שעשוע תמים או הרעלה רוחנית?‏

במופע רוק,‏ הניח אחד המבצעים אשה בתוך קופסה,‏ והחל להכות בקופסה בגרזן.‏ דם מדומה ניתז לפיו,‏ שאותו הוא ירק אל הקהל.‏

ב־1984 ירה צעיר בן 19 בעצמו.‏ הוריו טוענים,‏ שמילות שיר־הרוק ”‏פתרון התאבדותי”‏,‏ הן שגרמו לו להתאבד.‏

בחוברת לבני־העשר’‏ה הופיעו תיאורים של יחסי־מין מעוותים שביצעו חברי להקה אחת בחדר־ההלבשה שלהם,‏ וכן באולפן במהלך ההקלטה.‏ על אלבום רוק הופיעה כרזת תועבה של איברי־המין הזכרי והנקבי.‏

אלימות,‏ התאבדות ומין סאדיסטי — אלה הם רק מיקצת מן הנושאים הפסולים המוצגים בתקליטי־רוק,‏ בסרטי־וידיאו ובהופעות חיות.‏ כשמעלים את הבעיות הכרוכות בתכניות נתעבות אלה,‏ ואף מביאים אותן בפני בית־דין,‏ האמנים וחברות התקליטים מנסים להצדיק את הפסול שבהן.‏ למשל,‏ תמונת תועבה אמורה עתה לבטא את ”‏השחיתות המוסרית של החברה האמריקנית,‏ וכיצד סופה להרוס אותנו”‏.‏ בדומה לכך,‏ בסוגי מוסיקה מסוימים,‏ מלים שנאמרו בהשאלה לגבי איבר־המין הזכרי (‏כמו רובים או סכינים)‏,‏ נאמרים עתה ככתבם וכלשונם.‏

אמת,‏ אמנים וחברות־תקליטים עשויים להיחלץ מעונשים משפטיים,‏ אך האמנם ניתן לשטוֹת בבני־האדם?‏ מה לגביך?‏ התוכל להכחיש כי אלימות,‏ מין ומאגיה הם מרכיבים חשובים במוסיקת הרוק הכבד הנמכרת כיום?‏

‏’‏הֶבי מֶטל’‏ ו’‏ראפּ’‏

במהלך השנים התפתחו סגנונות רוק רבים.‏ שניים מהם,‏ ’‏הבי מטל’‏ ו’‏ראפּ’‏,‏ זכו לאחרונה לביקורת נוקבת עקב גסותם המזעזעת.‏

‏’‏הבי מטל’‏ היא בדרך־כלל מוסיקה אלקטרונית נמרצת,‏ רעשנית וקצבית.‏ על־פי כתב־העת טיים,‏ ”‏מבצעי ה’‏מטל’‏ פונים לדמיונו המתנכר של קהל המורכב בעיקר מצעירים לבנים,‏ ממין זכר,‏ והם מציגים עצמם כזרים משוחררים מאשליות,‏ שהתנכרו לציוויליזציה המושחתת ופנו לה עורף”‏.‏ חלק ניכר מה’‏הבי מטל’‏ נועד לזעזע.‏ כמה מן המלים אף אינן ראויות לדפוס.‏ כתב־עת רפואי בטכסס מציין,‏ שביטויים רבים של ה’‏הבי מטל’‏ מהללים ”‏גישות לא־מקובלות לגבי מין,‏ אלימות,‏ שינאה ומאגיה”‏.‏

האלימות הכרוכה ב’‏הבי מטל’‏ מהווה גורם נוסף לדאגה.‏ למשל,‏ כשנאלצו להפסיק מופע משום שאחד הזמרים חש ברע,‏ השתולל הקהל ואף העלה את הזירה באש.‏ במופע אחר,‏ נחנקו למוות שלושה צעירים,‏ כאשר אלפי מעריצים נהרו לבמה,‏ תוך שהם מפילים את הצופים שבחזית ורומסים אותם.‏

במוסיקת ה’‏ראפ’‏,‏ הידועה גם כ’‏היפ־הופ’‏,‏ הזמר (‏או הזמרים)‏ מדקלם שירים מחורזים על־רקע ליווי קצבי,‏ מוקלט,‏ בשיטת טכניקה ממוחשבת של צלילים דגומים.‏ את מרבית מוסיקת ה’‏ראפ’‏ מלחינים מוסיקאים שחורים,‏ אך היא נמכרת לקהל שחור ולבן כאחד.‏ מסרים אחדים של ה’‏ראפ’‏ חיוביים במהותם.‏ הם יוצאים נגד תופעות כגון התעללות בילדים וצריכת סמים משכרים.‏ אולם,‏ עיקר ה’‏ראפ’‏ מתמקד במרד במימסד,‏ באלימות,‏ בשינאת נשים ובגזענות.‏ קטעים רבים מכילים גידופים ותיאורי מין גסים.‏

בכמה ממופעי ה’‏ראפ’‏,‏ הפכה האלימות לבעיה.‏ במופע אחד,‏ למשל,‏ התקיפו 300 חברי כנופייה את הקהל,‏ שהשיב מלחמה בעזרת כסאות מתכת,‏ עד שהופיעה המשטרה והפסיקה את המופע.‏ ארבעים־וחמישה איש נפצעו.‏

אשתקד,‏ החרימה ’‏אגודת שוטרי־המחוז של מדינת ניו־יורק’‏ את כל החברות שבבעלות ’‏טיים וורנר בע”‏מ’‏,‏ עד שזו הפסיקה את מכירת שיר ה’‏ראפ’‏ ”‏רוצח השוטרים”‏.‏ ראש האגודה,‏ פיטר קֵהוֹ,‏ אמר:‏ ”‏תקליט זה משדר שינאה,‏ מעודד הרג שוטרים ומשבח אותו.‏ כתוצאה ישירה מן השיר הזה,‏ ייהרגו שוטרים”‏.‏ לבסוף הופסקה מכירתו.‏

היש לכך השפעות?‏

כיצד מושפעים צופים ומאזינים,‏ כשזמרים מעבירים מסר משחית ואף מבטאים זאת בתנועות על הבמה?‏ תן דעתך להערות ולחוויות הבאות.‏

ד״ר קארל טיילור,‏ פרופסור־עוזר לחוק הפלילי באוניברסיטה של מדינת משיגן טוען,‏ שכוכבי הרוק ”‏מעודדים סגנון־חיים מסוים.‏ .‏.‏.‏ חברי הלהקות אכן משפיעים באורח ניכר על הצעירים”‏.‏

נער שניצל מנסיון התאבדות אמר,‏ שהמוסיקה היא שהובילה אותו ואת ידידו (‏שאכן התאבד)‏ לחשוב,‏ כי ”‏הפתרון לבעיות החיים הוא המוות”‏.‏

בשנת 1988 הרגו שלושה נערים ידיד,‏ רק לשם השעשוע שבדבר.‏ אחד מהם טען,‏ שהמוות החל להקסים אותו כתוצאה ממוסיקת ה’‏הבי מטל’‏.‏

לאחר מופע ’‏ראפ’‏,‏ החלו צעירים בגיל־העשר’‏ה להתפרע ולנפץ שמשות במקומות ציבוריים.‏ הממונה על בטחון הציבור בפיטסבורג,‏ פנסילבניה,‏ אמר:‏ ”‏אין לי צל של ספק,‏ שמוסיקת ה’‏ראפ’‏ מדרבנת לאלימות”‏.‏

ממחקר על צעירים ועל כיתות ”‏עובדי השטן”‏ עולה,‏ שרבים מן העוסקים בפולחן השטן הם צורכי־סמים כבדים ואוהדי מוסיקת ’‏הבי מטל’‏,‏ המהללת את השימוש בסמים ומעודדת אי־מוסריות מינית.‏ כתוצאה מכך,‏ צעירים חסרי־ניסיון נמשכים לכיתות של ”‏עובדי השטן”‏.‏

כמובן,‏ כשצעירים פונים לסמים,‏ לפשע,‏ או להתאבדות,‏ סביר שלא רק המוסיקה עומדת מאחורי התנהגותם זו.‏ התמוטטות חיי־המשפחה והחברה האנושית ככלל,‏ משחקת ללא ספק תפקיד נכבד בכך.‏ אך,‏ המוסיקה משמשת כזָרָז,‏ כאמצעי לעודד צעירים פגיעים לבצע מעשים שאחרת לא היו מעלים על דעתם לעשות.‏ האם אנשים,‏ שכבר כורעים תחת נטל בעיות החיים,‏ זקוקים למוסיקה שתעודדם להיכנע לנטיות הרסניות?‏

העניין הוא,‏ שמוסיקה שלילית עלולה להוות הרעלה רוחנית.‏ יש לזכור,‏ שהמסרים שמעבירה מוסיקה כזו חזקים במיוחד,‏ כיון שהם נובעים מכוכבי־זמר,‏ מגיבורים,‏ שמעריציהם ”‏עובדים”‏ אותם למעשה.‏

מה לגביך?‏

לאיזה מין מוסיקה אתה מאזין?‏ יתכן שאתה כבר בורר את המוסיקה שלך,‏ והדבר ראוי לשבח.‏ מאידך,‏ אם הנך מאזין למוסיקה בעלת אופי מושחת ומפוקפק,‏ כיצד משפיעה היא עליך?‏ אפילו אם התנהגותך לא השתנתה,‏ האם תוכל לומר בכנות שגישתך לא הושפעה לרעה?‏ ככלות הכל,‏ היחשפות חוזרת ונשנית לנושאים שליליים עלולה להקהות את רגישותך,‏ לגרום לך לחשוב שהם אינם כה גרועים.‏

חשוב,‏ למשל,‏ על צעיר שניסה למזג את חייו כירא־אלהים עם האזנה קבועה ל’‏הבי מטל’‏ ול’‏ראפ’‏.‏ הדבר לא הניע אותו לפעולות כגון רצח,‏ התאבדות,‏ או פולחן השטן.‏ אך,‏ שים־לב כיצד הושפעה מכך גישתו.‏ הוא מציין:‏ ”‏מוסיקה זו היא חייתית להחריד.‏ היא איפשרה לי לפעול בצורה שלווה ומחושבת,‏ בעודני נותן פורקן לנטיות השפלות והאלימות ביותר.‏ .‏.‏.‏ חייתי בעולם דמיוני של שינאה.‏ לא חלף יום בלא שהרהרתי ברצינות בהתאבדות”‏.‏ הוא גמר אומר לחולל שינוי מוחלט בהרגלי ההאזנה שלו.‏ עקב כך,‏ חל שיפור משמעותי בגישתו.‏

אלה המלמדים זכות על מוסיקה משחיתה,‏ ינסו להצדיק את הצד האפל של מוסיקת הרוק.‏ אך,‏ מה הן מסקנותיך?‏ התוכל לעצום את עיניך ולאטום את אוזניך לשחיתות הקיצונית המאפיינת אותה?‏ התוכל להיות נוכח במופעים מן הסוג המתואר לעיל,‏ בלא חשש לבטחונך?‏ ומה באשר לקשר שבין מוסיקה מן הסוג הזה לבין מעשיהם המבישים של מבצעיה ומאזיניה?‏

אם בריאותך חשובה לך,‏ סביר להניח שאתה נמנע ממזונות העלולים להזיק לך,‏ אף אם הם ערבים לחיכך.‏ מוסיקה משחיתה,‏ בין אם זו מוסיקת־רוק או כל מוסיקה אחרת,‏ מסכנת את בריאותך הנפשית.‏ האם תרצה לחשוף עצמך לבידור שירעיל את מחשבותיך?‏ ודאי שלא.‏ אם כן,‏ מה בידך לעשות כדי לטפח השקפה שקולה,‏ מאוזנת,‏ בנדון?‏ על כך במאמר הבא.‏

‏[‏תיבה בעמוד 7]‏

מהי עבודת השטן?‏

עבודת השטן,‏ הזוכה לעידוד בכמה משירי ה’‏הבי מטל’‏,‏ איננה שעשוע תמים.‏ כתב־העת Texas Medicine/The Journal (‏הרפואה בטכסס/‏הז׳ורנאל)‏ הסביר,‏ שפולחן זה כולל פעולות למן ”‏טקסים פולחניים לא־מזיקים,‏ ועד לשתיית דם מפציעה־עצמית ומקרבנות בעלי־חיים”‏.‏ כיתות של עובדי־השטן מכריזים על ”‏נאמנות לשטן.‏ הם מקיימים טקסים מסוימים להעברת כוחות מן השטן לעובדיו.‏ .‏.‏.‏ העיקרון של בחירה חופשית משמעו,‏ לעשות ככל העולה על רוחך,‏ בלא לחשוב על אלהים,‏ בלא רגש־אשמה,‏ בלא מצפון”‏.‏ עקב כך,‏ יש העוסקים במעשים פליליים בלא רגש־בושה.‏

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

האם תכניס אשפה לקיבתך?‏ אם לא,‏ מדוע שתכניסנה למוחך?‏

‏[‏תמונה בעמוד 6]‏

האם תחוש נינוח במופע מעין זה?‏