רומים י״ב:‏12 — ”‏שמחו בתקווה.‏ החזיקו מעמד בצרה.‏ התמידו בתפילה”‏

‏”‏שמחו בתקווה.‏ החזיקו מעמד בצרה.‏ התמידו בתפילה”‏ (‏רומים י״ב:‏12‏,‏ תרגום עולם חדש‏)‏.‏

‏”‏גילו בתקווה.‏ היו סבלנים בצרה.‏ התמידו בתפילה”‏ (‏רומים י״ב:‏12,‏ תרגום החברה לכתבי הקודש‏)‏.‏

כוונת הפסוק

בפסוק זה עודד השליח פאולוס את המשיחיים ברומא לעשות שלושה דברים שיעזרו להם לשמור על נאמנותם למרות רדיפות וקשיים אחרים.‏

‏”‏שמחו בתקווה”‏.‏ למשיחיים יש תקווה נפלאה לחיות לנצח — חלק מהם יחיו בשמיים ורובם בגן עדן עלי אדמות (‏תהלים ל״ז:‏29;‏ יוחנן ג׳:‏16;‏ ההתגלות י״ד:‏1–4;‏ כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏ בעלי תקווה זו מייחלים לראות את מלכות אלוהיםa פותרת את כל בעיות האנושות (‏דניאל ב׳:‏44;‏ מתי ו׳:‏10‏)‏.‏ משרתי אלוהים שמחים אפילו במצבים קשים,‏ מפני שהם משוכנעים שתקוותם תתממש ושעמידתם האיתנה משמחת את אלוהים (‏מתי ה׳:‏11,‏ 12;‏ רומים ה׳:‏3–5‏)‏.‏

‏”‏החזיקו מעמד בצרה”‏.‏ במקרא,‏ משמעותו של הפועל היווני שתורגם כ”‏להחזיק מעמד”‏ היא בדרך כלל ”‏להישאר ולא להימלט;‏ להתמיד;‏ לעמוד איתן”‏.‏ תלמידיו של ישוע ’‏אינם חלק מהעולם’‏b והם יודעים שיירדפו בשל כך,‏ לכן הם זקוקים לכוח עמידה (‏יוחנן ט״ו:‏18–20;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏12‏)‏.‏ כשמשיחי משרת את אלוהים בנאמנות גם לנוכח מבחני אמונה וניסיונות,‏ אמונתו בכך שיהוה בסופו של דבר יגמול לו מתחזקת (‏מתי כ״ד:‏13‏)‏.‏ כתוצאה מכך,‏ אמונתו החזקה מאפשרת לו לעמוד בקשיים בסבלנות ומבלי לאבד את שמחתו (‏קולוסים א׳:‏11‏)‏.‏

‏”‏התמידו בתפילה”‏.‏ על מנת לשמור על נאמנותם לאלוהים,‏ על המשיחיים להתפלל בהתמדה (‏לוקס י״א:‏9;‏ י״ח:‏1‏)‏.‏ הם מחפשים את הדרכתו של אלוהים בכל עת,‏ ונשענים עליו בכל תחומי החיים (‏קולוסים ד׳:‏2;‏ תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏17‏)‏.‏ הם בטוחים שהוא יענה לתפילותיהם,‏ כי הם מצייתים לו ועושים את מיטבם כדי לשמח אותו (‏יוחנן א׳.‏ ג׳:‏22;‏ ה׳:‏14‏)‏.‏ הם גם יודעים שאם יתמידו בתפילה,‏ אלוהים יעניק להם את הכוח הדרוש כדי לעמוד בנאמנות בכל קושי (‏פיליפים ד׳:‏13‏)‏.‏

הקשר הפסוק

פאולוס כתב את איגרתו למשיחיים שחיו ברומא בשנת 56 בערך.‏ בפרק י״ב הוא מספק להם עצות מעשיות ומסביר להם איך לגלות תכונות משיחיות,‏ איך לנהוג באחיהם לאמונה ובאחרים ואיך להגיב ברוגע לנוכח רדיפות (‏רומים י״ב:‏9–21‏)‏.‏ עצותיו הגיעו בדיוק בזמן,‏ משום שהמשיחיים ברומא עמדו להתנסות בהתנגדויות אלימות.‏

בחלוף מספר שנים,‏ בשנת 64,‏ פרצה ברומא שרפת ענק שהרסה את רוב העיר.‏ השמועות ייחסו את השריפה לקיסר נירון.‏ אולם,‏ לפי ההיסטוריון הרומי טאקיטוּס,‏ נירון ניסה לנקות את עצמו מהאשמה והטיל אותה על המשיחיים,‏ מה שהוליד גל רדיפות אדיר נגדם.‏ עצותיו של פאולוס בנוגע לעמידה ברדיפות עזרו להם להחזיק מעמד בתקופה הקשה הזו בנאמנות וכבוד (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏15;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏9‏)‏.‏ דוגמתם הטובה היא מודל לחיקוי עבור משרתי אלוהים כיום.‏

צפה בסקירה קצרה של ספר רומים.‏