היש ביכולתם של הקמיעות להגן עליך?‏

איש ברזיליאני נושא בכיסו גביש־בדולח שקוף.‏ ספורטאי אמריקני נושא עימו מטבע פני לשם מזל.‏ מעל למיטה בביתה של משפחה אירית,‏ תלוי הצלב של בריג׳יד הקדושה.‏ מיליונים משתמשים בעצמים מעין אלה כבקמיעות.‏a הם מאמינים,‏ כי הימצאותם של קמיעות אלה ברשותם תהדוף מעליהם סכנה ותביא להם מזל.‏

לדוגמה,‏ חשוב על ברזיל.‏ על־פי דברי השבועון Veja [‏וֵוזָ’‏ה]‏,‏ אזרחים רבים בברזיל נושאים על גופם ”‏חלוקי אבנים ואבני־חן יקרות למחצה,‏ שלהם מיוחס הכוח להביא מזל ולגייס כוחות נפשיים וגופניים החיוניים לבעליהם”‏.‏ ביראם פן יעליבו את הכוחות הטמירים,‏ העל־טבעיים,‏ אחרים בארץ זו תולים קמיעות או סמלים דתיים על קירות ביתם.‏ יש שאף משתמשים במקרא כבקמיע קדוש;‏ הם מניחים אותו על השולחן,‏ בהיותו פתוח באופן קבוע בתהלים פרק צ״א‏.‏

בדומה לכך,‏ באפריקה הדרומית,‏ השימוש במוּטִי‏,‏ או ברפואה המסורתית,‏ נפוץ לא רק למטרות ריפוי אלא אף כהגנה מפני מזל רע.‏ מחלות,‏ מוות,‏ כשלונות כספיים ואף פרשיות־אהבים שעלו על שרטון,‏ נחשבים תדירות תוצאה של כישוף שהטילו האויבים או של מורת־רוחם של האבות המתים.‏ בדרך כלל,‏ המוטי הוא בר־השגה אצל מרפא שגר בכפר נידח,‏ המכין מרקחות של חלקי צמחים,‏ עצים או בעלי־חיים.‏ אך,‏ מעניין לציין,‏ כי מוטי לא מוגבל אך ורק למקומות נידחים;‏ העיסוק בו נפוץ מאוד בכל ערי דרום אפריקה.‏ אנשי־עסקים ובוגרי מכללות נמנים עם אלה הבוטחים במוטי.‏

החיפוש אחר מזל טוב שכיח גם בארצות אירופה.‏ הספר Studies in Folklife [‏מחקרים במנהגי העמים]‏ המוקדש לאֵמִיר אֵסְטִין אֶוַונְס מוסר לנו:‏ ”‏קשה מאוד למצוא קהילה או עיירה באירלנד,‏ שבה פרסות סוסים הקבועות בדלתות הבתים,‏ בכניסות הבניינים או במשקופיהם,‏ אינן מראה שכיח”‏.‏ במדינה זו,‏ צלבים העשויים מקני־סוף התלויים מעל למיטות ומעל לדלתות כדי שיביאו מזל טוב,‏ נפוצים אף יותר.‏ יש שהעירו כי מעל לפני השטח,‏ נראה שאירים רבים מקלים ראש באמונות טפלות.‏ אך,‏ רק אחדים מתעלמים מהן לחלוטין.‏

החיפוש אחר הגנה

מה מושך אנשים להאמין באמונות טפלות מעין אלה?‏ ככל הנראה,‏ הן מסייעות במילוי הצורך הבסיסי שיש לאנשים בביטחון.‏ אכן,‏ כמה אנשים חשים בטוחים בבתיהם,‏ כל שכן בהתהלכם ברחוב בשעת לילה?‏ הוסף לכך את המתח הכרוך בפרנסה ובדאגה לילדים.‏ אכן,‏ אנו חיים בעת אותה מכנה המקרא ”‏זמנים קשים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏.‏ לכן,‏ אין זה אלא טבעי שהאנשים משתוקקים ביותר להגנה.‏

הדבר נכון במיוחד בתרבויות,‏ שבהן נפוצים הספיריטיזם והכישוף על צורותיהם השונות.‏ הפחד מפני הרוחות כביכול של המתים או מליפול קורבן לקללת אויב,‏ עלול ליצור את הרושם,‏ כי הגנתו המדומה של הקמיע הינה הכרחית.‏ בכל אופן,‏ מציינת האנציקלופדיה מטעם חברת וורלד בּוּק:‏ ”‏למרבית האנשים פחדים המערערים את בטחונם.‏ אמונות טפלות מסייעות להתגבר על פחדים אלה בספקן ביטחון.‏ הן משרות על האנשים ביטחון כי ישיגו את מבוקשם ויימנעו מצרות”‏.‏

כוחם המפוקפק של הקמיעות

לפיכך,‏ בכל רחבי העולם,‏ אנשים עונדים,‏ תולים ונושאים תליוני־מזל,‏ קמיעות וטליסמאות [‏טבלה או תבנית חטובה באבן וכיוצא בזה]‏ מסוגים שונים ובעלי צורות שונות.‏ מדוע הגיוני להאמין,‏ כי קמיעות מעשה ידי אדם יכולים לספק הגנה אמיתית כלשהי?‏ רבים מאותם אביזרים המשמשים תדירות כקמיעות הינם תוצרים של ייצור המוני למטרות מסחריות.‏ האין זה נוגד את ההיגיון הבריא להאמין,‏ כי דבר המיוצר במפעל טומן בחובו כוחות על־‏טבעיים?‏ ואפילו שיקוי הנרקח על־ידי איזשהו מרפא הגר בכפר נידח,‏ אין בו ולא כלום מעבר למרכיביו הפשוטים — שורשים,‏ צמחים ודומיהם.‏ מדוע שתהיינה לתערובת מעין זו סגולות על־טבעיות?‏ יתר־על־כן,‏ האם קיימת עדות מוחשית כי אנשים המשתמשים בקמיעות נהנים מחיים ארוכים יותר — או מאושרים יותר — מאלה שאינם משתמשים בהם?‏ האם האנשים המכינים קמיעות מכושפים מעין אלה,‏ אינם נופלים בעצמם קורבן לחולי ולמוות?‏

במקום להעניק לאנשים הגנה אמיתית ותחושה כי הם שולטים בחייהם,‏ למעשה,‏ השימוש באותם קמיעות,‏ שיסודו באמונות טפלות,‏ מרפה את ידיהם של האנשים מלהתמודד שכלית עם בעיותיהם,‏ ומעודד אותם להיאחז במזל כבתרופת פלא.‏ הישענות על כוח הקמיעות עלולה להעניק לאדם תחושת ביטחון מזויפת.‏ בהיותו תחת השפעת האלכוהול,‏ עלול אדם לטעון כי אין כל פגם ביכולתו ובתגובותיו,‏ אך אם ינסה לנהוג,‏ קרוב לוודאי,‏ שיפגע בעצמו או באחרים.‏ בדומה לכך,‏ אדם אשר שם את בטחונו בכוח הקמיע עלול להזיק לעצמו.‏ בהיותו שרוי באשליה שהוא מוגן,‏ עלול הוא לגלות את הנטייה ליטול סיכונים טפשיים או להגיע להחלטות בלתי־נבונות.‏

יתר־על־כן,‏ האמונה בכוח הקמיעות טומנת בחובה סיכונים חמורים נוספים,‏ הנסתרים מעיניהם של המיליונים המשתמשים בהם.‏ מה הן אותן הסכנות,‏ והאם ישנה דרך הולמת כלשהי להימנע מן הנזק שהן מסבות?‏ המאמר הבא ידון בשאלות אלה.‏

‏[‏הערת שוליים]‏