צעירים שואלים...
מופעי־רוק — ללכת או לא ללכת?
להקה מפורסמת מגיעה לעיר. הכרטיסים אוזלים במהירות; אתה חייב להחליט עכשיו. ללכת או לא ללכת?
מוסיקה בריאה בסביבה הולמת, יש בה כדי להסב הנאה רבה. הרי יהוה אלוהים חנן אותנו ביכולת ליהנות ממוסיקה, וסוגי מוסיקה רבים כיום הינם לרוחו.
המוסיקה החביבה כיום על בני־הנוער היא בדרך־כלל מוסיקת רוק לצורותיה השונות. רבים נהנים ממנה מאוד בהופעות חיות. אולם לנוכח דיווחים, בין היתר, על התנהגות פראית והתפרעויות במופעי־רוק, עולות אצל צעירים יראי־אלוהים שאלות כבדות־משקל. מה בדיוק קורה במופעי־רוק? האם זה רעיון טוב ללכת למופע כזה?
בחן את המוסיקה
תחילה, הבה נדון במוסיקה עצמה. מוסיקה יכולה לבטא — ולעורר — מגוון רחב של רגשות. בימי המקרא, שימשה המוסיקה לעתים קרובות כלי בידי משרתי אלוהים להביע את אהבתם לאלוהים (תהלים קמ״ט:3; ק״נ:4). המוסיקה שימשה גם כאמצעי־עזר לביטוי שמחה, התרגשות ועצב (בראשית ל״א:27; שופטים י״א:34; שמואל א׳. י״ח:6, 7; מתי ט׳:23, 24). אלא שלמרבה הצער, אפילו בימי המקרא לא תמיד היתה המוסיקה בריאה. ייתכן מאוד, שכאשר העם חנה לרגלי הר־סיני, תרמה מוסיקה חושנית ופראית להדחת כמה מבני־ישראל מדרך הישר (שמות ל״ב:1–6, 17, 18, 25).
למען האמת, גם מידה ניכרת ממוסיקת הרוק מטיפה לדברים שליליים — אי־מוסריות מינית, סמים, מרדנות, ספיריטיזם. אין פירוש הדבר שעליך להינזר ממוסיקה, אבל המקרא אכן קורא למשיחיים ’לבחון ולהיווכח מה רצוי בעיני האדון’ (אפסים ה׳:10). עליך אפוא להיות בררן ולנהוג בתבונה בכל הנוגע למוסיקה.a
כיצד המוסיקה שאתה אוהב משפיעה עליך? האם היא משמחת, מרגיעה, משרה שלווה? או שמא מעוררת כעס, מרדנות, דיכאון? משיחי אחד מדנמרק נזכר בימים שבהם אהב להאזין למוסיקת ’הֶבי מֶטל’, אחד מסוגי מוסיקת־הרוק. הוא אומר: ”נהגתי להקשיב למוסיקה במהלך העבודה. אם הייתי עושה טעות הייתי מתרתח, מנפץ את מה שבידי ואז משליך אותו ממני בכעס!” צעיר אחר מודה: ”נהגתי להקשיב שעות למוסיקת ’ראפ’ ולמוסיקת ’הבי מטל’, והמילים היללו מין וסגנון־חיים עולמי. המוסיקה מילאה את מוחי ואז התחלתי להשתוקק לדברים שהוזכרו בשירים”. אם להקלטה רגילה השפעה כזו, מה רב כוחה של הופעה חיה!
ומה בדבר עוצמת המוסיקה? אמת, לכל אדם העדפה משלו. המקרא אינו שולל מוסיקה בקול רם במידה סבירה. בחנוכת המקדש שבנה שלמה, המחצצרים לבדם מנו 120 איש! (דברי־הימים ב׳. ה׳:12) ללא ספק, עוצמה גבוהה ומרשימה! אך יש הבדל של שמים וארץ בין קריאת הלל רמה ובין מוסיקת־רוק מחרישת־אוזניים. במוסיקת־הרוק, עוצמת המוסיקה מדרבנת את הקהל לפורקן רגשות פראי. המקרא לעומת זאת, מגנה ”הוללות”, או לפי תרגום בַּיִינגטון, ”מסיבות משולחות־רסן” (גלטים ה׳:21). מה גם שכבוד לגופך יוריד מן הפרק האזנה למוסיקה בעוצמה כה גבוהה העלולה לפגוע בכושר השמיעה שלך (רומים י״ב:1).
עוד נקודה שיש לתת עליה את הדעת מופיעה באיוב י״ב:11. שם נשאלת השאלה: ”הלא אוזן מילין תבחן וחיך אוכל יטעם לו?” מתוך כך, עליך ’לבחון’ את מילות השירים! צעיר משיחי אחד מודה: ”התחלתי להקשיב למילים של חלק מן השירים שאהבתי, ולהפתעתי גיליתי שלא מתאים למשיחי להאזין להם. הגעתי למסקנה שאני חייב להיפטר מהמוסיקה הזו” (קורינתים א׳. י״ד:20; אפסים ה׳:3, 4). זכור גם שזמרים רבים מנצלים את ההופעות לקידום שירים חדשים — מוסיקה העלולה להיות שונה במידה ניכרת מהסגנון הקודם, שהיה אולי בריא יותר.
יתרה מזו, עליך לוודא שלמוסיקה אין נימה דמונית — נימה הבולטת במיוחד במוסיקת ה’הבי־מטל’. חברי להקות ’הבי־מטל’ ידועים לשמצה ככאלה המעטרים את עצמם ואת עטיפות האלבומים בסמלים דמוניים ושטניים (יעקב ג׳:15). קשה לומר שאלוהים המצווה עלינו ’להתייצב נגד השטן’ ישמח לראותנו בהופעה של להקה כזו! (יעקב ד׳:7).
אובדן שליטה
מה עלול לקרות במופע עצמו? נערה ושמה סטייסי הלכה עם חבריה לראות להקה, שלדעתם ניגנה מוסיקה תמימה יחסית. אך בעיצומו של המופע, סולן הלהקה עשה סיאנס מדומה והזמין את הקהל להשתתף ביצירת קשר עם עולם הרוחות! חמד לצון? אולי. אולם מאחר שהמקרא מגנה כל צורה של ספיריטיזם, סטייסי וחבריה הבינו שאין להם ברירה אלא לעזוב את המקום (ויקרא י״ט:31; דברים י״ח:10–13; ההתגלות כ״ב:15).
צעירים משיחיים אחרים התנסו גם הם בחוויות מחרידות, שכן ספיריטיזם גלוי הוא אולי תופעה נדירה במופעי־רוק, אך התנהגות משולחת־רסן נפוצה ביותר. במופע אחד הסיתה הלהקה למהומות, ובסופן 60 איש נפצעו ונגרמו נזקים שנאמדו ביותר מ־000,200 דולר! במופע אחר, שלושה צעירים נמחצו למוות. אמת, לא כל מופעי־הרוק מסתיימים במהומות, פציעות ומקרי מוות. אבל בהחלט ברור שיש לנקוט משנה זהירות. במשלי כ״ב:3 נאמר: ”ערום ראה רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו”.
לכן, אם תשקול ללכת למופע, ברר את העובדות לאשורן. האם ללהקה יצאו מוניטין של כזו הקוראת להתנהגות משולחת־רסן? מה טיב הקהל שלה? (קורינתים א׳. ט״ו:33) עד לאיזו מידה נעשה שימוש באלכוהול ובסמים? מה באשר לאולם המופע עצמו? האם היו שם בעיות ביטחוניות בעבר? כיצד יאורגנו מקומות הישיבה? אם מקומות הישיבה אינם שמורים, יש חשש רב יותר שמישהו ייפצע.
שימוש בסמים ושתיית אלכוהול במופעי־רוק הגיעו לממדי מגיפה. ”אנשים אינם באים לשמוע מוסיקה”, אמר משיחי מציאותי, שנכח בנעוריו במופע של להקת־רוק קלאסית. ”הם באים להשתכר”. הוא החליט אז שזהו המופע האחרון שלו. נערה משיחית נקטה לשון דומה: ”אני זוכרת שהלכתי למופע של להקה ’מתקדמת’. זה היה נורא! אנשים עישנו חשיש. השפה היתה איומה ורבים שם התלבשו כמו עובדי השטן”. גם במקומות שבהם סמים ואלכוהול אסורים בתכלית האיסור, אין זה מחזה נדיר לראות רבים מהקהל מגיעים כשהם כבר בגילופין. כלום ייתכן שנוכחות באירוע כזה תעלה בקנה אחד עם הצו המקראי ’להיבדל מרשע ותאוות העולם כדי לחיות בעולם זה בצניעות ובצדק ובחסידות’? (טיטוס ב׳:12).
כוחה של הסביבה
אולי אתה סבור שאין לך כל סיבה לדאוג בכל הנוגע להתנהגותם של הסובבים אותך, כל עוד אינך משתולל איתם. אך הסביבה תיתן בך את אותותיה. באפסים ב׳:2 [ע״ח], כתבי־הקודש דנים ב”סמכות של האוויר, הרוח הפועלת עתה בבני המרי”. מכאן, שלעולמנו יש ”רוח”, או גישה שכלית שלטת. היא נמצאת בכל מקום, ומתפשטת כאוויר עצמו. שים לב גם שבידי רוח או גישה זו ”סמכות” — הכוח לשנות את מחשבותיך, רגשותיך והתנהגותך — אם תיחשף לה! פשוט אינך יכול לנשום אוויר רב־עוצמה זה מבלי להיות מושפע.
ברוב המקרים, מופעי־רוק חושפים את הפרט למידה רבה של רוח העולם. בקלות ניתן להיסחף לאווירה הפרועה — או לצרחות ולנפנוף הידיים שכמעט שקולים כנגד הערצה פולחנית. הערצה מופרזת זו שמה לאל את ההוקרה המגיעה בצדק לאלוהים. כמוה כעבודת־אלילים, הידועה לגנאי בכתבי־הקודש (קורינתים א׳. י׳:14; יוחנן א׳. ה׳:21). האם תרצה להסתכן ולהיות מעורב בזה?
אפשר לומר בביטחון, שרוב מופעי־הרוק כרוכים בסיכונים המעיבים על התועלת שבהם. כמובן, הוריך יקבעו אם תלך או לא תלך למופע זה או אחר. אך אם ההחלטה בידך, נהג בתבונה. יש מקורות הנאה רבים שאינם כרוכים בסיכונים הקיימים במופעי־רוק.
[הערת שוליים]
a ראה המאמרים בנושא המוסיקה בחוברת עורו! מ־1 ביולי 1992, עמ׳ 32; מ־1 ביולי 1993, עמ׳ 10–12; מ־1 באוקטובר 1993, עמ׳ 3–10.
[תמונה בעמוד 20]
אלכוהול, סמים והתנהגות פראית שכיחים במופעי־רוק