מה הם שורשי ליל כל הקדושים?
תשובת המקרא
המקרא אינו מזכיר את ליל כל הקדושים, הנחוג במקומות רבים בעולם ב־31 באוקטובר. למעשה, שורשיו הקדומים של החג ומנהגיו מנוגדים למקרא.
במאמר זה:
ההיסטוריה והמנהגים של ליל כל הקדושים
החג Samhain: שורשי ליל כל הקדושים נעוצים בחג Samhain (נהגה: ”סָווין”), ”חג פגאני עתיק שנחגג על־ידי הקלטים לפני יותר מ־000,2 שנה”, נאמר באנציקלופדיית וורלד בוק. ”הקלטים האמינו שבזמן חג הסווין יכולים המתים להתהלך בין החיים, ושבתקופה הזו יכלו החיים לפגוש את המתים” (ראה ”מקור שם החג”).
תחפושות, ממתקים ו”תעלול או ממתק”: לפי ספר עיון אחד, חלק מהקלטים נהגו ללבוש תחפושות מזוויעות כדי לתעתע ברוחות המשוטטות, כך שהן יחשבו שגם הם רוחות ויעזבו אותם לנפשם. אחרים ניסו לפייס את הרוחות באמצעות ממתקים.a
באירופה של ימי הביניים אימצה הכנסייה הקתולית מנהגים פגאניים מקומיים, ועודדה את חבריה לעבור מבית לבית כשהם מחופשים ולבקש מתנות קטנות.
רוחות רפאים, ערפדים, אנשי זאב, מכשפות וזומבים: דמויות אלו נתפסות מאז ומעולם ככאלה הקשורות לעולם הרוחות הרעות. הספר Halloween Trivia מגדיר את היצורים האלה כ”מפלצות על־טבעיות” ומציין ש”קיים קשר בלתי נפרד ביניהן לבין המוות, המתים או הפחד מפני המוות”.
מנורת דלעת (”ג׳ק־או־לנטרן”): בבריטניה של ימי הביניים ”עברו המאמינים מבית לבית וביקשו מזון בתמורה לתפילה בעד המתים”. הם נשאו ”מנורות לפת שרוּקנו מתוכנן, והנר שבהן היה סמל לנפש הכלואה בכור המצרף” (Halloween—From Pagan Ritual to Party Night). מקורות אחרים טוענים שמטרת המנורות הייתה להרחיק רוחות רעות. באמריקה הצפונית במאה ה־19 חדלו להשתמש בלפת והחלו להשתמש בדלעת, מכיוון שהיא גדלה שם בשפע והיה קל יותר לרוקן ולגלף אותה.
האם יש חשיבות לשורשי החג?
כן. אף שרבים רואים בליל כל הקדושים חג מהנה ולא מזיק, המנהגים הקשורים בו עומדים בניגוד גמור למקרא. מקורות החג נעוצים באמונות כוזבות לגבי המתים, הרוחות הרעות והשדים.
עיין בפסוקים הבאים וחשוב מהי השקפתו של אלוהים על חג ליל כל הקדושים:
”לא יימצא בך... איש הנועץ בבעל אוב [אדם היוצר קשר עם רוחות המתים] ... או אדם השואל את פי המתים” (דברים י״ח:10–12).
משמעות: אלוהים אוסר כל ניסיון לתקשר עם המתים, ואין זה משנה אם האדם מאמין ברוחות המתים או עושה זאת רק לשם שעשוע.
”המתים אינם יודעים מאומה” (קהלת ט׳:5).
משמעות: היות שהמתים אינם מודעים לדבר, אין הם מסוגלים ליצור קשר עם החיים.
”[אל] תהיו שותפים לשדים. אינכם יכולים לשתות מכוס יהוה ומכוס השדים” (קורינתים א׳. י׳:20, 21).
משמעות: כל מי ששואפים להיות רצויים בעיני אלוהים חייבים להימנע מכל קשר עם השדים.
”[עִמדו] איתן נגד מזימותיו הערמומיות של השטן; כי יש לנו מאבק... עם הכוחות הרוחניים המרושעים” (אפסים ו׳:11, 12).
משמעות: משרתי אלוהים צריכים להתנגד לרוחות המרושעות, ולא כביכול לחגוג יחד איתן.
a מתוך הספר Halloween: An American Holiday, an American History, עמוד 4.