עיוורון צבעים ליקוי מוזר

איזה זעזוע אחז בקווייקריםa חמורי־הסבֶר,‏ משהבחינו בגרביו האדומות של ג׳והן דלטון!‏ מאחר שנהגו ללבוש צבעים קודרים — גוני אפור,‏ חום ושחור — הופעתו הדהימה אותם,‏ אם ננקוט בלשון המעטה.‏ מה אירע לאיש?‏

דלטון,‏ שנולד ב־1766 בעיר איגלספילד,‏ שבאנגליה,‏ תיאר את צבע הדם כ”‏ירוק כהה”‏ וסבר שעלה־דפנה ”‏מתמזג יפה עם שעוות־חותם [‏אדומה]‏.‏”‏ דלטון,‏ שהפך לכימאי ידוע,‏ סבל מעיוורון־צבעים,‏ או ליתר דיוק,‏ מראיית־צבעים לקויה.‏

לדלטון,‏ האדום נראה אפור,‏ ושונה אך במעט מירוק.‏ אין תימה שידידו הצליח לחמוד לצון ולהחליף את גרביו,‏ ובכך לעורר שערורייה!‏ מעניין לציין,‏ שבכמה מארצות אירופה,‏ עיוורון־צבעים ידוע כ’‏דלטוניזם’‏.‏

בעייה כלל־עולמית

בשנת 1980,‏ העריכה ד״ר ג׳נט ווק,‏ מאוניברסיטת לונדון,‏ שיותר משני מיליון איש בבריטניה סובלים מראיית־צבעים לקויה.‏ בכמה איזורים מבודדים,‏ מעטים יחסית סובלים מבעייה זו.‏ בפיג׳י,‏ רק אדם אחד מכל 120 הוא עיוור־צבעים,‏ בעוד שבקנדה ראיית־הצבעים של כל אדם תשיעי,‏ בממוצע,‏ אינה תקינה לגמרי.‏

ראיית הצבעים משתנה מאדם לאדם.‏ על־פי תיאוריה המקובלת על דעת רבים,‏ הראייה שלך תקינה אם הנך רואה צבע לבן כאשר שלוש קרני אור — אדומה,‏ ירוקה וכחולה — ”‏מתערבבות”‏ ביחס שווה.‏ כאשר שלוש הקרניים מתמזגות ביחס שונה,‏ יכולים להיווצר גוונים אחרים שאתה יכול להבחין בהם.‏

אך,‏ אם כל הגוונים שאתה יכול להבדיל ביניהם מהווים רק הרכב של שניים מצבעי־היסוד,‏ והוספת הצבע השלישי לא תחולל לגביך כל שינוי,‏ אזי ראיית־הצבעים שלך פגומה.‏ יש לך עיוורון־צבעים חלקי (‏דיכרומטי)‏.‏ ג׳והן דלטון היה עיוור־לאדום.‏

הפגם של בעלי עיוורון־צבעים מלא (‏מונוכרומטים)‏ חריף יותר.‏ הללו אינם מבחינים כלל בצבעים.‏ למונוכרומטים,‏ טלוויזיה צבעונית כמוה כמקלֵט שחור־לבן.‏

מרבית עיוורי־הצבעים הם טריכומטים (‏בעלי ראייה תלת־צבעית)‏,‏ כלומר,‏ הגוונים שהם קולטים עדיין מהווים עירבוב של שלושת צבעי־היסוד.‏ אך,‏ החריגוּת שלהם נעוצה ביחס שבין שלושת צבעי־היסוד שעיניהם קולטות.‏ אם הנך סובל מבעייה זו,‏ נסיונך לווסת את הצבע במקלט הטלוויזיה שלך יעורר אצל הנוכחים שראייתם תקינה קריאות,‏ כגון ”‏זה אדום מדי!‏”‏ או ”‏זה ירוק מדי!‏”‏

הגורמים

מה גורם לליקויים אלה?‏ האנציקלופדיה בריטניקה החדשה מציינת,‏ כי גורם אחד הוא ”‏מנגנון האבחנה בין אורכי־גל שונים”‏.‏ ברשתית של כל אחת מעיניך מצויים כ־130 מיליון קולטי אור,‏ אך רק 7 מיליון מתוכם אחראים לקליטת צבעים.‏ קולטי צבעים אלה קרויים חריטים (‏או מַדוֹכים)‏,‏ בגין צורתם.‏

לאנשים שראיית־הצבעים שלהם תקינה,‏ יש שלושה סוגי חריטים.‏ חריטים מסוימים רגישים לאור באורך־גל ארוך (‏אדום)‏,‏ אחרים לאורך־הגל הבינוני (‏ירוק)‏,‏ ואחרים לאורך־הגל הקצר (‏כחול)‏.‏ אם קבוצת חריטים חסרה,‏ או שאינה מגיבה כראוי לאורך־הגל הקשור אליה,‏ הרי שיש לך בעייה.‏ למשל,‏ אם אינך מבחין כראוי באדום,‏ לא תבחין בשינוי מהותי בעת שעגבניות מבשילות מירוק לכתום ולבסוף לאדום.‏

נזק הנגרם לעצב־הראייה,‏ המשפיע על המסרים שמשגרים החריטים אל המוח,‏ עלול לעורר עיוורון־צבעים.‏ אפילו מספר תרופות,‏ כגון גלולות נוגדות־קדחת מסוימות,‏ ידועות כמשבשות אבחנה בין צבעים.‏ נמסר כי תרופות אחדות למניעת־הריון,‏ הניטָלות דרך הפה,‏ עלולות אף הן לשנות את האבחנה בין גוונים כחולים,‏ ירוקים וצהובים.‏ בספר Colour Vision Testing (‏בדיקת ראיית־צבעים)‏,‏ מונה ד״ר ווק את השימוש בטבק ובאלכוהול כגורמים לעיוורון תמידי לאדום־ירוק.‏

גם הזיקנה עושה את שלה,‏ במיוחד לגבי הרגישות לאור כחול.‏ החוקר ר.‏ לקווסקי מציין,‏ כי הכושר להבחין בין צבעים מגיע לשיאו בתקופת ההתבגרות,‏ ונמשך עד לגיל 35.‏ אזי יכולתו של הפרט להבחין בין צבעים מידרדרת בהדרגה,‏ במיוחד אחרי גיל 60.‏

אף־על־פי שראיית־צבעים לקויה עלולה להתפתח במהלך החיים,‏ הרי שרוב עיוורי־הצבעים לקו בכך מלידה.‏ מדוע?‏

‏’‏כסָב,‏ כן הנכד’‏

ראיית־צבעים תקינה אצל בני־האדם היא מתת מיוחדת.‏ כאשר החריטים שבעיניך מתפקדים כראוי ועצבי־הראייה שלך מעבירים נאמנה את המידע אל המוח,‏ אזי הנך רואה בצבעים מלאים.‏ ”‏עין האדם המאומנת מסוגלת להבחין בין 150 גוונים,‏”‏ מציין הספר How Animals See (‏ראייתם של בעלי־החיים)‏.‏ ”‏בעלי־חיים רבים.‏.‏.‏ אינם מבחינים,‏ ככל הנראה,‏ בצבעים כמונו.‏ אך,‏ לגביהם זהו מצב תקין,‏ לא לקוי,‏”‏ אומרת The World Book Encyclopedia (‏האנציקלופדיה לספרות העולם)‏.‏

אם ראייתך היתה תמיד לקויה,‏ אין ספק שירשת תכונה זו.‏ ממי?‏ הספר Health and Disease (‏בריאות וחולי)‏ מגדיר עיוורון־צבעים כהפרעה גנטית ”‏הקשורה במין”‏ וה”‏מועברת על־ידי אמהות,‏ אך המופיעה בדרך־כלל בבנים כל דור שני לסירוּגין.‏”‏ אם כן,‏ לעתים קרובות ניתן לומר ’‏כסָב,‏ כן הנכד.‏”‏

עיוור־צבעים?‏ כיצד ניתן לקבוע זאת?‏

האם הנך חושד שילדך עיוור־צבעים?‏ ”‏אם אתה מבחין בכך שילדך בן החמש או השש מתקשה לזהות צבעים;‏ אם הוא גורב גרביים לא תואמות,‏ או שאינו מסוגל ליטול את העיפרון הנכון מן הקופסה בהתבקשו לבחור בו בהתאם לצבעו,‏”‏ אזי,‏ הספר Childcraft (‏אוּמנות הטיפול בילד)‏ אומר:‏ ”‏יש לבדוק את הראייה שלו.‏”‏ כיצד?‏

אחת הדרכים הנפוצות ביותר לבדיקת עיוורון־צבעים קרויה ’‏בדיקת אישיהָרה’‏.‏ הבוחן מראה לילדך סידרת לוחות המכוסים נקודות בגוונים שונים.‏ בתוך הנקודות מסודרים מספרים ודוגמאות שכל אדם שראייתו תקינה מסוגל להבחין בהם.‏ על ילדך לומר איזה מספר או דוגמה הוא רואה.‏ בהתבוננו בלוח אחד,‏ ילד עיוור־לאדום רואה ”‏6”‏,‏ וזה העיוור־לירוק רואה ”‏9”‏.‏ אם ילדך רואה ”‏96”‏,‏ ראיית־הצבעים שלו תקינה,‏ על־פי חלק זה של הבדיקה.‏

בשעה שהשימוש בצבע בחומר־הלימודים לילדים הולך וגדל,‏ כדאי לך לדעת אם ראיית־הצבעים של ילדך לקויה.‏ אך,‏ מאחר שעיוורון־צבעים מלידה אינו ניתן כיום לשינוי או לריפוי,‏ התוכל לעשות משהו בנדון?‏

נקיטת אמצעי־זהירות

הייזל רוסוטי,‏ מחברת הספר Colour (‏צבע)‏,‏ ממליצה תחילה על אבחנה מוקדמת.‏ אזי ”‏ניתן להעיר את תשומת־לבו [‏של עיוור־הצבעים]‏ למצבים העלולים ליצור בילבול,‏ וללמדו להסתמך ככל האפשר על גורמים שאינם תלויים בצבעים לא־ברורים.‏”‏

תוכל ללמד את ילדך הסובל מעיוורון־צבעים לפרש את צבעי הרמזורים.‏ אף־על־פי שהוא עשוי להבדיל בין רמזור אדום לבין רמזור ירוק על־ידי מיקומם היחסי,‏ עזור לו להבחין בעוצמה ובבוהק השונים של כל אור.‏ או־אז,‏ כשיהיה לבד,‏ הוא יפרש את אורות הרמזורים נכונה אפילו בלילה.‏

אם הנך עיוור־צבעים,‏ מוטב שתימנע מלהסתמך אך ורק על הצבע בקבלך החלטות.‏ מאחר שהמוח מסוגל לפצותך על ראיית־צבעים לקויה,‏ השלם את מלאי המידע על־ידי שתתרכז יותר בבהירותו,‏ במצבו ובצורתו של העצם.‏ אל תהסס לבקש את עזרת חבריך וקרובי־משפחתך,‏ שראיית־הצבעים שלהם תקינה.‏

בקבלך החלטות חשובות,‏ כגון המקצוע שתבחר בו,‏ מן התבונה שתיקח בחשבון את החסרונות הכרוכים בראיית־צבעים לקויה.‏ במקצועות מסוימים,‏ עיוורון־צבעים עלול להוות מיגבלה רצינית.‏ למשל,‏ הוא מהווה מיגרעת לכימאים,‏ רוקחים,‏ מדפיסים בצבע וצלמים.‏ ראיית־צבעים טובה מהווה נכס לרופאי־שיניים,‏ המתאימים לחולה שיניים תותבות.‏ כמו־כן,‏ קצבים ואנשים העוסקים בתעשיית־מזון,‏ יכולים להיות ערים יותר לשינויים במצב המזון כשראיית־הצבעים שלהם טובה.‏ אי־היכולת להבחין בין צבעים עלולה להקשות על רופאים ואחיות לקבוע מה מצב־בריאותו של החולה בבדקם אותו.‏

כל מי שראייתו תקינה,‏ הינו בעל נכס יקר.‏ אם ראיית־הצבעים שלך חלקית בלבד,‏ עליך לנקוט מישנה זהירות.‏ למשל,‏ עליך להיות מודע לכך שנטילת תרופות לא־נחוצות,‏ שתייה מופרזת של אלכוהול,‏ או השימוש בטבק,‏ עלולים לגרום לראיית־הצבעים שלך להידרדר.‏ אם הנך נהנה מראיית־צבעים תקינה,‏ הרי שיש לך מתת מופלאה.‏

‏[‏הערת שוליים]‏