צעירים שואלים...
מה לגבי מועדוני־לילה?
”אנו זקוקים לבילוי כלשהו.” ”אנחנו בסך־הכל הולכים לרקוד.” ”כולם הולכים.” ”אנחנו רוצים פשוט לעשות כיף.” כך הסבירו מספר צעירים לכתב עורו! מדוע ביקרו לעתים תכופות במועדוני־לילה. מקומות בילוי אלה אהודים מאוד על צעירים רבים, ואם הם קיימים באיזור מגוריך, יתכן שאתה עצמך חשבת לבקר בהם.
כיום, צעירים רבים נוהרים לסוגי המועדונים הבאים, כפי שתיאר זאת כתב־העת Friday (יום ששי): ”העת למסיבה היא בכל עת, והעת היא הלילה. למי שאין מעצורים, המסיבה לעולם אינה נגמרת. להט הריקוד סוחף את העיר במבול של משקאות קלים, אורות נֵיאוֹן מהבהבים ומוסיקת קצב שאינה מרשה לך לשבת. ’למועדוני הלילה יש כיום משהו לטעמו של כל אחד. ... יש מועדונים המספקים בידור לעובדי הצווארון הלבן הצעירים, לסטודנטים במיכללות, ל”עליזים”, וכן לקהל מבוגר יותר.’”
לקהל ה’עילית’, יש מועדונים הדורשים דמי־הרשמה נכבדים, מלתחה יקרה ואפילו דפוסי־התנהגות מסוימים כדי לזכות ברשות כניסה. לאלה שאינם כה אמידים, יש מועדונים פחות יוקרתיים, המציעים אווירת־מסיבה במחיר זעום יותר. לבני־נוער, שהם צעירים מכדי להיכנס למועדוני הבוגרים (או שאינם ערמומיים דיים לעשות כן), ישנם ”מועדוני גזוז”, שכביכול אין מגישים בהם משקאות חריפים.
אין זה קשה להבין מדוע מועדוני־הלילה קוסמים לצעירים רבים. כשאתה צעיר, אין זה אלא טבעי שתרצה לבלות. (השווה קהלת י״א:9.) ליל ריקודים עשוי להיראות כדרך טובה לפרוק מתחים שהצטברו בבית־הספר או בעבודה. אך, עד כמה בריא ללכת למועדוני־לילה?
דינה, אשה צעירה שנהגה לבקר תכופות במועדוני־לילה, מודה: ”הרעיון נראה תמים למדי. אתה הולך לרקוד וליהנות. אך, לעתים קרובות זה הופך להרבה יותר מזה. אתה מתחיל ללכת בלילות שבהם הקהל תוסס ביותר. תוך זמן קצר אתה מכיר את כל הקבועים, וגם אתה הופך לקבוע. הרעיון הוא לרקוד — ולפגוש מישהו. ובין אם זו מטרתך או לא, זאת תמיד מטרתם.” האם דינה מגזימה?
מועדוני־לילה כיום
האווירה בדיסקוטקים שמלפני עשר שנים היתה ידועה־לשימצה כמעודדת התהוללות מינית, שימוש בסמים, ואפילו הומוסקסואליות. ופני־הדברים לא השתנו הרבה מאז. אף־על־פי שהמוסיקה (בארה״ב היא נקראת תדירוֹת מוסיקה ביתית, או פשוט מוסיקת־ריקודים) וצעדי־הריקוד השתנו, האווירה במקומות־בילוי ליליים רבים דומה בצורה מחרידה לזו ששררה בדיסקוטקים הלא־מוסריים.
במאמר על מוסיקה ביתית בכתב־העת לייף, אומר חובב מושבע של מועדוני־לילה: ”ביסודה של מוסיקת־הריקודים היו תמיד מוּנחים סממנים שבטיים — מיקצב הומה ופעימות אֶרוֹטיות, הסוחפים את הקהל למעין השתלהבות כללית. משהו היה חסר בג׳ונגל העירוני, והמוסיקה הביתית ממלאה חלל קצבי זה.” דיוויד פיצ׳וני, תקליטן מניו־יורק, אומר: ”המטרה היא לשקוע בכך כל־כולך לאורך כל הלילה.”
ביחס לשגעונות־האופנה האחרונים בתחום הריקוד, כמו הלַמבָּאדה הלא־מוסרית, מצהיר כתב־העת מדמוואזֵל: ”המין: הוא יצא מחדרי־השירותים וחזר למקומו — אל רחבת־הריקודים. בימים ההם (שנות השבעים), היתה רחבת־הריקודים מיועדת למשחקי־גירוי, וחדרי־השירותים למין ולסמים. עתה, משהכול חוששים מאיידס, חדרי־השירותים משמשים כדי להתגנדר ורחבת־הריקודים הפכה למקום בו אתה צופה באנשים המקיימים מגע מיני, או המעמידים פנים שהם עושים כן.” אכן, המוסיקה יכולה ליצור אווירה המשחררת מעצורים מוסריים ומשלהבת את יצר־המין.
לפגוש את מי?
יש מועדונים הידועים כמקומות שניתן לפגוש בהם את בני המין השני. אך, איזה מין אנשים תמצא שם? נערה אחת, שבעבר היתה מעוּרה בחיים אלה, מודה: ”אנשים רבים שם מנהלים חיים לא־מוסריים ומעוניינים לקיים יחסי־מין עם מישהי. אם הם נמשכים אלייך, הם יקנו לך משקאות, משקאות ועוד משקאות, ויסתובבו סביבך כל הלילה, כשפיהם מפיק מחמאות, בתקווה שתיכנעי לרצונם.”
יש מקומות שאפילו הותאמו מראש לפעולות לא־מוסריות. דוריס, צעירה שגם היא נהגה לבקר בקביעות במועדוני־לילה, אומרת: ”במועדונים מסוימים יש אפילו ספות וכסאות־אהבהבים, שרבים הולכים אליהם כדי להתנשק ולהתעלס. גברים נשואים רבים מבקרים שם בלעדי נשיהם. יש שנמצאים שם בתקווה לפגוש מישהו להתקשרות או להרפתקת־אהבים חד־פעמית, ואחרים מחפשים שם בן־זוג.” דוריס מסכמת: ”האווירה במועדוני־הלילה מובילה בעצם לאי־מוסריות. צורכים שם אלכוהול בכמויות גדולות עד לשעות הבוקר, והכל הולך.”
מועדוני־הלילה קשורים גם לצריכת סמים רצינית. נמסר כי בעל מועדון אחד אמר: ”לתופעה זו... יש קשר הדוק עם סמים.” תדירוֹת ניתן למצוא סמים ואלכוהול אפילו במועדונים שלכאורה מגישים בהם משקאות קלים בלבד. יוסי, שגם הוא נהג לבקר בקביעות במועדוני־לילה, מוסיף: ”האוויר אפוף בדרך־כלל עשן חשיש וסיגריות. רוב האנשים שם לבושים בצורה מגרה: בגדים צמודים וחשופים, סגנונות לבוש זולים, ותכשיטים למכביר.”
הצורך בזהירות
כבר בימי־קדם, שימשו מוסיקה וריקודים כדי לפתות אנשים להתנהגות פסולה. למשל, אנו קוראים על בני־ישראל: ”ויישב העם לאכול ושתו ויקומו לצַחֵק.” הדבר כרוך היה במוסיקה פראית ובריקודים משולחי־רסן. אך, ’צחוק’ זה היווה הקדמה לעבודת־אלילים מובהקת ולהתנהגות נלוזה חסרת־רסן. — שמות ל״ב:6, 17–19, 28.
על צעירים יראי־אלהים להימנע, איפוא, מכל מצב העלול להפוך בנקל ל”הוללות” או למסיבה פרועה. (קהלת א׳:17) הכתוב מזכיר לנו: ”הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים יֵרוע.” (משלי י״ג:20) האם יכול אדם להיות שקוע באווירת מסיבה עם צעירים חסרי יראת־אלהים, מבלי להיות מושפע מכך לרעה? וכשם שהודתה צעירה אחת: ”לעתים קרובות עלולים להתפתח, ואמנם מתפתחים, יחסים אינטימיים וידידותיים” עם צעירים אחרים המבקרים בקביעות במועדוני־לילה. כיצד עשוי הדבר להשפיע על רוחניותך?
יש שיטענו, כי הפתרון לכך הוא לבקר במועדונים אלה עם קבוצה של צעירים יראי־אלהים אחרים. אך, ”פרי הצדק” יכול לבוא לידי ביטוי רק באווירה בריאה. (יעקב ג׳:18) ואילו האווירה במועדוני־לילה רבים נועדה לעורר רגשות ”ארציים, הנובעים מן היצר והשדים,” הרחוקים מלהיות בעלי אופי רוחני. — יעקב ג׳:15.
אמת, הדברים הקיצוניים שצוינו כאן אינם מאפיינים את כל מועדוני־הלילה, ואין זה הגיוני לעשות הכללות ולגנות את כל המסעדות שיש בהן ריקודים ובידור. הכתוב מייעץ לנו: ”בחנו והיווכחו מה רצוי בעיני האדון.” (אפסיים ה׳:10) אם הוזמנת למקום שאינך מכיר, או בעל שם מפוקפק, שקול היטב אם להיענות להזמנה. — משלי י״ד:15.
אתה יכול לשאול את עצמך שאלות כגון: מי הולך לשם, ואיזה שם יש להם? מה יודעים הוריך, או בוגרים אחראיים אחרים, על המקום? איזו אווירה שוררת בו? איזה מין אנשים מרבים לבקר בו? האם הוא פתוח רק לצעירים? אם כן, מה הסבירוּת שתשרור בו אווירה בריאה? אם יש בו בידור, ממה הוא מורכב? איזה מין מוסיקה נשמעת בו? האם זה מקום המאפשר למבקרים לשמור מרחק מאחרים, או שמא שוררת בו אווירה חברתית המאלצת אותך להשתלב עם השאר?
דוריס, שדבריה הובאו לעיל, מודה: ”השטן גורם לכך שמועדוני־לילה ייראו מקסימים, מרגשים, משעשעים, אפופי זוהר — כל מה שיש בו כדי לפתות.” אך, אל תניח לזוהר זה להוליך אותך שולל! מועדוני־לילה הוכיחו עצמם כמלכודת קטלנית לצעירים רבים. מצא דרכים נאותות, מועילות, לבלות.a
[הערת שוליים]
a להצעות מעשיות נוספות בנושא, ראה הספר נעוריך — הפק מהם את מלוא התועלת, פרקים 16, 17, היוצא לאור מטעם חברת המצפה.
[תמונה בעמוד 16]
רבים המרבים לבקר במועדוני־לילה מעוניינים באי־מוסריות מינית יותר מאשר בבידור