צעירים שואלים...
מדוע עלי להימנע מתורת־הנסתר?
”הייתי קשורה מאוד לסבי,” אמרה נערה אחת, ”וכאשר הוא מת, זה פגע בי קשות. רציתי לדעת אם אפשר ליצור עימו שוב קשר.” כך החלה הצעירה ”להשתעשע” בתורת־הנסתר.
ידיעה שפורסמה זה לא מכבר מציינת, ש”לפחות 000,200 ילדים וצעירים בגרמניה התנסו בצורות שונות של תורת־הנסתר.” בבתי־ספר ביפן, תחביבם של רבים הוא העיסוק בספיריטיזם, כשאחדים מהם מתמחים בטלפתיה, אחרים בהיפנוזה, ונוספים בגירוש שדים. בניגריה, אין זה חריג בימים אלה לשמוע על תלמידי בתי־ספר יסודיים העוסקים בכישוף. ועצוב לומר, שאפילו מספר ילדים שגדלו אצל הורים יראי־אלהים, השתעשעו — אולי שלא במתכוון — בעניינים הנוגעים לעל־טבעי.
מדוע כה מושכת תורת־הנסתר את לב הצעירים? ומדוע כה מסוכן להתעסק בה?
מדוע הם מתעסקים בכך?
בתורת־הנסתר כרוכים העל־טבעי, חקר עולם הרוחות באמצעות אסטרולוגיה, הגדת־עתידות, כישוף, מאגיה, וכדומה. מדוע להוטים צעירים כה רבים להציץ לתוך זה? דירְק, מגרמניה, חש רצון עז ליצור קשר עם אביו. בהיותו משוכנע שיוכל לעשות כן אם יפַתח את כוחותיו הנפשיים, החל בתרגילי מדיטציה, בהם ניסה לגרום לחפצים לזוז ממקומם בלא לגעת בהם. מדיטציה זו, אמר דירְק, הביאה אותו אל סף עולם הרוחות!
צעירים אחרים חוששים מפני העתיד. הם מעוניינים בעצה בנוגע לציוניהם, או באשר לסיכוייהם להתחתן, והם סבורים שעולם הרוחות יכול לעזור להם. מדאיג במיוחד הוא פולחן השטן עצמו! ומה מושך בדת מבעיתה זו? ”אני עוסק בזה כדי להשיג כוח.” הסביר צעיר קנדי העוסק בפולחן השטן. ”זה מעניק לי את הכוח לפגוע באנשים.”
אך, רוב החוקרים סבורים שהסיבה העיקרית לכך שצעירים מתחילים להתעסק בתורת־הנסתר, היא פשוט סקרנות. ”הייתי כל־כך סקרנית,” הודתה צעירה שהחלה להיות מעורבת בזה. צעירה אחרת ניסחה זאת כך: ”בהתחלה, קיננו בי ספֵקות רבים, אך חשבתי לעצמי: ’לפחות תדעי מה זה בדיוק.’” היא נענתה, איפוא, להזמנה מידידה להצטרף לסיאנס.
כשהמניע שלהם הוא סקרנות, מנסים מספר צעירים להשתעשע בלוח־הרוחות, או ”מאלתרים” לוח כזה ועוקבים אחר תנועותיה של כוס הפוכה. משם אין זו אלא קפיצת־דרך קצרה למעורבות עמוקה יותר בספיריטיזם, על־ידי שימוש בכדורי־בדולח, בקלפי־ניחוש, במטוטלות, בעלי־תה או מישקע־קפה, ובספרי־הורוסקופ. יש המתחילים אפילו להיוועץ במגידי־עתידות מקצועיים או ברופאי־אליל. אך, מקצוענים רבים מתגלים, בסופו־של־דבר, כנוכלים גרידא. למשל, צעיר בשם אלכסנדר יצר קשר עם רופא־אליל כדי לשפר את ציוניו. לא רק שציוניו לא השתפרו, אלא נגרם לו נזק כספי. כספו נחלק בין רופא־האליל המזויף וה”ידיד” שהמליץ עליו.
אך, לצעירים רבים, ההצצה הנועזת אל עולם הספיריטיזם מזיקה הרבה יותר מאשר הפסד כספי.
’עינויים בל־יאומנו’
”אילו רק ידעתי מראש,” זהו משפט שאותו שומעים תדירוֹת מפי צעירים שהתחרטו על כך שהשתעשעו עם העל־טבעי. כך ציין כתב־העת הדרום־אפריקני Personality (אישיות). הקינה הטיפוסית היא: ”אילו רק לא הייתי כה תמים. ... כשניסיתי להיחלץ מכך, התנסיתי בעינויים בל־יאומנו, קולות, סיוטים, איומים, ונגרמו לי ייסורים נפשיים וגופניים מצד עובדי־שטן אחרים.”
עשרים־וארבעה אחוזים מכלל המורים, שנערך ביניהם סקר בגרמניה, הצביעו על השפעתה המזיקה של תורת־הנסתר על תלמידיהם. כמה מהם נעשו מופנמים, היו להם בעיות־למידה, סבלו מחרדה, מדיכאון ואפילו פיתחו נטייה להזיק לעצמם או לזולתם. לעתים קרובות, לא יכול היה דירְק לישון בלילה. הוא נזכר: ”הייתי אחוז חרדה, שמא ישתלטו עלי השדים, ולכן לא העזתי לעצום עין. כל רעש שהוא הרתיע אותי.” צעיר בשם מיכאל סבל אף הוא ”מלילות חסרי־מנוחה, רדופי־שדים”, לאחר שנטל שיקויים שנרשמו לו. דיווחים אחרים מתארים תמורות מבשרות־רע שחלו באישיותם של אנשים שהתעסקו במעשים הקשורים בתורת־הנסתר. נערה אחת זיעזעה את אימה בכך שהודיעה לה שתלבש רק שחורים (הצבע בו רצתה גם לצבוע את חדרה), ושתישן בארון־מתים פתוח!
תושביו האמיתיים של עולם־הרוחות
המקרא מבהיר ש”המתים אינם יודעים מאומה.” (קהלת ט׳:5) מכך שעולם־הרוחות איננו מיושב בנפשות יקירים שמתו. מהו, אם כן, הגורם לחוויות מפחידות כגון אלה? שדים מושחתים! בהתאם לכתבי־הקודש, אלה הם מלאכים שמרדו באלהים לפני המבול, חסידיו של השטן. (בראשית ו׳:1–4; ההתגלות י״ב:9) יש להם מוניטין כמי שגורמים נזק וחבלות לבני־אנוש.
למשל, הכתוב בכתבי־הקודש המשיחיים, בלוקס ט׳:42, מוסר על אדם כפוי־שד, אשר ”הפילוֹ השד וזיעזע את גופו.” כמה סדיסטי! בדומה לכך, במעשי־השליחים י״ט:16 מתואר כיצד איש כפוי־שד התקיף באלימות שבעה מגרשי־שדים. חוויות בימינו מאשרות בבירור, שהשדים לא שינו את דרכיהם המרושעות אף לא כמלוא הנימה.
צעיר המתחיל ”להשתעשע” בחוויות על־חושיות, באסטרולוגיה, בקלפי־ניחוש, או בצורה אחרת כלשהי של תורת־הנסתר, עלול לפתוח בכך פתח להתנסויות מחרידות. כתב־העת אישיות ציין: ”מה שעבר כחוט־השני לאורך חוויותיהם של כל מי שדיברנו איתם [שעסקו בתורת־הנסתר] היה, שהם שקעו יותר ויותר בתוך המערבולת השטנית, דרך אפיקים שלמראית־עין נראו מכובדים.” אכן, תורת־הנסתר איננה יותר מאשר קרש־קפיצה למגעים עם השטן והשדים!
’דבש על סכין חדה’
כיון שכך, התורה אסרה על כל צורה של ספיריטיזם, באמרה: ”לא יימצא בך... קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף, וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים.” — דברים י״ח:10, 11.
אנשים יראי־אלהים במאה הראשונה לספירה, טיהרו עצמם מכל קשר עם ספיריטיזם, בהשמידם את כל האבזרים והספרים הדֶמוניים. (מעשי־השליחים י״ט:19) צעירים בימינו, החפצים ביחסי־ידידות עם יהוה, יתרחקו אף הם מכל הקשור בתורת־הנסתר. זה יכלול את כל הסרטים, הספרים, ספרי ה”קומיקס”, והכּרזות הקשורים בספיריטיזם. יש לברור אפילו את המוסיקה שמקשיבים לה. מוסיקה ”מתכתית כבידה”, למשל, נקשרה שוב ושוב עם שטניות.
לטיבֶּטים יש פיתגם: ’חשוב פעמיים בטרם תסכים לקבל דבש המוצע לך על סכין חדה.’ בנסותך ללקק את הדבש מעל לסכין, אתה עלול לאבד את לשונך! בדומה לכך, לא משנה עד כמה גורמת לך סקרנותך להימשך לתופעות על־טבעיות, זכור שהדבר הרה־אסון. סרב, איפוא, להזמנה כלשהי להשתתף או אפילו להתבונן מן הצד ב”סיאנס”. דבר הנראה תמים לכאורה, כמו המשחק של הזזת כוס, עלול להוביל למעורבות מסוכנת בדֶמוניות. אמנם יתכן שאתה סקרן, אך האם היית אוכל בשר רקוב אך ורק כדי להיווכח מה זאת הרעלת־מזון?
דירְק (שהוזכר לעיל) הצליח להשתחרר מכל הקשור בספירטיזם. בכך שלמד את כתבי־הקודש בעזרת פירסומים של חברת המצפה, הבין את האמת ביחס לאביו שנפטר, ולמד על תקוות תחיית־המתים. (תהלים קמ״ו:4; דניאל י״ב:2, 12) האמת שיחררה אותו מכל שאיפה ליצור קשר עם עולם־הרוחות. היכן דירְק עתה? הוא הצטרף אל שורות עדי־יהוה ועובד באחד מבתי־הדפוס של חברת המצפה, בהקדישו לכך את מלוא־זמנו.
כתבי־הקודש אכן מספקים את ’צרכינו הרוחניים’. (תהלים י״ט:8–10) ולטווח רחוק, הדבר מביא הרבה יותר תועלת מאשר סיפוק הסקרנות החולנית באמצעות תורת־הנסתר המסוכנת, הנושאת מוות בכנפיה.
[תמונה בעמוד 27]
ההתעסקות בתורת־הנסתר עלולה להתחיל במשחק תמים לכאורה, כגון לוח־הרוחות או הזזת כוס הפוכה