מלוא ’הדרם’ של הכוכבים
האם נשאת אי פעם את עיניך השמיימה בלילה בהיר והתבוננת בפליאה באלפי הכוכבים? בהביטך בנקודות אור מרצדות אלו אולי הבחנת בכך שהן שונות זו מזו בזוהרן ובצבען. המקרא מדייק באומרו: ”כוכב מכוכב שונה בהדרו” (קורינתים א׳. ט״ו:41).
מדוע הכוכבים שונים זה מזה בהדרם, כלומר בזוהרם? מדוע למשל יש הנראים לבנים ואילו אחרים כחולים, צהובים או אדומים? ומדוע הם מנצנצים?
בתוך ליבתו של כל כוכב נמצא כור גרעיני עצום המפיק כמויות אדירות של אנרגיה. אנרגיה זו נעה לשכבות החיצוניות של הכוכב ומשם היא נפלטת לחלל, בעיקר כאור נראה וכקרניים אינפרה אדומות. אולי תופתע לגלות שצבעם של כוכבים חמים הוא כחול, בעוד שצבעם של כוכבים קרים הוא אדום. מדוע יש הבדל בצבעים?
ניתן לתאר את האור כזרם של חלקיקים (הנקראים פוטונים) או כגלי אנרגיה. כוכבים בעלי טמפרטורה גבוהה יותר פולטים פוטונים בעלי אנרגיה גבוהה יותר, שאורכי הגל שלהם קצרים יותר ונמצאים בקצה הכחול של הספקטרום; ואילו כוכבים קרים יותר פולטים פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה יותר, הנמצאים בקצה האדום של הספקטרום. השמש שלנו נמצאת קרוב למרכז הספקטרום כיוון שהיא פולטת כמות גדולה יותר של אור בתחום הירוק־צהוב. אם כן, מדוע צבעה אינו נראה ירקרק? מפני שהשמש פולטת גם כמות גדולה של אור בשאר אורכי הגל הנראים. לכן במבט מן החלל השמש נראית לבנה.
אטמוספירת כדור־הארץ ”צובעת” את השמש
אנו רואים את השמש מבעד לשכבת האטמוספירה הפועלת כפילטר, דבר המשפיע על מראה השמש בשעות השונות של היום. למשל, בצהרי היום צבעה של השמש הוא בדרך כלל צהוב בוהק. אולם בשעת הזריחה והשקיעה, כאשר השמש נושקת לקו האופק, צבעה עשוי להיראות כתום או אדום. שינויי הצבע נגרמים על־ידי מולקולות גז, אדי מים וחלקיקים מיקרוסקופיים שונים באטמוספירת כדור־הארץ.
בשל הרכבה מפזרת האטמוספירה גלי אור כחולים וסגולים המגיעים מהשמש וצובעת ביום בהיר את השמיים בכחול מרהיב. לאחר פיזורם של צבעי הכחול והסגול, מה שנותר מאור השמש הישיר בצהרי היום הוא בעיקר הצבע הצהוב. אולם כאשר השמש קרובה מאוד לקו האופק, קרניה עוברות דרך האטמוספירה בזווית חדה לפני שהן מגיעות אלינו. כתוצאה מכך עובר אור השמש דרך ארוכה יותר באטמוספירה, דבר הגורם לפיזור רב יותר של גלי אור כחולים וכן של גלי אור ירוקים. לכן בשעת השקיעה נראית השמש ככדור בוהק בצבע אדום או ארגמן.
שמי הלילה הססגוניים
האופן שאנו רואים את השמיים בלילה מושפע במידה רבה מרגישותן של עינינו. האור נקלט בעינינו על־ידי שני סוגי חיישנים — מדוכים וקנים. המדוכים מבחינים בצבעים, אולם הם אינם מתפקדים באור חלש מאוד. הקנים, לעומת זאת, אינם רגישים לצבעים, אך יעילים מאוד כקולטני אור. ואכן, בתנאים אופטימליים, אפילו פוטון אור בודד יכול לעורר תגובה בתא קנה! עם זאת, הקנים שלנו רגישים יותר לאורכי הגל הקצרים הנמצאים בקצה הכחול של הספקטרום. משום כך כאשר אנו מביטים בעין בלתי מזוינת בכוכבים חיוורים בעלי אותה מידת בהירות, קרוב לוודאי שנבחין בכוכבים הכחולים ולא בכוכבים האדומים. אולם לשמחתנו עומדים לרשותנו אמצעים המאפשרים לנו לראות הרבה מעבר למה שניתן לראות בעין בלתי מזוינת.
משקפות וטלסקופים מאפשרים לנו לראות בשמי הלילה עצמים חיוורים, כגון כוכבים, גלקסיות, כוכבי שביט וערפיליות. עם זאת, האטמוספירה משפיעה במידת מה על מה שאנו רואים. אחד האמצעים המסייעים לנו להתגבר על בעיה זו הוא טלסקופ החלל ”האבל” הסובב סביב כדור־הארץ. פלא טכנולוגי זה יכול לאתר עצמים הזוהרים בעוצמה החלשה פי עשרה מיליארד מהכוכבים החיוורים ביותר שניתן לראות בעין בלתי מזוינת. טלסקופ זה הפיק צילומים מרהיבים של עצמים בחלל העמוק, כולל צילומים של גלקסיות ושל ערפיליות, שהן ענני גז ואבק בין כוכבי.
יחד עם זאת, כיום ישנם טלסקופים חדשים שבסיסם בכדור־הארץ והם טובים לא פחות מטלסקופ ”האבל”, ואף עולים עליו במאפיינים מסוימים. למשל, באמצעות טכנולוגיות מתוחכמות המתקנות את העיוותים האטמוספריים, טלסקופים חדשים אלה מאפשרים לאסטרונומים להפיק תמונות ברזולוציה גבוהה יותר מאשר טלסקופ ”האבל”. דוגמה אחת לכך היא מצפה קֶק שבהוואי שבו מוצב טלסקופ קק־1, אחד הטלסקופים האופטיים הגדולים בעולם. בעזרת טלסקופ זה גילה האסטרונום פיטר טות’היל מאוניברסיטת סידני שבאוסטרליה ענני אבק שנפלטו על־ידי מערכת כוכב כפול בקבוצת הכוכבים קשת הנמצאת, מנקודת מבטנו, קרוב למרכז הגלקסיה שלנו, גלקסיית שביל החלב.
ככל שאסטרונומים מביטים עמוק יותר אל תוך החלל כך הם מגלים יותר כוכבים וגלקסיות. כמה כוכבים יש ביקום? נוכל רק לנחש. אך הדבר אינו תעלומה לבוראנו, יהוה אלוהים. הוא ”מונה מספר לכוכבים; לכולם שמות יקרא”, נאמר בתהלים קמ״ז:4.
הנביא ישעיהו אמר דברים דומים. למעשה, הוא גם הוסיף וציין בצורה מדויקת מבחינה מדעית שהיקום הגשמי נוצר על־ידי עוצמתו האינסופית של אלוהים. ”שאו מרום עיניכם וראו”, כתב ישעיהו, ”מי ברא אלה? המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרא. מרוב אונים ואמיץ כוח, איש לא נעדר” (ישעיהו מ׳:26).
כיצד ישעיהו, שחי לפני כ־700,2 שנה, ידע שהיקום נוצר באמצעות האנרגיה האינסופית של אלוהים? אין ספק שהוא לא גילה זאת בכוחות עצמו, אלא כתב זאת בהשראת יהוה (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). מכאן שהוא וכותבי מקרא נוספים עשו משהו שאף ספר מדע או טלסקופ לא הצליחו לעשות. הם זיהו את מי שהעניק לכוכבים את תפארתם והדרם.
[תיבה/תמונה בעמוד 16]
מדוע מנצנצים הכוכבים?
בשל השפעת אטמוספירת כדור־הארץ נראה כי הכוכבים מנצנצים, כלומר נראה כי בהירותם או מיקומם משתנים מעט. חשוב למשל על נקודות אור זעירות בקרקעית בריכת שחייה. מה קורה לנקודות אור אלו כשיש תנועת גלים מעליהן? הן מרצדות בדומה לכוכבים. לעומת זאת, נקודות אור גדולות יותר יושפעו מכך פחות. כוכבי לכת דומים לנקודות האור הגדולות יותר, לא מפני שהם גדולים יותר מהכוכבים, אלא כיוון שהם הרבה יותר קרובים לכדור־הארץ ולכן נראים גדולים יותר.
[תיבה/תמונות בעמוד 17]
האם הצבעים בתמונות משקפים את המציאות?
סביר להניח שיצא לך לראות תמונות צבעוניות מרהיבות עין של גלקסיות, ערפיליות וכוכבים שצולמו בעזרת טלסקופ החלל ”האבל”. אבל האם הצבעים אמיתיים? האמת היא שמדובר בשחזור שמשולבים בו אומנות ומדע. התמונות המתקבלות מהטלסקופ הן בגוני אפור אך הן מצולמות מבעד לפילטרי צבע. אסטרונומים ומומחים בעיבוד תמונות משתמשים בטכנולוגיות ותוכנות מודרניות כדי ליצור את התמונות הסופיות. במקרים מסוימים הם מנסים לשחזר בצורה הקרובה ביותר את הצבעים האמיתיים של הגרמים השמימיים, כפי שהם סבורים שהם נראים במציאות.a במקרים אחרים יוצרים האסטרונומים במודע תמונות שאינן משקפות את הצבעים האמיתיים כדי להבליט דברים מסוימים לשם ניתוח מדעי.
[הערת שוליים]
a כאשר אנו משתמשים בטלסקופ כדי להביט בגרמים חיוורים בשמי הלילה, הראייה אינה מתבצעת עוד על־ידי תאי המדוכים, אלא על־ידי תאי הקנה שאינם מבחינים בצבעים.
[תמונות]
אפור
אדום
ירוק
כחול
תמונה סופית לאחר שילוב שלושת הצבעים
[שלמי תודה]
J. Hester and P. Scowen (AZ State Univ.), NASA
[תמונה בעמוד 16]
הכוכב V838 Monocerotis
[תמונה בעמוד 16]
זוג הגלקסיות Arp 273
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 15]
NASA, ESA, and the Hubble Heritage (STScI/AURA) -ESA/Hubble Collaboration
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 16]
V838: NASA, ESA, and H. Bond (STScI); Arp 273: NASA, ESA, and the Hubble Heritage Team (STScI/AURA)