האם תיתכן הגנה אמיתית?‏

מחבר המסות,‏ ראלף וולדו אמרסון,‏ הצהיר פעם:‏ ”‏אנשים שטחיים מאמינים במזל.‏.‏.‏ אנשים בעלי אופי חזק מאמינים בסיבה ובתוצאה”‏.‏ אכן,‏ אדם השם מבטחו בכוחם של קמיעות מכושפים ועדיליוני מזל־טוב,‏ מפקיר את השליטה בחייו בידיהם של כוחות סמויים־מן־העין.‏ הוא משליך מעליו את ההיגיון ואת שיקול־הדעת,‏ ונכנע לפחדים לא־הגיוניים,‏ שמקורם באמונות טפלות.‏

לעומת זאת,‏ בכוחו של המקרא לשחרר את הפרט מפחדים מעין אלה.‏ הוא מגלה כי כל הקמיעות למיניהם עקרים וחסרי אונים.‏ הכיצד?‏ ובכן,‏ על־פי האנציקלופדיה בריטניקה החדשה‏,‏ ”‏רווחת הסברה כי הקמיעות שואבים את כוחם [‏בין היתר]‏ מהקשר שלהם עם כוחות שבטבע”‏.‏ כוחות אלה עשויים להיות ’‏רוחות המתים’‏ או ’‏כוח המזל’‏.‏ אך,‏ המקרא מראה בבירור,‏ כי המתים ”‏אינם יודעים מאומה”‏ (‏קהלת ט׳:‏5‏)‏.‏ לפיכך,‏ לא קיימות כל רוחות של מתים המסוגלות לעזור לאנשים החיים או לפגוע בהם;‏ אף לא קיים כל כוח סמוי־מן־העין המכונה מזל,‏ שיכול לפעול למענך.‏

בתקופת המקרא,‏ גינה אלהים את אלה שנטשוהו,‏ אלה ששכחו את הר־קודשו,‏ ”‏העורכים לגד [‏אל המזל]‏ שולחן והממלאים לַמְנִי מִמְסָךְ”‏.‏ במקום לזכות בהגנה,‏ נידונו הדוגלים במזל לכליה.‏ ”‏מָנִיתִי אתכם לחרב”‏,‏ אמר יהוה אלהים (‏ישעיהו ס״ה:‏11,‏ 12‏)‏.‏

בדומה לכך,‏ בעוסקה באמנויות הכישוף,‏ האמינה האומה הבבלית הקדומה בהגנתם של כוחות מסתוריים.‏ אולם,‏ אף־על־פי־כן,‏ נפל על בבל אסון.‏ ”‏עמדי נא בַחֲבָרַיִךְ וברוב כשפיך”‏,‏ קרא תיגר הנביא ישעיהו.‏ ”‏אולי תוכלי הועיל.‏.‏.‏ נלאית ברוב עצתייך”‏ (‏ישעיהו מ״ז:‏12,‏ 13‏)‏.‏ בהגיע העת,‏ חדלה אומה זו להתקיים כליל.‏ האמונה בעל־טבעי הוכחה כהבל הבלים.‏ בדומה לכך,‏ אין בכוחו של אף קמיע,‏ בין אם תכשיטים,‏ טליסמאות או כל עצם מכושף אחר,‏ להועיל לך או להגן עליך.‏

סוג של עבודת־אלילים

אולם,‏ יש אשר אינם רואים כל פסול בנשיאת גביש־בדולח,‏ רגל של ארנבת או מדליון דתי.‏ כלום אין אלה אבזרי קישוט זולים ובלתי מזיקים גרידא?‏ לא לאור המקרא.‏ בו נאמר כי אביזר שמיוחסים לו כוחות על־טבעיים,‏ רחוק מלהיות בלתי־מזיק.‏

השימוש בקמיעות מהווה סוג של עבודת־אלילים — דבר אותו מגנה דבר־אלהים בבירור (‏שמות כ׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ אמת,‏ יתכן שהאדם אינו חש כי הוא עובד ישירות את הקמיע או את העצם שמביא,‏ לדעתו,‏ מזל טוב.‏ אך,‏ אם יש ברשות האדם פריט כזה,‏ האין הוא מגלה בכך יחס של יראת־כבוד והערצה לכוחות על־טבעיים,‏ סמויים־מן־העין?‏ והאם אין אמת בדבר שתדירות,‏ אנשים מביעים הערצה ועושים שימוש פולחני בקמיעות עצמם ‏(‏כגון נישוק הקמיע)‏?‏ אך,‏ המקרא מייעץ למשיחיים ביוחנן א׳.‏ ה׳:‏21‏:‏ ”‏הישמרו לכם מן האלילים”‏.‏ האין הדבר כולל גם פריטים הנחשבים לקמיעות?‏

מלכודת של כוחות הנסתר

באמצעות השימוש בקמיעות,‏ רבים אף נופלים במלכודת של כוחות הנסתר.‏ אמת,‏ יש הנושאים גביש־בדולח או שיקוי קסמים,‏ מתוך מנהג יותר מאשר מתוך אמונה.‏ אך,‏ כשם שניהול רומן עם זונה עלול לגרום להידבקות באיידס,‏ כך גם עלול מגע עם כוחות הנסתר להביא לתוצאות הרות־אסון.‏ היו סיבות טובות לכך,‏ שאלהים אסר על בני־ישראל לעסוק בקסמים,‏ באוב ובניחוש.‏ ”‏כי תועבת יהוה כל עושה אלה”‏,‏ מתריע המקרא (‏דברים י״ח:‏10–14‏)‏.‏

מדוע הוטל איסור חמור זה?‏ משום שהכוחות הנסתרים העומדים מאחורי עיסוקים אלה,‏ אינם רוחות המתים ואף לא כוח המזל,‏ אלא השטן ושדיו.‏a כמו־כן,‏ השימוש בקמיעות כרוך ישירות בפולחן־השדים.‏ Vine’s Expository Dictionary of Old and New Testament words (‏המילון הפרשני למילים בתנ״ך ובברית החדשה מאת ויין)‏ מציין:‏ ”‏בכישוף,‏ אל השימוש בסמים,‏ בין אם קלים ובין אם כבדים,‏ התלוו לחשי כישוף ותחינות שהופנו לכוחות הנסתר,‏ יחד עם מתן קמיעות שונים”‏.‏

לפיכך,‏ אדם המחזיק ברשותו קמיע,‏ שמיוחסים לו כוחות נסתרים,‏ עוסק למעשה בספיריטיזם.‏ הוא מסתכן בכך שהשפעתו המרושעת של ”‏אל העולם הזה”‏ — השטן — תלכוד אותו ותשלוט בו (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏4‏)‏.‏ מסיבה טובה,‏ איפוא,‏ המקרא מצווה עלינו להימנע מכל סוג של ספיריטיזם (‏גלטים ה׳:‏19–21‏)‏.‏

ניתוק כבליהן של האמונות הטפלות

לעומת זאת,‏ האנציקלופדיה מטעם חברת וורלד בּוּק מציינת:‏ ”‏אמונות טפלות תהיינה חלק מן החיים כל עוד בני־האדם יראים אלה מאלה וכל עוד מקננים בלבם ספיקות בנוגע לעתיד”‏.‏ אך,‏ עדי־יהוה מסייעים לרבים להשתחרר מאמונות טפלות מזיקות.‏ אשה מדרום־אפריקה נזכרת:‏ ”‏רוחות רעות הטרידו אותי,‏ וביתי היה מלא במוּטִי כדי להגן עליי מפניהן”‏.‏ עדי־יהוה סייעו לה לראות את הסכנות הטמונות בהשתעשעות עם כוחות הנסתר.‏ מה היתה תגובתה?‏ ”‏התחלתי לזרוק כל דבר שהיה ברשותי ושהיה לו קשר כלשהו עם השדים”‏,‏ היא אומרת.‏ ”‏בריאותי השתפרה.‏ הקדשתי את חיי לשרת את יהוה,‏ ונטבלתי”‏.‏ כעת,‏ היא משוחררת מאמונות טפלות ומספיריטיזם.‏

תן דעתך גם לדוגמתו של סוחר העשבים הניגרי,‏ אשר שילב ספיריטיזם באומנות הריפוי שלו.‏ לעתים קרובות,‏ תוך שימוש באיומים ובקללות,‏ נהג להרחיק את עדי־יהוה כל אימת שהיו מבקרים אצלו.‏ פעם אחת,‏ אף הכין שיקוי מיוחד,‏ לחש עליו לחשים,‏ והשליכו בפניו של אחד העדים!‏ ”‏תוך שבעה ימים תמות!‏”‏,‏ שאג.‏ שבעה ימים לאחר מכן שב העד,‏ בגורמו לסוחר העשבים לנוס מפניו,‏ בהאמינו כי ראה רוח־רפאים!‏ מאחר שכישופיו נחשפו עתה כחסרי־ערך,‏ הוא הסכים לשיעור־מקרא,‏ ובסופו־של־דבר,‏ הפך לעד בעצמו.‏

גם אתה יכול להשתחרר מכבלי הפחד והאמונות הטפלות.‏ יש להודות,‏ יתכן שלא יהא זה קל.‏ אפשר שגדלת בחברה,‏ שבה נפוץ השימוש בקמיעות למיניהם.‏ המשיחיים באפסוס הקדומה התמודדו עם אתגר זה.‏ הם חיו בתרבות שהושפעה מאוד מן הספיריטיזם.‏ מה עשו הם כאשר למדו את האמת שבדבר־אלהים?‏ המקרא אומר:‏ ”‏רבים שעסקו בכישוף אספו את ספריהם ושרפו אותם לעיני כל.‏ חישבו ומצאו שמחירם חמישים אלף מטבעות כסף”‏ (‏מעשי־השליחים י״ט:‏19‏)‏.‏

לזכות בהגנת אלהים

אם תיפטר מכל שרידי הדברים הקשורים לעולם הנסתר,‏ כלום תיוותר חסר־הגנה?‏ ההיפך הוא הנכון,‏ ”‏אלהים לנו מחסה ועוז,‏ עזרה בצרות נמצא מאוד”‏ (‏תהלים מ״ו:‏2‏)‏.‏ הגנתו של אלהים תבוא לידי ביטוי בעיקר בעת,‏ שבה ישמיד את סדר־הדברים המושחת הזה.‏ ”‏אכן יודע יהוה להציל את חסידיו מניסיון ועם זאת לחשוך את הרשעים ליום הדין כדי להענישם”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏9‏;‏ השווה תהלים ל״ז:‏40‏)‏.‏

בינתיים,‏ ’‏עת ופגע קורה את כולנו’‏ (‏קהלת ט׳:‏11‏)‏.‏ אלהים אינו מבטיח שמשרתיו ינהלו חיים ’‏מוגנים’‏ מכל קושי,‏ או שהוא יסוכך עליהם מפני כל נזק אישי.‏ אף־על־פי־כן,‏ הוא אכן מבטיח להגן על רוחניותנו ועל יחסינו עימו (‏תהלים צ״א:‏1–9‏)‏.‏ כיצד?‏ ראשית,‏ הוא מעניק לנו חוקים ועקרונות היכולים להועיל לנו ולהגן עלינו מפני השפעתו המשחיתה של השטן (‏ישעיהו מ״ח:‏17‏)‏.‏ ברוכשנו ידע על דרכי יהוה,‏ ’‏מזימה [‏יכולת החשיבה]‏ תשמור עלינו,‏ תבונה תנצרנו’‏ — לדוגמה,‏ מפני מעשים בלתי־מועילים או מזיקים (‏משלי ב׳:‏11‏)‏.‏

דרך נוספת,‏ שבה אלהים מגן עלינו היא על־ידי ”‏הכוח הנשגב”‏ שהוא מספק לנו בעתות מבחן (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏7‏)‏.‏ וכאשר הנסיבות מאיימות להכריע את המשיחי,‏ הוא זוכה ל”‏שלום אלהים הנשגב מכל שכל”‏ כדי לשמור על לבו ועל כוחותיו השכליים (‏פיליפים ד׳:‏7‏)‏.‏ המשיחי אכן מצויד ’‏למען יוכל לעמוד נגד נכלי השטן’‏ (‏אפסים ו׳:‏11–13‏)‏.‏

כיצד תוכל לזכות בהגנה מעין זו?‏ תחילה,‏ רכוש ידע על אודות יהוה ובנו,‏ ישוע המשיח (‏יוחנן י״ז:‏3‏)‏.‏ עדי־יהוה יכולים לעשות רבות כדי לעזור לך לעשות כן.‏ בעודך מטפח יחסים חמים עם יהוה,‏ תתחיל לחוש בהגנתו האוהבת.‏ אלהים אומר,‏ כשם שאנו קוראים בתהלים צ״א:‏14‏:‏ ”‏כי בי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ,‏ אֲשַׂגְּבֵהוּ כי ידע שמי”‏.‏

אכן,‏ אם הנך נאמן לו,‏ בסופו־של־דבר יברכך אלהים בחיי־נצח בעולם החדש הקרב ובא.‏ יהוה מבטיח בנוגע לאלה שיחיו בעת זו:‏ ”‏ואין מחריד.‏ כי פי יהוה צבאות דיבר”‏ (‏מיכה ד׳:‏4‏)‏.‏ מחלות ומוות לא יהיו עוד (‏ההתגלות כ״א:‏4‏)‏.‏ אולם,‏ אפילו כעת תוכל ליהנות ממידה מסוימת של ביטחון — אם תטפח יחסים הדוקים עם יהוה.‏ בדומה למחבר התהלים,‏ תוכל לומר:‏ ”‏עזרי מעם יהוה,‏ עושה שמים וארץ”‏ (‏תהלים קכ״א:‏2‏)‏.‏

‏(‏מקור המאמרים:‏ 1993/‏9/‏1)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

המשיחיים באפסוס נפטרו מכל דבר שהיה קשור לעולם הנסתר

‏[‏תמונה בעמוד 6]‏

תחת מלכות אלהים,‏ הפחד לא יהיה עוד