הישמר מפני מוסיקה לא־הולמת!‏

‏”‏ועתה שימו לבכם להתהלך בזהירות — לא ככסילים,‏ אלא כחכמים המנצלים כל הזדמנות,‏ שכן הימים רעים”‏.‏ — אפסים ה׳:‏15,‏ 16‏.‏

1.‏ מדוע ניתן לכנות את המוסיקה ”‏מתת אלוהית”‏?‏

‏”‏מוסיקה‏.‏.‏.‏ הינה מתת אלוהית”‏.‏ כך כתבה לוּלוּ רמזי וויילי בספרה Bible Music (‏המוסיקה במקרא)‏.‏ מאז ימי־קדם,‏ גברים ונשים יראי־אלהים הכירו באמת שבהתבטאות זו.‏ באמצעות המוסיקה,‏ מביע האדם את רגשותיו העמוקים ביותר — שמחה,‏ עצב,‏ זעם ואהבה.‏ מכאן שהמוסיקה מילאה תפקיד חשוב בתקופת המקרא,‏ והוזכרה תדירות בכתבי־הקודש.‏ — בראשית ד׳:‏21;‏ ההתגלות י״ח:‏22‏.‏

2.‏ כיצד שימשה המוסיקה לתהילת יהוה בתקופת המקרא?‏

² המוסיקה מצאה את ביטויה האציל ביותר בעבודת יהוה.‏ כמה מהביטויים הנשגבים ביותר לתהילת יהוה חוברו במקור כשירים המלווים בכלי־נגינה.‏ ”‏אהללה שם אלהים בשיר”‏,‏ כתב דוד,‏ מחבר התהלים.‏ (‏תהלים ס״ט:‏31‏)‏ בעת התייחדות,‏ שימשו זמר ונגינה כרקע מוסיקלי להירהורים ותפילה.‏ אסף אמר:‏ ”‏אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי,‏ אשיחה ויחפש רוחי”‏.‏ (‏תהלים ע״ז:‏7‏)‏ בבית־המקדש נערכו תכניות מוסיקליות בקנה־מידה נרחב.‏ (‏דברי־הימים א׳.‏ כ״ג:‏1–5;‏ דברי־הימים ב׳.‏ כ״ט:‏25,‏ 26‏)‏ במקרים אחדים,‏ נערכו קבוצות מנגנים גדולות,‏ כגון בחנוכת בית־המקדש,‏ לה גויסו 120 חצוצרנים.‏ (‏דברי־הימים ב׳.‏ ה׳:‏12,‏ 13‏)‏ אין כל דרך לדעת כיצד נשמעו זמר ונגינה מרשימים אלה;‏ ברם,‏ הספר המוסיקה במקרא מציין:‏ ”‏אין זה קשה לתאר לעצמנו את השפעתה הכללית של המוסיקה שנוגנה בבית־המקדש באירועים חגיגיים.‏.‏.‏ אילו ניתן היה להעביר אי־מי מאיתנו אחורה אל אחד מאותם אירועים,‏ היה הוא חש,‏ ללא ספק,‏ בתחושה גוברת של יראת־כבוד והתרוממות־רוח”‏.‏a

שימוש פסול במוסיקה

3,‏ 4.‏ כיצד ניצלו עם־ישראל ושכניו עובדי־האלילים את המוסיקה לרעה?‏

³ ברם,‏ המוסיקה לא תמיד זכתה לשימוש כה נעלה.‏ בהר־סיני,‏ המוסיקה שימשה כאמצעי לשילהוב ההשתתפות בפולחן עגל הזהב.‏ (‏שמות ל״ב:‏18‏)‏ לעתים,‏ המוסיקה אף היתה כרוכה בהתהוללות,‏ שיכרות וזנות.‏ (‏תהלים ס״ט:‏13;‏ ישעיהו כ״ג:‏15‏)‏ שכניו עובדי־האלילים של עם־ישראל היו אשמים באותה מידה בשימוש לרעה במתת אלוהית זו.‏ ”‏בפניקיה ובאשור”‏,‏ ציין Interpreter’s Dictionary of the Bible (‏המילון הפרשני של המקרא)‏,‏ ”‏המוסיקה הפופולרית רובה ככולה שיקפה את פולחן האלה אישתר,‏ אלת הפיריון.‏ מכאן שהשירה האהודה שימשה,‏ בדרך־כלל,‏ הקדמה לאורגיות מיניות”‏.‏ בדומה לכך,‏ היוונים הקדומים ניגנו מוסיקה כליווי ל”‏ריקודים ארוטיים”‏.‏

⁴ אכן,‏ יש בכוחה של המוסיקה כדי להמריץ,‏ להקסים ולהשפיע.‏ לפני עשרות שנים,‏ ג׳ון שטיינר,‏ בספרו המוסיקה במקרא‏,‏ הרחיק לכת עד־כדי־כך שטען:‏ ”‏אף אמנות אינה מפעילה השפעה כה רבה על הגזע האנושי כמו זו של אמנות המוסיקה”‏.‏ מוסיקה ממשיכה להפעיל השפעה עזה גם כיום.‏ לכן,‏ סוג שלילי של מוסיקה עלול להוות סכנה אמיתית לצעירים יראי־אלהים.‏

הצורך בזהירות

5.‏ (‏א)‏ איזה תפקיד חשוב ממלאת המוסיקה בחייהם של בני־נוער רבים?‏ (‏ב)‏ מהי השקפת אלהים באשר למאמצי הנוער למצוא הנאה בחיים?‏

⁵ אם הינך צעיר,‏ אזי יודע אתה היטב עד כמה חשובה המוסיקה לרבים מבני גילך — בעיקר צורות שונות של מוסיקת ’‏פּוֹפּ’‏ ו’‏רוֹק’‏.‏ המוסיקה אף כוּנתה ”‏חלק מתהליך חילוף־החומרים המתחולל במתבגר”‏.‏ מעריכים שבמהלך שש שנותיו האחרונות בבית־הספר,‏ מאזין הצעיר הממוצע בארה״ב ליותר מארבע שעות מוסיקת רוק מדי יום!‏ הדבר משקף חוסר איזון מוחלט.‏ אין כל פסול בהנאה מדבר המקנה לך הרגשה טובה או שמחה.‏ כמובן,‏ יהוה,‏ יוצרה של מוסיקה משמחת,‏ אינו מצפה מצעירים להיות קודרים ואומללים.‏ נהפוך הוא:‏ הריהו מצווה על משרתיו:‏ ”‏שימחו ביהוה וגילו,‏ צדיקים;‏ והרנינו כל ישרי־לב”‏.‏ (‏תהלים ל״ב:‏11‏)‏ דברו הכתוב קורא לצעירים:‏ ”‏שמח,‏ בחור,‏ בילדוּתֶך ויטיבך לבך בימי בחוּרוֹתֶיך”‏.‏ — קהלת י״א:‏9‏.‏

6.‏ (‏א)‏ מדוע על הצעירים להיות זהירים בבחירת מוסיקה?‏ (‏ב)‏ מדוע המוסיקה של היום פסולה יותר מזו של הדורות הקודמים?‏

⁶ עם זאת,‏ קיימת סיבה טובה לנקוט בזהירות בבחירת מוסיקה.‏ השליח פאולוס ציין באפסים ה׳:‏15,‏ 16‏:‏ ”‏ועתה שימו לבכם להתהלך בזהירות — לא ככסילים,‏ אלא כחכמים המנצלים כל הזדמנות,‏ שכן הימים רעים”‏.‏ ישנם צעירים המוחים על כך,‏ כפי שעשתה נערה צעירה אחת:‏ ”‏בצעירותם,‏ נהגו הורינו להקשיב למוסיקה שהם אהבו.‏ מדוע אל לנו להאזין למוסיקה שאנו אוהבים?‏”‏ יתכן שחלק מהמוסיקה שממנה נהנו הוריך בהיותם בגילך הכיל צדדים פסולים.‏ אך,‏ בחינה מדוקדקת מעלה,‏ כי בשירים פופולריים רבים טמון מספר מפתיע של מסרים מיניים ואי־מסריות מרומזת.‏ אולם,‏ מה שהתבטא בעבר ברמזים גרידא,‏ מובע עתה בגלוי.‏ סופר אחד ציין:‏ ”‏ילדים מוצפים כיום במסרים ברורים בקנה־מידה שכמותו תרבותנו לא ידעה מעולם”‏.‏

מוסיקת ’‏ראפּ’‏ — מוסיקת המרד

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ מהי מוסיקת ’‏ראפּ’‏,‏ ומה מקנה לה את הפופולריות שלה?‏ (‏ב)‏ מה יכול לזהות אדם שהינו חסיד סיגנון־החיים הנלווה למוסיקת ’‏ראפּ’‏?‏

⁷ בחן,‏ לדוגמה,‏ את האופנה הנוכחית של מוסיקת ה’‏ראפּ’‏.‏ לדברי כתב־העת טיים‏,‏ הפך ה’‏ראפּ’‏ ל”‏מיקצב מרד מוצהר כלל־עולמי”‏,‏ והינו פופולרי ביותר בברזיל,‏ אירופה,‏ יפן,‏ רוסיה וארה״ב.‏ תכופות,‏ מילותיו חסרות כל ערך מוסיקלי,‏ הן אינן מושרות אלא מדוברות,‏ ומלוות במיקצב רב־עוצמה.‏ אותו מיקצב סוחף הינו סוד הצלחתו המסחרית הרבה של ה’‏ראפּ’‏.‏ ”‏בהאזיני למוסיקת ’‏ראפּ’‏”‏,‏ אמרה צעירה יפנית אחת,‏ ”‏אני נרגשת,‏ וכשאני רוקדת,‏ אני חשה משוחררת”‏.‏

⁸ מלים לשירי ה’‏ראפּ’‏ — לעתים קרובות,‏ תערובת מובהקת של גסויות ועגת רחוב — הינן סיבה נוספת לפופולריות ה’‏ראפּ’‏.‏ שלא כמו שירי הרוק המסורתיים,‏ שחלק נכבד מהם עוסקים בנושא הרומנטיקה של בני־נוער,‏ שירי ה’‏ראפּ’‏ נושאים תדירות מסר רציני יותר.‏ אמנם,‏ חלקם מוחים נגד מקרי עוול,‏ גזענות ואלימות מצד המשטרה,‏ אך פזמוניהם הנישנים מנוסחים לעתים בשפה הבוטה והמזעזעת ביותר שניתן להעלות על הדעת.‏ כמו־כן,‏ נראה כי ה’‏ראפּ’‏ מהווה מרד נגד כל אמת־מידה מקובלת בנוגע ללבוש,‏ הופעה ומוסריות מינית.‏ אין זה מפתיע,‏ איפוא,‏ שה’‏ראפּ’‏ הפך לסיגנון־חיים בזכות עצמו.‏ חסידיו מזוהים בתנועות־ידיים ראוותניות,‏ עגת רחוב,‏ וביגוד — מכנסי ג׳ינס בלויים,‏ נעלי־התעמלות אופנתיות ששרוכיהן מותרים,‏ שרשרות זהב,‏ כובעי בייסבול ומשקפיים כהים.‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ אילו גורמים על צעירים לקחת בחשבון בשוקלם אם מוסיקת ’‏ראפּ’‏ וסיגנון־החיים הנלווה אליה ’‏רצויים בעיני האדון’‏?‏ (‏ב)‏ לאיזו עובדה מתייחסים צעירים משיחיים אחדים בקלות ראש?‏

⁹ באפסים ה׳:‏10‏,‏ נאמר למשיחיים:‏ ”‏בחנו והיווכחו מה רצוי בעיני האדון”‏.‏ בהתחשב במוניטין שיצרה לעצמה מוסיקת ה’‏ראפּ’‏,‏ הסבור אתה שיהא זה ”‏רצוי בעיני האדון”‏ כי תעסוק בה?‏ האם הצעיר המשיחי יחפוץ להזדהות עם סיגנון־חיים שאינו מקובל אפילו על רבים מאנשי העולם?‏ שים לב כיצד מבקר אחד תיאר מופע מוסיקת ’‏ראפּ’‏:‏ ”‏זמרי ה’‏ראפּ’‏ התחרו זה בזה על־מנת להוכיח מי יכול לזעזע יותר בניבולי־פה ובשירים הנושאים אופי מיני גלוי.‏ .‏.‏.‏ רקדנים ורקדניות חיקו פעולות מיניות על הבמה”‏.‏ בהתייחסו לאחת הלהקות הראשיות באותו מופע,‏ אמר אחד מיזמי הקונצרט:‏ ”‏כל מלה שנייה היוצאת מפיהם היא מלה גסה”‏.‏

¹⁰ אף־על־פי־כן,‏ המוסיקה שנוגנה אותו ערב לא נחשבה ליוצאת־דופן,‏ אלא למוסיקת ’‏ראפּ’‏ ממוצעת.‏ מנהל אולם הקונצרט ציין:‏ ”‏מה שהינכם שומעים הוא ’‏ראפּ’‏ ממוצע — אותו ’‏ראפּ’‏ שאוהדיו קונים בחנויות”‏.‏ עד כמה מצער לדווח כי בקרב 000,‏4 ויותר הצעירים שנכחו באותו מופע היו אחדים הטוענים שהם עדי־יהוה!‏ נראה כי אחדים מקלים ראש בעובדה שהשטן הוא ”‏המושל אשר לו הסמכות על האוויר”‏.‏ הוא מושל ב”‏רוח [‏או בגישה השלטת]‏ הפועלת עתה בבני המרי”‏.‏ (‏אפסים ב׳:‏2‏,‏ ע״ח‏)‏ את דרכו של מי תקדם אם תהיה מעורב במוסיקת ’‏ראפּ’‏ או בסיגנון־החיים הנלווה אליה?‏ יש להודות כי שירי ’‏ראפּ’‏ אחדים עשויים להיות פחות שליליים בתוכנם.‏ אך,‏ היהא זה הגיוני לטפח חיבה לכל סוג מוסיקה שהוא,‏ שרובה המכריע פוגע בערכים המשיחיים?‏

‏’‏הֶבי מֶטַל’‏ — מין,‏ אלימות ושטניות

11,‏ 12.‏ מהי מוסיקת ’‏הבי מטל’‏,‏ ואילו צדדים פסולים מאפיינים אותה?‏

¹¹ צורה פופולרית נוספת של מוסיקה היא ’‏הֶבי מֶטַל’‏,‏ הטומנת בחובה יותר מאשר ’‏רוק כבד’‏ בעל דציבלים גבוהים.‏ ג׳ורנל האיגוד הרפואי האמריקני דיווח:‏ ”‏מוסיקת ’‏הבי מטל’‏ .‏.‏.‏ מאופיינת בקצב מרטיט ורועש,‏ ושופעת מלים המאדירות שינאה,‏ התעללות,‏ סטיות מיניות ולעתים גם את פולחן־השטן”‏.‏ הרי,‏ שמותיהן של כמה מהלהקות הידועות ביותר לכשעצמם מעידים על שחיתותו של סוג רוק זה.‏ הם כוללים מלים כגון ”‏רעל”‏,‏ ”‏רובים”‏ ו”‏מוות”‏.‏ ברם,‏ מוסיקת ’‏הבי מטל’‏ נראית מרוסנת למדי לעומת ’‏טראש מטל’‏ ו’‏דֶת’‏ מֶטַל’‏ — סגנונות מלל מוסיקליים שהוליד ה’‏הבי מטל’‏.‏ שמותיהן של הלהקות הללו שאובים ממונחים כגון ”‏קניבַּל”‏ ו”‏מודעת אבל”‏.‏ צעירים בארצות רבות אינם מודעים עד כמה מעוררים שמות אלה שאט־נפש,‏ בשל היותם באנגלית או בשפה זרה אחרת.‏

¹² מוסיקת ’‏הבי מטל’‏ קשורה תדירות עם התאבדות,‏ דיכאון ושימוש בסמים בקרב הנוער.‏ הקשר בינה לבין התנהגות אלימה גרם ליועץ רדיופוני אחד לכנותה ”‏המוסיקה להרוג בה את הוריך”‏.‏ עקב הקשר בין מוסיקה זו לבין פולחן־השטן הזדעקו הורים רבים — ואף אנשי משטרה.‏ חוקר אחד טען שחלק מהצעירים המעורבים בפולחן־השטן נקלטו לעולם הנסתר באמצעות מוסיקה זו.‏ הוא הסיק כי ”‏הם אינם יודעים למה הם נקלעים”‏.‏

13.‏ איזו סכנה כרוכה במעורבות במוסיקת ’‏הבי מטל’‏?‏

¹³ אל לצעיר המשיחי ’‏להתעלם ממזימותיו של השטן’‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ב׳:‏11‏)‏ ככלות הכל,‏ ”‏לא עם בשר־ודם מלחמה לנו,‏ אלא.‏.‏.‏ עם כוחות רוחניים רעים בשמים”‏.‏ (‏אפסים ו׳:‏12‏)‏ כמה אווילי יהא זה אם בבחירת סוג המוסיקה,‏ יזמין הפרט את השדים אל־תוך חייו!‏ (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏20,‏ 21‏)‏ בכל זאת,‏ ישנם צעירים משיחיים המחבבים למדי מוסיקה מעין זו.‏ אחדים אף נקטו אמצעים סודיים כדי להשביע את טעמם במוסיקה.‏ צעירה אחת הודתה:‏ ”‏נהגתי להאזין לעתים ל’‏הבי מטל’‏,‏ כמעט לאורך הלילה כולו.‏ קניתי חוברות המוקדשות ל’‏הבי מטל’‏ והסתרתי אותן מהורי בתוך קופסאות נעליים ריקות.‏ שיקרתי להורי.‏ אני יודעת שיהוה לא היה שבע־רצון ממני”‏.‏ היא הכירה בטעותה לאחר קריאת מאמר בחוברת עורו!‏ כמה צעירים אחרים עדיין שבויים בקסמה של מוסיקה זו?‏

‏”‏כי מה שאדם זורע,‏ את זאת גם יקצור”‏

14,‏ 15.‏ מדוע יכולים אנו להיות בטוחים שלהאזנה למוסיקה פסולה ישנה השפעה שלילית?‏ הבא דוגמה.‏

¹⁴ אל תפחית מחומרת הסכנה הטמונה במוסיקה זו.‏ אמת,‏ יתכן שלא תושפע לרצוח מישהו או לבצע אי־מוסריות מינית רק משום שהאזנת לשיר כלשהו.‏ בכל זאת,‏ בגלטיים ו׳:‏7,‏ 8 נאמר:‏ ”‏מי שזורע בשדה בשרו,‏ מן הבשר יקצור כיליון”‏.‏ ההאזנה למוסיקה חייתית ודמונית,‏ המעוררת תאוות,‏ יכולה להשפיע עליך רק לרעה.‏ ‏(‏השווה יעקב ג׳:‏15‏.‏)‏ ג׳וזף סטוסיי,‏ פרופסור למוסיקה,‏ צוטט באמרו:‏ ”‏כל סוג מוסיקה שהיא משפיע על מצבי־הרוח שלנו,‏ רגשותינו,‏ גישותינו והתנהגותנו.‏.‏.‏ אי־מי שיאמר,‏ ’‏יש ביכולתי להאזין למוסיקת ”‏הבי מטל”‏ מבלי שזו תשפיע עלי’‏,‏ פשוט משלה את עצמו.‏ היא אכן משפיעה על אנשים שונים במידה ובדרכים שונות”‏.‏

¹⁵ צעיר משיחי אחד הודה:‏ ”‏הייתי שקוע ב’‏טראש מטל’‏ כה עמוק עד שכל אישיותי השתנתה”‏.‏ הוא התחיל להתנסות בהפרעות מצד השדים.‏ ”‏בסופו־של־דבר זרקתי את כל תקליטי ואז השתחררתי מהשפעת השדים”‏.‏ צעיר נוסף מספר:‏ ”‏המוסיקה אליה נהגתי להאזין עסקה בספיריטיזם,‏ בסמים או במין.‏ צעירים רבים טוענים שאין היא משפיעה עליהם,‏ אולם היא אכן בן.‏ הייתי למעשה מחוץ לאמת”‏.‏ פסוק בספר משלי מקשה:‏ ”‏היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה?‏”‏ — משלי ו׳:‏27‏.‏

עמוד על המשמר

16.‏ מה ניתן לומר על כותבי ומבצעי חלק גדול מהמוסיקה כיום?‏

¹⁶ פאולוס כתב למשיחיים באפסוס הקדומה:‏ ”‏הנה זאת אני אומר ומכריז מטעם האדון:‏ אל תלכו עוד כגויים ההולכים בהבלי שכלם.‏ חשוכי־דעת הם,‏ זרים לחיי אלהים בגלל בערותם וקשי לבם”‏.‏ (‏אפסים ד׳:‏17,‏ 18‏)‏ מלים אלה מתארות את כותביה,‏ מנגניה וזמריה של חלק גדול מהמוסיקה בת־זמננו!‏ יותר מאי־פעם,‏ סגנונות מוסיקה שונים משקפים את השפעתו של ”‏אל העולם הזה”‏,‏ הלא הוא השטן.‏ — קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏4‏.‏

17.‏ כיצד יכולים צעירים לשפוט,‏ או לבחון,‏ יצירה מוסיקלית כלשהי?‏

¹⁷ באשר ל”‏אחרית הימים”‏,‏ חזו כתבי־הקודש:‏ ”‏אנשים רעים ומדיחים יגבירו רעתם”‏.‏ (‏טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏1,‏ 13‏)‏ אם כן,‏ עתה יותר מאי־פעם,‏ עליך לבחור בקפידה את המוסיקה לה אתה מאזין.‏ לעתים,‏ די בשמו סר־הטעם של התקליט כדי לפסלו.‏ הכתוב באיוב י״ב:‏11 מציין:‏ ”‏הלא אוזן מלין תבחן,‏ וחֵך אוכל יטעם לו”‏.‏ כך תוכל לבחון כל מוסיקה מהקשבה לקטעים קצרים ממנה באוזן ביקורתית.‏ איזה סוג רגשות מעוררת בך המנגינה?‏ האם היא מעודדת התנהגות פרועה,‏ מושחתת — רוח של התהוללות?‏ (‏גלטיים ה׳:‏19–21‏)‏ מה בנוגע למלות השירים?‏ האם הן מעודדות אי־מוסריות מינית,‏ שימוש בסמים,‏ או מעשים פסולים אחרים אשר ”‏חרפה אפילו לבטא במלים?‏”‏ (‏אפסים ה׳:‏12‏)‏ כתבי־הקודש מציינים כי אל לדברים מעין אלה אף ’‏לעלות על דל־שפתיהם’‏ של משרתי אלהים,‏ לא כל שכן להלחין להם מיקצב ולחזור עליהם שוב ושוב.‏ (‏אפסים ה׳:‏3‏)‏ מה בנוגע לעטיפת התקליט?‏ האם היא מציגה נושאים ספיריטיסטים או תמונות המעוררות את היצר המיני?‏

18.‏ (‏א)‏ אילו שינויים יתכן שיהא על מספר צעירים לחולל בחייהם במה שנוגע למוסיקה?‏ (‏ב)‏ כיצד יכולים צעירים לפתח חיבה למוסיקה בריאה וחיובית?‏

¹⁸ אפשר שיהא עליך לערוך עתה מספר שינויים באשר לסוג המוסיקה שאתה בוחר.‏ אם יש ברשותך תקליטים,‏ קלטות ותקליטורים הנושאים אופי לא־מוסרי ודֶמוני,‏ עליך להיפטר מהם לאלתר.‏ (‏השווה מעשי־השליחים י״ט:‏19‏.‏)‏ אין משמע הדבר שאינך רשאי ליהנות ממוסיקה;‏ לא כל סגנונות המוסיקה הפופולרית פסולים.‏ מספר צעירים אף למדו להרחיב את טעמם המוסיקלי ונהנים עתה מחלק מהמוסיקה הקלאסית,‏ העממית,‏ מג׳אז קל ומסוגים אחרים של מוסיקה.‏ קלטות של שירי המלכות עזרו לצעירים רבים לפתח חיבה למוסיקה תזמורתית מרוממת־רוח.‏

19.‏ מדוע חשוב לשמור את המוסיקה במקום הראוי לה?‏

¹⁹ מוסיקה הינה אכן מתת אלוהית.‏ ברם,‏ לגבי רבים,‏ היא הופכת לעיסוק לא־בריא.‏ הללו דומים לבני־ישראל הקדומים שנהנו מנגינה על ”‏כינור ונבל,‏ תוף וחליל.‏.‏.‏ ואת פועל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו”‏.‏ (‏ישעיהו ה׳:‏12‏)‏ שים לך למטרה להציב למוסיקה את מקומה הנאות בחייך ולתת לפעלי יהוה לעמוד בראש מעייניך.‏ גלה בררנות וזהירות בנוגע לבחירת המוסיקה לה אתה מאזין.‏ כך תוכל לנצל לטובה — לא לרעה — מתת אלוהית זו.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏4/‏15)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

◻ מדוע ניתן לכנות את המוסיקה ”‏מתת אלוהית”‏?‏

◻ כיצד השתמשו במוסיקה באורח פסול בימי־קדם?‏

◻ אילו סכנות טומנות מוסיקת ה’‏ראפּ’‏ וה’‏הבי מטל’‏ לצעירים משיחיים?‏

◻ כיצד יכול צעיר משיחי לגלות זהירות בבחירת מוסיקה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 29]‏

בימי המקרא,‏ לעתים קרובות שימשה המוסיקה כאמצעי להסבת תהילה ליהוה