האם הסיפור של נוח והמבול הוא רק מיתוס?
תשובת המקרא
המבול היה מאורע אמיתי. אלוהים הביא את המבול כדי להשמיד את הרשעים אך ציווה על נוח לבנות תיבה כדי להציל את האנשים הטובים ואת החיות (בראשית ו׳:11–20). אנחנו יכולים להיות בטוחים שהמבול אכן התרחש מפני שהוא מתועד בספר המקרא, אשר ”נכתב בהשראת אלוהים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16).
אמת או אגדה?
לפי המקרא נוח היה אדם אמיתי והמבול היה מאורע אמיתי, ולא אגדה או מיתוס.
כותבי המקרא האמינו שנוח היה אדם אמיתי. לדוגמה, כותבי המקרא עזרא ולוקס היו היסטוריונים משכילים שכללו את נוח בשושלת היוחסין של עם ישראל (דברי הימים א׳. א׳:4; לוקס ג׳:36). בספרי הבשורה של מתי ולוקס מתועדים דבריו של ישוע לגבי נוח והמבול (מתי כ״ד:37–39; לוקס י״ז:26, 27).
בנוסף, הנביא יחזקאל והשליח פאולוס הזכירו את נוח כדוגמה לאמונה וצדקה (יחזקאל י״ד:14, 20; עברים י״א:7). האם זה הגיוני שכותבים אלה היו מציינים דמות אגדית כדוגמה לחיקוי? ללא ספק נוח ונאמנים אחרים מימי קדם מהווים דוגמה לחיקוי מפני שהיו אנשים אמיתיים (עברים י״ב:1; יעקב ה׳:17).
המקרא מספק פרטים מדויקים על המבול. התיאור המקראי על המבול לא מתחיל במילים ”לפני הרבה הרבה שנים”, כפי שמתחילות אגדות. להיפך, המקרא מציין את השנה, החודש והיום של האירועים הקשורים למבול (בראשית ז׳:11; ח׳:4, 13, 14). הוא גם מספק את הממדים של התיבה שנוח בנה (בראשית ו׳:15). הפרטים הללו מראים שהמקרא מציג את המבול כעובדה ולא כאגדה.
מדוע התרחש המבול?
על־פי המקרא, לפני המבול ”רעת האדם” הייתה רבה (בראשית ו׳:5). הכתוב מוסיף ש”תישחת הארץ לפני האלוהים” מפני שהיא הייתה מלאה באלימות ובאי־מוסריות מינית (בראשית ו׳:11; יהודה 6, 7).
המקרא אומר שרבות מהבעיות האלו נגרמו על־ידי מלאכים מרושעים שעזבו את השמיים כדי לקיים יחסים עם נשים. לאותם מלאכים היו צאצאים בשם נפילים, אשר עשו שמות באנושות (בראשית ו׳:1, 2, 4). אלוהים החליט לטהר את הארץ מרשעים ולהעניק לאנשים טובים התחלה חדשה (בראשית ו׳:6, 7, 17).
האם אנשים ידעו שהמבול עמד לבוא?
כן. אלוהים אמר לנוח מה עומד לקרות והדריך אותו לבנות תיבה כדי להציל את משפחתו ואת החיות (בראשית ו׳:13, 14; ז׳:1–4). נוח הזהיר את האנשים מפני ההשמדה הקרבה, אך הם התעלמו מאזהרותיו (פטרוס ב׳. ב׳:5). המקרא אומר שהם ”לא שמו לב עד שבא המבול וסחף את כולם” (מתי כ״ד:37–39).
כיצד נראתה תיבת נוח?
התיבה הייתה מעין קופסה גדולה בצורת מלבן שאורכה היה כ־133 מטר, רוחבה כ־22 מטר וגובהה כ־13 מטר.a התיבה הייתה עשויה מעצי גופר והייתה מכוסה בזפת מבפנים ומבחוץ. היו לה שלוש קומות, או מפלסים, ומספר תאים. הותקנו דלת בצד התיבה ומעין חלון מסביב לחלקה העליון. ככל הנראה היה לתיבה גג משופע קלות במרכזו כדי לאפשר ניקוז של מים (בראשית ו׳:14–16).
כמה זמן לקח לנוח לבנות את התיבה?
המקרא אינו מספר כמה זמן ארכה בניית התיבה, אך נראה שנוח הקדיש לכך כמה עשורים. נוח היה לפחות בן 500 כאשר נולד בנו הבכור, והוא היה בן 600 כאשר התרחש המבול.b (בראשית ה׳:32; ז׳:6).
כאשר אלוהים אמר לנוח לבנות את התיבה, שלושת בניו כבר הספיקו לגדול ולהתחתן. אולי נדרשו לכך 50 או 60 שנה (בראשית ו׳:14, 18). לכן הגיוני להסיק שבניית התיבה ארכה 40 או 50 שנה.
a המקרא מציין את ממדיה של התיבה באמות. מילון מקראי אחד (The Illustrated Bible Dictionary) מציין ש”אמה בתקופת המקרא הייתה שווה ל־45.44 ס״מ”.
b באשר לתוחלת החיים שהייתה לאנשים בתקופתו של נוח, ראה התיבה ”האם הם חיו כל כך הרבה זמן?” במאמר ”יומן המסע של נוח — האם הוא נושא משמעות עבורנו?” אשר התפרסם בהוצאת המצפה מ־15 במאי 2003.