישוע היה בעמדת סמכות (יוחנן י״ג:13). אבל הוא מעולם לא חשב שהם אינם ראויים להיות החברים שלו. ישוע רקם קשר קרוב עם מי שבחרו ללכת בעקבותיו. הוא אמר: ”קראתי לכם חברים מפני שמסרתי לכם את כל מה ששמעתי מאת אבי” (יוחנן ט״ו:14, 15).
האם אפשר לפתח ידידות עם אלוהים?
לפי המקרא, התשובה היא כן. נכתב בו על אלוהים: ”ידידותו הקרובה היא עם הישרים” (משלי ג׳:32). במילים אחרות, אלוהים בוחר להיות ידיד של אנשים הגונים וכנים שמשתדלים לחיות על־פי אמות המידה שלו. לדוגמה, אברהם נקרא במפורש ידיד אלוהים (דברי הימים ב׳. כ׳:7; ישעיהו מ״א:8; יעקב ב׳:23).
a הקשר הפסוק מראה בבירור שכותב המזמור פונה לאלוהים.