האם תיתכן הגנה אמיתית?
מחבר המסות, ראלף וולדו אמרסון, הצהיר פעם: ”אנשים שטחיים מאמינים במזל... אנשים בעלי אופי חזק מאמינים בסיבה ובתוצאה”. אכן, אדם השם מבטחו בכוחם של קמיעות מכושפים ועדיליוני מזל־טוב, מפקיר את השליטה בחייו בידיהם של כוחות סמויים־מן־העין. הוא משליך מעליו את ההיגיון ואת שיקול־הדעת, ונכנע לפחדים לא־הגיוניים, שמקורם באמונות טפלות.
לעומת זאת, בכוחו של המקרא לשחרר את הפרט מפחדים מעין אלה. הוא מגלה כי כל הקמיעות למיניהם עקרים וחסרי אונים. הכיצד? ובכן, על־פי האנציקלופדיה בריטניקה החדשה, ”רווחת הסברה כי הקמיעות שואבים את כוחם [בין היתר] מהקשר שלהם עם כוחות שבטבע”. כוחות אלה עשויים להיות ’רוחות המתים’ או ’כוח המזל’. אך, המקרא מראה בבירור, כי המתים ”אינם יודעים מאומה” (קהלת ט׳:5). לפיכך, לא קיימות כל רוחות של מתים המסוגלות לעזור לאנשים החיים או לפגוע בהם; אף לא קיים כל כוח סמוי־מן־העין המכונה מזל, שיכול לפעול למענך.
בתקופת המקרא, גינה אלהים את אלה שנטשוהו, אלה ששכחו את הר־קודשו, ”העורכים לגד [אל המזל] שולחן והממלאים לַמְנִי מִמְסָךְ”. במקום לזכות בהגנה, נידונו הדוגלים במזל לכליה. ”מָנִיתִי אתכם לחרב”, אמר יהוה אלהים (ישעיהו ס״ה:11, 12).
בדומה לכך, בעוסקה באמנויות הכישוף, האמינה האומה הבבלית הקדומה בהגנתם של כוחות מסתוריים. אולם, אף־על־פי־כן, נפל על בבל אסון. ”עמדי נא בַחֲבָרַיִךְ וברוב כשפיך”, קרא תיגר הנביא ישעיהו. ”אולי תוכלי הועיל... נלאית ברוב עצתייך” (ישעיהו מ״ז:12, 13). בהגיע העת, חדלה אומה זו להתקיים כליל. האמונה בעל־טבעי הוכחה כהבל הבלים. בדומה לכך, אין בכוחו של אף קמיע, בין אם תכשיטים, טליסמאות או כל עצם מכושף אחר, להועיל לך או להגן עליך.
סוג של עבודת־אלילים
אולם, יש אשר אינם רואים כל פסול בנשיאת גביש־בדולח, רגל של ארנבת או מדליון דתי. כלום אין אלה אבזרי קישוט זולים ובלתי מזיקים גרידא? לא לאור המקרא. בו נאמר כי אביזר שמיוחסים לו כוחות על־טבעיים, רחוק מלהיות בלתי־מזיק.
השימוש בקמיעות מהווה סוג של עבודת־אלילים — דבר אותו מגנה דבר־אלהים בבירור (שמות כ׳:4, 5). אמת, יתכן שהאדם אינו חש כי הוא עובד ישירות את הקמיע או את העצם שמביא, לדעתו, מזל טוב. אך, אם יש ברשות האדם פריט כזה, האין הוא מגלה בכך יחס של יראת־כבוד והערצה לכוחות על־טבעיים, סמויים־מן־העין? והאם אין אמת בדבר שתדירות, אנשים מביעים הערצה ועושים שימוש פולחני בקמיעות עצמם (כגון נישוק הקמיע)? אך, המקרא מייעץ למשיחיים ביוחנן א׳. ה׳:21: ”הישמרו לכם מן האלילים”. האין הדבר כולל גם פריטים הנחשבים לקמיעות?
מלכודת של כוחות הנסתר
באמצעות השימוש בקמיעות, רבים אף נופלים במלכודת של כוחות הנסתר. אמת, יש הנושאים גביש־בדולח או שיקוי קסמים, מתוך מנהג יותר מאשר מתוך אמונה. אך, כשם שניהול רומן עם זונה עלול לגרום להידבקות באיידס, כך גם עלול מגע עם כוחות הנסתר להביא לתוצאות הרות־אסון. היו סיבות טובות לכך, שאלהים אסר על בני־ישראל לעסוק בקסמים, באוב ובניחוש. ”כי תועבת יהוה כל עושה אלה”, מתריע המקרא (דברים י״ח:10–14).
מדוע הוטל איסור חמור זה? משום שהכוחות הנסתרים העומדים מאחורי עיסוקים אלה, אינם רוחות המתים ואף לא כוח המזל, אלא השטן ושדיו.a כמו־כן, השימוש בקמיעות כרוך ישירות בפולחן־השדים. Vine’s Expository Dictionary of Old and New Testament words (המילון הפרשני למילים בתנ״ך ובברית החדשה מאת ויין) מציין: ”בכישוף, אל השימוש בסמים, בין אם קלים ובין אם כבדים, התלוו לחשי כישוף ותחינות שהופנו לכוחות הנסתר, יחד עם מתן קמיעות שונים”.
לפיכך, אדם המחזיק ברשותו קמיע, שמיוחסים לו כוחות נסתרים, עוסק למעשה בספיריטיזם. הוא מסתכן בכך שהשפעתו המרושעת של ”אל העולם הזה” — השטן — תלכוד אותו ותשלוט בו (קורינתים ב׳. ד׳:4). מסיבה טובה, איפוא, המקרא מצווה עלינו להימנע מכל סוג של ספיריטיזם (גלטים ה׳:19–21).
ניתוק כבליהן של האמונות הטפלות
לעומת זאת, האנציקלופדיה מטעם חברת וורלד בּוּק מציינת: ”אמונות טפלות תהיינה חלק מן החיים כל עוד בני־האדם יראים אלה מאלה וכל עוד מקננים בלבם ספיקות בנוגע לעתיד”. אך, עדי־יהוה מסייעים לרבים להשתחרר מאמונות טפלות מזיקות. אשה מדרום־אפריקה נזכרת: ”רוחות רעות הטרידו אותי, וביתי היה מלא במוּטִי כדי להגן עליי מפניהן”. עדי־יהוה סייעו לה לראות את הסכנות הטמונות בהשתעשעות עם כוחות הנסתר. מה היתה תגובתה? ”התחלתי לזרוק כל דבר שהיה ברשותי ושהיה לו קשר כלשהו עם השדים”, היא אומרת. ”בריאותי השתפרה. הקדשתי את חיי לשרת את יהוה, ונטבלתי”. כעת, היא משוחררת מאמונות טפלות ומספיריטיזם.
תן דעתך גם לדוגמתו של סוחר העשבים הניגרי, אשר שילב ספיריטיזם באומנות הריפוי שלו. לעתים קרובות, תוך שימוש באיומים ובקללות, נהג להרחיק את עדי־יהוה כל אימת שהיו מבקרים אצלו. פעם אחת, אף הכין שיקוי מיוחד, לחש עליו לחשים, והשליכו בפניו של אחד העדים! ”תוך שבעה ימים תמות!”, שאג. שבעה ימים לאחר מכן שב העד, בגורמו לסוחר העשבים לנוס מפניו, בהאמינו כי ראה רוח־רפאים! מאחר שכישופיו נחשפו עתה כחסרי־ערך, הוא הסכים לשיעור־מקרא, ובסופו־של־דבר, הפך לעד בעצמו.
גם אתה יכול להשתחרר מכבלי הפחד והאמונות הטפלות. יש להודות, יתכן שלא יהא זה קל. אפשר שגדלת בחברה, שבה נפוץ השימוש בקמיעות למיניהם. המשיחיים באפסוס הקדומה התמודדו עם אתגר זה. הם חיו בתרבות שהושפעה מאוד מן הספיריטיזם. מה עשו הם כאשר למדו את האמת שבדבר־אלהים? המקרא אומר: ”רבים שעסקו בכישוף אספו את ספריהם ושרפו אותם לעיני כל. חישבו ומצאו שמחירם חמישים אלף מטבעות כסף” (מעשי־השליחים י״ט:19).
לזכות בהגנת אלהים
אם תיפטר מכל שרידי הדברים הקשורים לעולם הנסתר, כלום תיוותר חסר־הגנה? ההיפך הוא הנכון, ”אלהים לנו מחסה ועוז, עזרה בצרות נמצא מאוד” (תהלים מ״ו:2). הגנתו של אלהים תבוא לידי ביטוי בעיקר בעת, שבה ישמיד את סדר־הדברים המושחת הזה. ”אכן יודע יהוה להציל את חסידיו מניסיון ועם זאת לחשוך את הרשעים ליום הדין כדי להענישם” (פטרוס ב׳. ב׳:9; השווה תהלים ל״ז:40).
בינתיים, ’עת ופגע קורה את כולנו’ (קהלת ט׳:11). אלהים אינו מבטיח שמשרתיו ינהלו חיים ’מוגנים’ מכל קושי, או שהוא יסוכך עליהם מפני כל נזק אישי. אף־על־פי־כן, הוא אכן מבטיח להגן על רוחניותנו ועל יחסינו עימו (תהלים צ״א:1–9). כיצד? ראשית, הוא מעניק לנו חוקים ועקרונות היכולים להועיל לנו ולהגן עלינו מפני השפעתו המשחיתה של השטן (ישעיהו מ״ח:17). ברוכשנו ידע על דרכי יהוה, ’מזימה [יכולת החשיבה] תשמור עלינו, תבונה תנצרנו’ — לדוגמה, מפני מעשים בלתי־מועילים או מזיקים (משלי ב׳:11).
דרך נוספת, שבה אלהים מגן עלינו היא על־ידי ”הכוח הנשגב” שהוא מספק לנו בעתות מבחן (קורינתים ב׳. ד׳:7). וכאשר הנסיבות מאיימות להכריע את המשיחי, הוא זוכה ל”שלום אלהים הנשגב מכל שכל” כדי לשמור על לבו ועל כוחותיו השכליים (פיליפים ד׳:7). המשיחי אכן מצויד ’למען יוכל לעמוד נגד נכלי השטן’ (אפסים ו׳:11–13).
כיצד תוכל לזכות בהגנה מעין זו? תחילה, רכוש ידע על אודות יהוה ובנו, ישוע המשיח (יוחנן י״ז:3). עדי־יהוה יכולים לעשות רבות כדי לעזור לך לעשות כן. בעודך מטפח יחסים חמים עם יהוה, תתחיל לחוש בהגנתו האוהבת. אלהים אומר, כשם שאנו קוראים בתהלים צ״א:14: ”כי בי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כי ידע שמי”.
אכן, אם הנך נאמן לו, בסופו־של־דבר יברכך אלהים בחיי־נצח בעולם החדש הקרב ובא. יהוה מבטיח בנוגע לאלה שיחיו בעת זו: ”ואין מחריד. כי פי יהוה צבאות דיבר” (מיכה ד׳:4). מחלות ומוות לא יהיו עוד (ההתגלות כ״א:4). אולם, אפילו כעת תוכל ליהנות ממידה מסוימת של ביטחון — אם תטפח יחסים הדוקים עם יהוה. בדומה למחבר התהלים, תוכל לומר: ”עזרי מעם יהוה, עושה שמים וארץ” (תהלים קכ״א:2).
(מקור המאמרים: 1993/9/1)
[הערת שוליים]
a למידע נוסף ראה את החוברת ’רוחות המתים — היש בכוחן לעזור או להזיק לך? האם קיימות הן באמת?’ שיצאה לאור בלועזית על־ידי חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים.
[תמונה בעמוד 5]
המשיחיים באפסוס נפטרו מכל דבר שהיה קשור לעולם הנסתר
[תמונה בעמוד 6]
תחת מלכות אלהים, הפחד לא יהיה עוד